בשבוע האחרון ניגשו תלמידי התיכון בישראל לבחינות הבגרות במתמטיקה. הנתונים האחרונים מדברים על 13% שניגשו לבגרות בחמש יחידות במקצוע זה. יצוין כי מדובר בנתונים משנים קודמות, שכן משרד החינוך טרם פרסם נתונים עדכניים.
הקמפיין עליו הכריז משרד החינוך לעידוד תלמידים ללימודי חמש יחידות במתמטיקה יניב פירות אולי בעוד שנתיים-שלוש. בינתיים, המציאות בשטח ממשיכה להדאיג לא רק את המורים והמחנכים, אלא גם את קברניטי המשק.
העדר מוטיבציה להתמודד עם האתגרים שניצבים בפני תלמידי חמש היחידות במתמטיקה הוא חלק ממציאות עגומה עליה הצביעה (ד', 25.5.16) נגידת בנק ישראל, ד"ר
קרנית פלוג, בכנס הכלכלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה (לשעבר כנס קיסריה וכיום קרוי על שמו של אלי הורוביץ ז"ל). היא הקדישה חלק חשוב בנאומה למצב העגום של החינוך בישראל, ובכלל זה החינוך הטכנולוגי.
"איכות מערכת החינוך כפי שהיא משתקפת במבחנים הבינלאומיים נמוכה יחסית, מה שלא מבשר טובות לגבי הכישורים של העובדים שעתידים להשתלב בשוק העבודה בשנים הקרובות", אמרה הנגידה. "אין לנו יתרונות יחסיים ביחס לעולם - אלא בהון האנושי ובחדשנות וביצירתיות שלנו. כך שהמגמות הנוכחיות מטרידות בהקשר זה".
ד"ר פלוג ציינה כי כדי לשנות כיוון במשק הישראלי, הצועד אל עבר דשדוש ומיתון, ועל-מנת לגרום לצמיחה, יש לשפר את ההון האנושי שיצעיד את ישראל קדימה. היא הזהירה שבמצב הנוכחי, עם קצב הגידול הטבעי, רמת הפריון הנמוכה ונסיגת החינוך, ישראל לא תוכל לייצר צמיחה כלכלית גם בעוד 15 שנים והרמה תישאר כמו שהיא, ואולי אף תרד.
כל מי שמבין קצת בכלכלה יכול להבין שמדובר פה בתחזית קודרת ביותר, שכן משק שאינו צומח בגידול טבעי שלו ומעלה לא יכול להיות משק בריא, שמזמין אליו השקעות. ואלה הן החמצן של תעשיית ההיי-טק, ובוודאי של הסטארט-אפים.
האזהרות של פלוג, כמו הצהרות דומות ששמענו בחודשים האחרונים מפני אנשי כלכלה ובכירים בענף, לא מצליחות לחדור אל תקרת הזכוכית במשרדים שבהם טמון הפוטנציאל לשינוי. דפוס הפעילות הוא של הצהרות ופיזור הבטחות לתוכניות ארוכות טווח, כאשר שעון החול הולך ואוזל.
קודם כל, יש לשנות את השיח
מי שרוצה להבין מדוע הדאגה למחסור במהנדסים ובהכשרת דור העתיד של המפתחים נשארה נחלתם של ראשי התעשיה ועוד כמה משוגעים לדבר - לא צריך ללכת רחוק. בשבוע שחלף פורסמה באחד העיתונים הגדולים בארץ כתבה נרחבת על מיזם של תלמידי תיכון וצעירים אחרי צבא, שהחלו להפיץ עצומה ברשתות החברתיות שתוקפת את מיזם חמש היחידות והקמפיינים שיזם שר החינוך,
נפתלי בנט. לטענת הדוברים בכתבה, הקמפיין מעוות ומקפח בעלי כישורים אחרים, למשל בתחומי האומנות והמוזיקה, שלא רוצים ללמוד מדעים. לטענתם, המדינה מכריחה אותם ללכת ללימודים אלה וזה מעשה שנוגד את חופש הלימוד והדמוקרטיה, לא פחות ולא יותר.
אין לי טענות לאותם צעירים, שלא ברור מי מממן להם את הקמפיין הנגדי הזה. האחריות היא על המחנכים ועל אלה שמתווים את המדיניות במערכת החינוך. אותם אנשים שנכשלו כישלון חרוץ בהסברה לגבי המהות של ההתמודדות עם אתגרי חמש היחידות.
בקמפיין של משרד החינוך הובאו אנשים מהתעשיה וכאלה שאין בינם ובין המחשבים שום דבר, שהסבירו שחמש יחידות זה סוג של הצטיינות ומצוינות. כאן בדיוק הנקודה. מערכת החינוך לא מתאמצת מספיק כדי לייצר כאן דור של צעירים ששואפים למצוינות. הצעירים שמקימים סטארט-אפים הם יוצאים מהכלל שאינם מייצגים את הכלל. התחזיות הקודרות על מחסור במהנדסים כבר לוקחות בחשבון את אותו אחוז של בוגרים שיגיע ליחידות העילית בצבא וימשיך הלאה לכיוונים הרצויים - אבל זה לא מספיק.
השיח הכללי בחלקים נרחבים בציבור הוא של זלזול בלימודי חמש יחידות במתמטיקה. כיום "אין" לחפש אחר החיים הקלים, לאמץ דרכים שלא מצריכות להתאמץ, שהרי אנחנו חיים בדור של הריאליטי והסיפוק המיידי.
בסיום נאומה הציעה ד"ר פלוג את העצות שלה לשינוי המצב: נדרשת הגדלת ההשקעה במערכת החינוך, בדגש על הרחבת ההעדפה המתקנת בכלל היבטי המערכת ולכל דרגי החינוך. נדרשים חיזוק ושיפור האיכות בחינוך התיכוני ובמכללות, ובכלל זה במערך החינוך הטכנולוגי העל תיכוני ובמערך ההכשרה המקצועית לבוגרים. יש לבחון את צרכי שוק העבודה העתידי, ולהתאים את הכישורים והמיומנויות לצרכים הדינמיים, בין היתר באמצעות הקניית כישורים קוגניטיביים שמתאימים לשוק עבודה משתנה. לתשומת לב מארגני מחאת חמש היחידות.
מדינה לא יכולה לכפות על-אף אחד מה ללמוד ובמה לעסוק, אבל חובתה לכוון, להשפיע ולוודא שאלה שמתאימים להתמודד עם אתגרי לימודי חמש היחידות ינסו ללמוד את זה. אם הם יצליחו - התעשיה, המשק והם עצמם יוכלו להרוויח מכך.
ד"ר פלוג סיימה את נאומה בסיסמה המוכרת: "העתיד כבר כאן, וחובה עלינו להתמודד איתו כבר עכשיו". אנשים רבים ששמעו את דבריה קיוו שלא איחרנו את הרכבת.