ארגון "שבי ישראל" מקיים בספרד פעילות שוטפת. בשנים האחרונות נערכו סמינרים אליהם הוזמנו צאצאי אנוסים המתעניינים בשורשיהם היהודיים.
במאי 2003 נערך בעיר ברצלונה בצפון-מזרח ספרד סמינר בן 3 ימים בהשתתפות כ-50 צאצאי אנוסים. נושא הסמינר היה: "יהדות ספרד - עבר והווה בין זהות והיסטוריה".
בבוליטין היוצא לאור בארה"ב פורסמה ב-28 במרס 2003 כתבה ע"י ג'רום סוקולובסקי, שכותרתה "ספרדים חוזרים ליהדות". בכתבה סופר על אישה בשם נוריה שהייתה מנהלת בי"ס תיכון בברצלונה. היא לא ידעה דבר על מוצאה היהודי של משפחתה. היא גדלה בכפר קטן ליד ברצלונה ואומנם הבחינה שבמשפחתה מקיימים מנהגים שונים מאלה של שאר התושבים הקתולים של הכפר, אבל, היא ייחסה זאת למסורת משפחתית של משפחתה שהיגרה לספרד מהאי מיורקה.
אבל, לפני מותו, בהיותו על ערש דווי, סבה גילה לה שהם ממוצא יהודי. מאחר שהוא שכב בבית חולים הוא חשש שהכומר יבוא אליו למיסה אחרונה. הוא לא רצה למות כקתולי וביקש מנכדתו למנוע מהכומר של בית החולים מלבצע מיסה.
לאחר מות הסב תיחקרה נוריה את בני משפחתה והתברר לה שהם נימנו על יהודי האי מיורקה שאולצו להתנצר ב-1430. בני משפחתה סיפרו לה שבמשפחה נישאו לאורך הדורות רק עם אנוסים על-מנת לשמור על מוצאם היהודי. הם הדגישו שכך היה מקובל בקרב אנוסי מיורקה. למרות "התנצרותם" סבלו האנוסים מאפליה. רק מראשית המאה ה- 20 החלו גם נשואים מעורבים עם לא-אנוסים.
נוריה החליטה בגיל 49 לחזור ליהדות. היא נסעה לישראל ופתחה בהליכי גיור על-מנת לחזור ליהדות. הכתבה הסתיימה בהודעתה של נוריה שהיא עומדת לסיים את תהליך חזרתה ביהדות בשבועות הקרובים בטכס רשמי שיערך בבית הדין הרבני בישראל. יחד עם נוריה התגייר גם בעלה הפרוטסטנטי. נוריה הביעה את צערה על כך שילדיה אינם מגלים כל עניין ביהדות. לאחר הגיור חזרו נוריה ובעלה לברצלונה והפכו לחברים קבועים בבית הכנסת של העיר.
במרס 2004 נערך סמינר בעיר מדריד, בהשתתפות כ-100 צאצאי אנוסים. בסמינר השתתפו גם מנהיגים יהודים, כמו הרב הראשי של ספרד, משה בן דהאן, נשיא פדרציית הקהילות היהודיות בספרד, יעקב גארסון, וג'קי חדד, דובר השגרירות הישראלית במדריד. נושא הסמינר היה: משמעות החרות: חופש אישי וקולקטיבי בחיי בני האנוסים". הסמינר התקיים בבית הכנסת היהודי במדריד וצאצאי אנוסים השתתפו בתפילות בשבת. מיכאל פרויינד, מנכ"ל הארגון "שבי ישראל", שאירגן את הסמינר, אמר לכתב אתר האינטרנט של הארגון שהמציאות עלתהעל כל הציפיות. הוא הביע סיפוק רב מההתעוררות בקרב צאצאי האנוסים בנוגע לשורשיהם ומהעובדה שאנוסים שמרו בסתר על זיקתם ליהדות למרות אימי האינקוויזיציה.
מיכאל פרויינד ביקר גם בעיר קורדובה, שהייתה בעבר בעלת קהילה יהודית גדולה ובעלת מורשת מפוארת, בחיפושו אחר צאצאי אנוסים. בביקורו בבית הכנסת ברובע היהודי של קורדובה, הנקרא ע"ש הרמבם, שפיסלו ניצב בכניסה לבית הכנסת, הוא פגש את שומר בית הכנסת. השומר הזדהה כבן אנוסים וסיפר לפרויינד ששם משפחתו פרז מצד אביו וגם מצד אמו. הוא הדגיש שכל מי שנושא בספרד את השם פרז הוא לבטח ממוצא יהודי. הוא גם העריך שכמחצית מתושבי העיר קורדובה הם ממוצא יהודי.
פרויינד מציין שתופעת השיבה ליהדות בספרד צוברת תאוצה. נוריה ששם משפחתה וואש - וידאל (וידאל הוא שם משפחה יהודי) ובעלה הגיעו שוב לישראל בסוף אוגוסט 2004 בראש משלחת של 19 צאצאי אנוסים מספרד. המשלחת אורגנה ע"י ארגון "שבי ישראל". הארגון יזם כתיבת "מגילת בני אנוסים". האנוסים שחתמו על המגילה הצהירו על תמיכתם בישראל. עד עתה חתמו על המגילה מאות בני אנוסים והם ממלאים תפקיד פעיל במערכת ההסברה של מדינת ישראל בחצי האי האיברי.
ספרד מעניקה אזרחות ליהודים הספרדים באמריקה הלטינית, וטורקיה
ה"וושינגטון פוסט" מיום 22 בנובמבר 2012 מדווח מאת האסוסייטד פרס את הידיעה הבאה:
Spain speeding up naturalization for Sephardi Jews, many in Latin America, Turkey
ספרד הודיעה על תוכנית לזרז מתן אזרחות ליהודים ממוצא ספרדי שאבות אבותיהם ברחו מחצי האי האיברי לפני למעלה מ-500 שנים, כאשר נדרשו להתנצר או לצאת לגלות.
ליהודים הספרדים הייתה האופציה לקבל אזרחות ספרדית מזה עשרות שנים. אבל, כעת החליטה ממשלת ספרד לתת להם סטאטוס מיוחד והחלו בתהליך לקבלת אישור ע"י "הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד" של זכאות לאחר בדיקת אבות אבותיהם.