מבחינת ישראל, אומר פסרמן, אין ספק שאם הרפורמה תעבור מדובר בשינוי שעשוי להיות משמעותי מאוד עבור הכלכלה הישראלית, בעיקר בסקטור ההיי-טק. "בעבר, יזמים ישראלים הקימו חברות זרות שהיו בעלות הקניין הרוחני. בראשית שנות האלפיים אף היה מקובל להקים תאגידים אמריקנים מתוך תפיסה שחברות ומשקיעים אמריקניים יעדיפו להשקיע בתאגידים אמריקנים. תפיסה זו השתנתה בשנים האחרונות, וחלה מגמה הפוכה של השבת הקניין הרוחני לישראל. הדוגמה המפורסמת מהעת האחרונה היא של מובילאיי, שהחלה כחברה ישראלית בסוף שנות ה-90', הפכה לחברה זרה ואז שבה לישראל ונמכרה לאינטל האמריקנית. חוק עידוד השקעות הון הישראלי מציע סביבת מס מאוד אטרקטיבית, ולאחרונה - בעקבות המלצות ה-BEPS - אף תוקן החוק ושיעורי המס הופחתו עוד יותר והם נעים היום בין 5% ל-16%.
"כעת, בעקבות הרפורמה המוצעת של טראמפ, יקטן משמעותית פער המס בין ארה"ב לישראל, ובנסיבות מסוימות שיעורי המס בארה"ב יהיו נמוכים מאלה בישראל". בסביבת מס זו, אומר פסרמן, ובהתחשב בכך שהשוק האמריקני והחברות האמריקניות הם היעד העיקרי, אין ספק שיזמים ישראלים עשויים להעדיף להקים את פעילותם בארה"ב ולא בישראל. "אם רפורמת טראמפ אכן תעבור, מדינת ישראל תצטרך לחשב מחדש את מסלול ההיי-טק שלה, ואפילו המכונית האוטונומית של מובילאיי לא תסייע", הוא אומר.
גם עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר ובעלת בוטיק מס כיום, סבורה כי טראמפ החליט לעלות על הרכבת הבינלאומית של הפחתות המיסוי. "טראמפ מצטרף לשורה ארוכה של מדינות שהבינו כי שיעורי מס מופחתים יביאו ליותר פעילות. הידועות ביניהן הן אירלנד עם 12% מס חברות, קפריסין עם מס בגובה 12.5%, מלטה עם שיעור נמוך במיוחד של 5% ופנמה עם 10% מס חברות". אולם אומרת ירון-אלדר, לא בטוח שזה הצעד הנבון מבחינתו. "מאחר שארצות-הברית היא מדינת יעד חשובה, היא לא צריכה להיות הזולה ביותר מבחינת מס כדי להביא אליה פעילות. היא אפילו יכולה להיות קצת יותר יקרה מאחרים. מתוך ידיעה שהיא קריטית להצלחתן של חברות, בעיקר בעולמות הטק".
בכל מקרה, גם לדברי ירון-אלדר, מדובר ברפורמה שתביא לשינוי דרמטי בהתנהלות העסקית-כלכלית בעולם. "אם הרפורמה המוצעת אכן תעבור, אנו נראה תנועה משמעותית של פעילות עסקית רחבה לארצות-הברית. ובהמשך, להערכתי, לצורך שמירת הפעילות בתחומן, תאלצנה מדינות אחרות להפחית את המיסים עוד יותר בכדי שלא תברח מהן פעילות. והאמת? כבר לא נשאר מרווחים גדולים מהם ניתן להפחית את המס. וזה מתייחס גם לחברות ישראליות או לחברות בינלאומיות שמקורן בישראל, שכן בשיקול האם לפעול בישראל או בארצות-הברית בשיעורי מס דומים, אין ספק שאם הרפורמה תאושר - הפעילות של חברות רבות תעבור ברובה, גם אם בתהליך, לארצות-הברית".
עו"ד (רו"ח) בני טובי, שותף מיסוי בינלאומי במשרד שקל שות', מסכים. לדבריו, "השלכות תוכנית המיסוי של טראמפ עלולות להיות דרמטיות עבור ישראל, להביא להסטת רווחים מישראל לארה"ב ובכך לגרום להקטנת תשלום המיסים בישראל". לדבריו, אף על-פי שכבר היום חברות היי-טק מסוימות נהנות משיעורי מס נמוכים בישראל תחת חוק עידוד השקעות הון (שיעורי מס הנעים בין 5%-16% כאמור), הרי שריבוי התנאים לצורך קבלת שיעורי המס המופחתים האלה עלול להביא להעתקת פעילותן אל ארה"ב. "ואולם, הפתרון למניעת בריחתן של חברות היי-טק מישראל לארה"ב", אומר טובי, "לא טמון בהורדה נוספת של מס החברות, אלא בהגמשת התנאים לקבלת ההטבות בישראל".