|
ב-11 לדצמבר יוצא לאקרנים הסרט הצרפתי "דלידה" בבימויה של ליזה אזואלוס. הסרט הביוגרפי מספר את סיפורה של הכוכבת מלידתה בקהיר ב-1933 ועד מותה הטרגי בפריז ב-1987. לרגל יציאת הסרט המדוברת, הרי כתבה על חייה של הזמרת הגדולה.
"די היה לשמוע אותה פעם אחת כדי לחפוץ בה כבת לוויה, סמויה ונוכחת, לשעות היום ולשעות הערב", כך כתב על דלידה המוזיקולוג, המשורר והשייט אנרי-ז'אק, שהקיף פעמיים את העולם דרך כף הורן. האחות הקטנה של מריה קאלאס, בת הדודה של אדית פיאף, התאומה המזמרת של בריז'יד בארדו, יולנדה ג'יליוטי הידועה בכינויה דלידה, שבחרה לעזוב את החיים כשהגיעה לגיל 54, כמו חיה לנצח. שמה נישא בפי כול, ספרים, מחזות, סרטים ותוכניות טלוויזיה מוקדשים לה בקביעות. אלבומים ממשיכים לצאת, כמו הייתה כאן. קברה שעליו מוצב פסלה, בגודל טבעי, מוצף תמיד בפרחים, בתשורות ובמכתבים. כיכר דלידה במונמארטר, שבמרכזה ניצבת הפרוטומה שלה, היא מקום עלייה לרגל (לנגוע בה, בסנטה דלידה, מביא מזל). הדיאלוג עם הכוכבת, יולנדה, דלידה, דלי, ממשיך מעבר להיעלמותה הפיזית. |
|
|
|
|
|
|
| ההורים מאמינים באמת ובתמים שאחרי ארבעים יום של חושך בתם תירפא לחלוטין. האב מאלתר לה שירי ערש בכינורו, האם שרה לה שירים. המוזיקה פותחת ליולנדה הקטנה את שערי גן העדן באפילה הממושכת, המאיימת. | |
|
|
|
|
כשהייתה בת 10 חודשים, תקפה אותה דלקת עיניים ● הרופא השכונתי ממליץ לחבוש את עיניה של התינוקת לארבעים יום, ערובה, לדבריו, לריפויין
▪ ▪ ▪
|
|
|
קסמה האקזוטי של הזמרת הצעירה והלא מנוסה פועל ● לוסיאן ואדי לוקחים אותה תחת חסותם
▪ ▪ ▪
|
|
|
בין לוסיאן מוריס וז'אן סובייסקי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| דלידה תשקיע משאבים מרובים בעיצוב פנים מבצרה האהוב, נמל מבטחים. | |
|
|
|
|
בסוף שנת 1961 רכשה דלידה אחוזה עירונית בלב מונמארטר, ארבע קומות וגן, ששם תגור עד סוף חייה ושם תקבל את חבריה המרובים
▪ ▪ ▪
|
|
|
למרות איומי החרם מצד מדינות ערב, דלידה תמשיך לשיר את "הבה נגילה" ואף תוסיף לרפרטואר את "הינה מה טוב"
▪ ▪ ▪
|
|
|
|
|
|
|
|
| לואיג'י מסרב להשתתף בארוחת הערב הרשמית לסיומו של היום ועולה לחדרו במלון. דלידה תמצא אותו, רבע שעה מאוחר יותר, שרוע על הרצפה, ליד המיטה, חולצתו מוכתמת בדם. | |
|
|
|
|
עשרים שנה מאוחר יותר, כשדלידה תחזור על המעשה והפעם תשיג את מבוקשה, סבלו לא יהיה גדול כל כך
▪ ▪ ▪
|
|
|
|
|
|
|
|
| אורלנדו ורוזי חשבו שאימהוּת הייתה מסייעת לדלידה, אך את הנעשה אי-אפשר היה להשיב. והגרוע מכול, מעתה והלאה לא תוכל דלידה ללדת. | |
|
|
|
|
צמאונה לחכמת המזרח מוביל אותה להרצאה של ארנו דֶזַ'רְדָן, הידוע בספרו "דרכי החוכמה", מומחה להינדואיזם, סופיזם אפגניסטני, בודהיזם טיבטני, תורת הזן ועוד
▪ ▪ ▪
|
|
|
|
|
|
|
|
| רישאר עולה לחדר במהירות, חמוש ברובה. כשהוא פותח את הדלת, הוא מוצא לפניו גבר בתחתונים. | |
|
|
|
|
בשנים הראשונות דלידה המצליחה, בשיא תפארתה המקצועית, פורחת לצד הגבר יפה התואר והמשעשע, מגלה מחדש את נשיותה ובונה חווילה מרהיבה בקורסיקה
▪ ▪ ▪
|
|
|
|
|
|
|
|
| כשמיטארן נבחר לנשיא, ב-1981, דלידה נחלה אכזבה מרה. לאחר שכרון החודשים הראשונים כנשיא, הוא אינו זקוק לה עוד. | |
|
|
|
|
תחת קסם אישיותו וחוכמתו של מיטראן, הזמרת הנערצה פתחה את דלת טירתה במונמארטר בפני הנשיא המיועד ואנשי חצרו האינטלקטואליים, וערכה לכבודם סעודות פאר
▪ ▪ ▪
|
|
|
בהקרנת הבכורה בקהיר, ההמון הנלהב, גברים, נשים וילדים, מצטופף על מרפסות, ברחובות, מריע לה בלהט
▪ ▪ ▪
|
|
|
ב-3 למאי, 1987 נמצאה דלידה-יולנדה ללא רוח חיים במיטתה, לאחר שבלעה גלולות שינה בכוס ויסקי
▪ ▪ ▪
|
|
|
ב-1977, דלידה שרה את "סלמה יה סלמה", שחובר ב-1919 על-ידי המלחין והזמר המצרי סייד דרוויש
▪ ▪ ▪
|
|
|