הבדל במרשמים או במספרים בין העיניים (כאשר מרשם או מספר של עין ימין גדול בהרבה מעין שמאל או להפך) נקרא אנאיזומטרופיה (Anisometropia). במצב כזה עולות שתי בעיות, הנובעות מהמספר השונה של העדשות.
הבעיה הראשונה היא אפקט ההגדלה לאדם המרכיב משקפיים. המספר הנמוך במשקפיים בקוצר ראייה (עדשות מינוס) או המספר הגבוה ברוחק ראייה (עדשות פלוס) גורם לדמות גדולה יותר על הרשתית.
בילדים עד גיל שבע-שמונה המצב עלול לגרום לדיכוי עין ואף לעין עצלה. אצל בוגרים תהיה הפרעה לראיית העומק והתלת-ממד (סטריאו).
הבעיה השנייה הינה ההיבט האסתטי שההבדל במספרים בעיניים גורם. העיניים נראות בגודל שונה לאדם המתבונן בפניו של מרכיב המשקפיים. להיבט האסתטי של עובי עדשות המשקפיים האופטומטריסט יכול בקלות למצוא פתרון יצירתי על-ידי מתן אינדקסים שונים לעדשה בכל עין, אבל אפקט ההגדלה לא יעלם. כאשר הנבדק יעמוד מולנו, נבחין בגדלי עיניים שונים: בעין בעלת המרשם היותר שלילי (יותר מינוס או פחות פלוס), העין תראה קטנה יותר מהעין השנייה, וכך גם הפוך (העין תהיה גדולה יותר בעין בעלת המרשם החיובי יותר).
במקרה של הבדלים גדולים במספר המשקפיים בין העיניים, עדשות מגע הינן הפתרון המושלם. עדשות מגע ימנעו לחלוטין את אפקט ההגדלה או ההקטנה הנובעים מהבדלי המרשמים בין העיניים. מחקרים רבים הראו, שאם ההבדל גדול, עדשות המגע יגרמו לראייה פונקציונלית טובה יותר, הכוללת פחות עיוותים (במרשמים גבוהים במשקפים נכנסים עיוותים לעין), מניעת דיכוי (לרוב בעין עם המרשם הגבוה המוגדרת כעין ה"חלשה"), שדה ראייה רחב יותר, וראיית עומק טובה יותר.