הפרצוף של פייסבוק

מה קורה כאשר קיים דף פייסבוק שמסית נגד יהודים ודף אחר שמסית נגד פלשתינים? איזה מהם ייסגר קודם? זאת שאלה שבארגון שורת הדין פעלו כדי למצוא לה תשובה. בכנס של הארגון בנושא דיני מלחמה, שהתקיים השבוע בירושלים, סיפרה המנכ"ל, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, כי אנשיה פתחו באותו זמן שני דפי פייסבוק. האחד הסית נגד יהודים, והשני - נגד פלשתינים. בשני העמודים הועלו באותו זמן אותם תכנים וביטויים. לאחר זמן מה, הארגון עצמו פנה לפייסבוק והתלונן על דפים אלו. תגובת פייסבוק לגבי דף ההסתה נגד פלשתינים הייתה, שמדובר בדף שמפר את כללי החברה והם יסירו אותו. על דף ההסתה נגד יהודים נאמר, שהדף נבדק ולא נמצא בו דבר המפר את כללי החברה. הדף הזה פתוח עד היום. זו לא סתם שנאת ישראל או אנטי-ציונות, אלא אנטישמיות מובהקת. דפים מעין אלו הם דלק בקרב הפלשתינים שהופכים למחבלים. קריאות להרג יהודים וחיסולם אינן חופש הביטוי, אלא הסתה בוטה. מדובר באחריות של הרשתות החברתיות למנוע פרסום של כל סוגי ההסתה. אם אינן עושות זאת, והדפים שהועלו אצלן הובילו לרצח, הרי שדם הנרצחים נמצא על ידיהן.

בכנס דיברו בין היתר על השימוש ברשתות החברתיות לקידום טרור, על מימון ארגוני טרור ועל המצב בסוריה. בין הדוברים היה ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן, שלדבריו טורקיה היא מהאשמות העיקריות במצב בסוריה, לאחר שהפכה לשער כניסה למדינה דרכו נכנסו לוחמי ג'יהאד רבים. איתי אנגל הראה כיצד הצליח לחצות את הגבול מטורקיה לסוריה. לפי התיעוד, לא מדובר במשימה קשה אך גם לא קלה במיוחד. בשנים האחרונות, השלטונות הטורקים העלימו עין מאותם לוחמים שנכנסים לסוריה, מאחר שהם נלחמים נגד שנוא נפשם, בשאר אסד. מעבר לכך, ישנן עדויות על סיוע ממשי של טורקיה לגורמי ג'יהאד, כמו מתן עזרה רפואית, סחר מולם ואפילו מתן רשות להיכנס לשטח טורקיה כדי לעקוף אזורים בעייתיים בצפון סוריה. טורקיה סבלה מפיגועי התאבדות הנובעים מקשריה למלחמת האזרחים בסוריה, אבל הדבר לא מנע ממנה להמשיך להוות שער לסוריה ולתקוף את הכוחות הכורדים. טורקיה, חברה בנאטו, נהנית מהמצב בסוריה ופועלת שיימשך עוד זמן רב.

קידר התייחס גם לנושא הפליטים הסורים. לדבריו, ברגע שאזרחים סורים חצו את הגבול למדינה אחרת, הם נחשבים פליטים. כאשר הם רוצים לצאת מהמדינות אליהן הגיעו למדינות אחרות, הם כבר לא נחשבים פליטים, כי הם נפלטו מסוריה ולא מהמדינה אליה הגיעו. לכן, אומר קידר, זוהי אחריותה של טורקיה לדאוג לפליטים שבשטחה, והיא לא יכולה לגרש אותם למערב אירופה. טורקיה איימה שאם לא יתייחסו אליה יפה, היא תגרש את הפליטים לאירופה. אם קידר צודק, יוצא האוויר מאיום זה. סביר להניח שקידר לא אמר את הדברים סתם, אלא שהם מבוססים על החוק הבינלאומי. יכול להיות שאכיפת אמירה זו, תביא את טורקיה לחשוב מחדש על תרומתה להארכת מלחמת האזרחים בסוריה. הבעיה היא שאין בנמצא גורם חזק שיאכוף זאת.

דוברת נוספת בכנס הייתה גל לוסקי, מנכ"ל ארגון IFA, שמעניק סיוע הומניטרי ברחבי העולם. לדבריה, האו"ם מעביר סיוע הומניטרי לסוריה, אך החוק קובע שהסיוע מועבר לממשלה המכהנת, כאשר בסוריה עדיין מדובר בשלטון אסד. מכאן שסיוע של האו"ם עוזר לאסד להמשיך במלחמתו. מדובר במצב אבסורדי ביותר שבו מוקיעים ומגנים את אסד, אך הארגון שאחראי בין היתר לזכויות אדם בעולם ולשמירת השלום - מסייע להמשך הלחימה בסוריה. זוהי הוכחה נוספת שלעולם לא ממש אכפת מסוריה. אם לעולם היה אכפת, היו פועלים נגד אסד באותו כוח שבו פועלים נגד דאעש, במטרה להביא שקט לעם הסורי אחרי יותר מחמש שנות לחימה.

עוד דיבר בכנס קנת' וטקין, קצין לשעבר בצבא הקנדי המומחה בחוק הצבאי. בראייתו, הסכנה העתידית הנובעת מהלחימה בסוריה, היא ארגון ג'בהת אל-נוסרה. ארגון זה החל את דרכו כאשר מנהיג "המדינה האיסלאמית בעירק", אבו בכר אל-בגדדי, שלח לסוריה מספר אנשים להקים שלוחה של הארגון. לאחר הקמת הארגון והתבססותו, אל-בגדדי הצהיר שהארגון הוא חלק מהארגון בעירק, והכריז על הקמת דאעש – המדינה האיסלאמית בעירק ובסוריה. באותה תקופה, הארגון היה חלק מאל-קאעידה, ומנהיגות אל-קאעידה ואל-נוסרה סירבו לקבל הכרזה זו. הדבר הסתיים עם גינוי דאעש וסילוקה מאל-קאעידה, והתבססות אל-נוסרה כשלוחת אל-קאעידה בסוריה. כעת, אומר וטקין, אל-נוסרה בונה את עצמו, משתף פעולה עם ארגונים אחרים ובונה לעצמו בסיס חזק. אפשר להוסיף ולומר שמדינות המערב מסייעות לכך, באמצעות התקיפות האוויריות. התקפות הקואליציה בסוריה ממוקדות נגד דאעש בלבד. החלשת הארגון תביא למילוי מקומו על-ידי גורמי ג'יהאד אחרים, וזאת תהיה ההזדמנות של אל-נוסרה לבסס את מעמדו, דבר שאולי יביא לפריחה מחודשת של אל-קאעידה.