נא להכיר: ביתו של ראול ולנברג בחיפה

ביקרתי בימים אלה בבניין ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר 17 בו התגורר ולנברג בחיפה. הבניין ישן ולא מטופח, הרחוב וסביבותיו בשכונת הדר הפך בעשורים האחרונים לאזור חרדי ויש המכנים אותו "בני ברק של חיפה". רבים המתגוררים בסביבת הרחוב ורחובות סמוכים אליו נמנים על האוכלוסייה החרדית. שוחחתי עם כמה מהם, ועושה רושם שהם לא בדיוק מתלהבים מהצבת השלטים הכחולים המעטרים כמה בתים היסטוריים בשכונתם. כידוע עבד ולנברג בסניף בנק הולנד ששכן בעיר התחתית בחיפה. במקום בו שכן "בנק הולנד". ברחוב הבנקים פינת רחוב המגינים, קיים כיום בניין משרדים (ברחוב הבנקים 14 פינת רחוב המגינים 44) ועליו הוצב שלט להנצחתו של ולנברג וכך נכתב בשלט: "בבניין זה, לשעבר בנק הולנד, עבד ראול ולנברג חסיד אומות העולם בשנת 1936. דיפלומט שוודי, אשר בשליחות ועד פליטי המלחמה של ארצות הברית הציל ממות רבבות יהודים מידי הנאצים ועוזריהם הפאשיסטיים בתקופת השואה בהונגריה. ראול ולנברג נאסר בידי הסובייטים בשנת 1945. הודעת ברית המועצות כי נפטר בכלא בשנת 1947 מעולם לא התקבלה על דעתם של שוחרי הצדק ברחבי תבל. פעלו של וינברג ייזכר לעד". עד כאן לשונו של השלט על הבניין בו שכן בנק הולנד בו עבד ולנברג. מספרים כי בתקופת שהותו בחיפה בשנת 1936 נפגש והכיר ולנברג יהודים יוצאי גרמניה שברחו מגרמניה בשל השלטון הנאצי שהחל מרים ראש, ועמד על מצבם הקשה של היהודים שם. אולי מכאן, החלה הזדהותו עם סבל העם היהודי והתמסרותו להצלת יהודים בתקופת השואה.

ואם בראול ולנברג עסקינן, כמה פרטים ביוגרפיים על האיש. הוא נולד בשנת 1912 בלידינייה, סטוקהולם למשפחה שוודית מיוחסת של דיפלומטים, בנקאים ואנשי עסקים. אביו, אוסקר ולנברג, היה קצין בחיל-הים השוודי, מת שלושה חודשים לפני לידת ראול. לאחר שירות חובה בצבא שוודיה, נסע ולנברג בשנת 1931 לארצות הברית שם למד אדריכלות באוניברסיטת מישיגן וגם למד שם רוסית. ב-1935 סיים לימודיו בארצות הברית ושב לשוודיה. הוא החל לעבוד בחברה לשיווק חומרי בניין, שפעלה בקייפטאון שבדרום אפריקה ולאחר שישה חודשים נסע לארץ ישראל, שם עבד כאמור בסניף של בנק "הולנד" בחיפה. ב-1936 חזר ולנברג מחיפה לשוודיה, והתקבל לעבודה ב"חברה האירופית לסחר", שהייתה בבעלות קולומן לאואר, יהודי שוודי ממוצא הונגרי. החברה עסקה בסחר בינלאומי של מוצרי מזון בין שוודיה למדינות אירופה השונות. במסגרת עבודתו בחברה ביקר לא פעם במדינות אירופה שתחת שליטת גרמניה הנאצית. ולנברג מונה ב-1944 למזכיר ראשון בצירות שוודיה בהונגריה וניצל תפקיד דיפלומטי זה להצלת עשרות אלפי יהודים מהונגריה. הוא הנפיק וחילק אלפי דרכונים שוודיים מיוחדים, לעשרות אלפי יהודים מהונגריה המעידים שהאוחז בהם הוא בן חסותה של שוודיה הממתין ל"חזרה למולדת". הקים רשת של בתי מחסה בחסות הכתר השוודי כמקלט בטוח ליהודים, והפעיל לחצים שונים על בכירים נאצים והונגרים לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ. בפעולותיו אלה הביא להצלת עשרות אלפי יהודים. עם שחרור הונגריה מידי הגרמנים וכניסת הסובייטים אליה הוא נאסר על-ידי הסובייטים, ומאז נעלמו עקבותיו. הרוסים טענו כי נפטר עוד בשנת 1947. במשך השנים היו שמועות ונשמעו עדויות כי הוא נראה בחיים. למרות כל הניסיונות שעשו ממשלת שוודיה, משפחת ולנברג, דיפלומטים שונים וארגונים בינלאומיים, לקבל מידע על גורלו של ולנברג, נסיבות מאסרו על-ידי הסובייטים, נסיבות מותו נותרו בגדר תעלומה עד היום. ב-1993 נטען כי נרצח בכלא הסובייטי. מותו של ולנברג הוכר לא מכבר באופן רשמי על-ידי ממשלת שוודיה. ולנברג והוא מן האישים הבולטים והמוכרים ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם. סיפורו ומורשתו מצוינים ברחבי העולם, שמו ופעלו מונצחים ברחובות אנדרטאות ועוד כהנה וכהנה במקומות רבים בעולם. וכמובן גם בארץ.