נחנך אתר "מוצב הפעמון" המשוקם

מתחם "מוצב הפעמון" היה מוזנח מאז 1967. אומנם הוצב בו לוח זיכרון שסיפר את סיפור הקרב על המוצב, ומדי שנה הגיעו למקום לזכור ולהיזכר, לוחמים ובני משפחות שכולות, אולם באופן כללי היה מתחם "מוצב הפעמון", עזוב ומוזנח למדי. ביוזמת כמה מלוחמי החטיבה הירושלמית במלחמת ששת הימים ובראשם אל"ם יוסי לנגוצקי, מפקד הסיירת הירושלמית במלחמת ששת הימים ובשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עירית ירושלים וגופים נוספים הוחלט לא מכבר לשקם ולשחזר את האתר, כדי שיספר בצורה מוחשית ואטרקטיבית סיפור הקרב במקום והקרבות בסביבתו. בימים אלה, הסתיימו עבודות שיקום ושימור במתחם המוצב. הוקמה אנדרטה חדשה ועליה חקוקים שמות חללי החטיבה הירושלמית ובהם ששת ההרוגים שנפלו בקרב על כיבוש "מוצב הפעמון", שומרו ושוחזרו תעלות הקשר במקום, הותקן שלט הסבר דקורטיבי על מוצב ומפת המוצב וסביבתו ועוד. נשיא המדינה ריבלין, אמר בטקס חנוכת המוצב המשוקם כי חיילי צה"ל ובכלל זה חילי החטיבה הירושלמית שלחמו במקום הם שנתנו לנו את ירושלים על "מגש של פלדה". נמסר, כי יומיים לפני טקס חנוכת מוצב הפעמון המשוקם נופצה בפטיש האנדרטה שבמתחם מוצב זה ואנשי משרד הביטחון נזעקו למקום ופעלו חיש מהר לתיקון הנזקים עוד לפני טקס חנוכת המקום.

"מוצב הפעמון" הממוקם בפאתיו המערביים של הכפר צור באהר, כ-800 מטרים מקיבוץ רמת רחל, היה מוצב ירדני בשטח של כ-300 מ"ר שאויש בפלוגת חי"ר ירדנית וחלש על רמת רחל, ותלפיות ועל כביש ירושלים בית -לחם. שמו של המוצב על שום צורתו דמוית הפעמון על קו הרקיע. המוצב היה מבוצר היקפית וכלל כשלושים בונקרים, תעלות קשר, מערות מסתור, גדרות תיל סבוכות ושדות מוקשים. הוא היה הדרומי במוצבים הירדנים שלאורך "הקו העירוני" שחצה את מרחב ירושלים במשך 19 שנים שבין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ביוני 1967. בערב יום שני, ה-5 ביוני 1967, נכבש "מוצב הפעמון" על-ידי צוות קרב משולב שכלל חיילים מהסיירת הירושלמית וטנקים של "פלוגת הטנקים הירושלמית" בפיקודו של מפקד גדוד חי"ר 161, אשר דר (דרייזין) לימים אל"ם, מפקד הנח"ל וראש המועצה המקומית קריית אונו. צוות הקרב הגיע למוצב בשעה 18:45 לערך. לאחר ריכוך היעד על-ידי נשק מסייע של גדוד 161 הסתער הכח וניהל עם חילי הצבא הירדני קרב פנים אל פנים, בתעלות ובבונקרים. כיבוש מוצב הפעמון הסתיים למעשה בשעה 20:00 לערך. כיבוש מוצב הפעמון השלים את כיבוש מתחם "ארמון הנציב" ו"מוצב הנקניק" ובכך הסיר סופית את האיום הירדני על דרומה של ירושלים היהודית, ניתק את ציר התחבורה העיקרי בין ירושלים המזרחית להר חברון וגם השלים את מהלכי כיתורה של העיר העתיקה מכיוון דרום. בקרב על מוצב הפעמון נפלו שישה מלוחמנו ונהרגו כעשרים לוחמים ירדנים. בין הלוחמים בקרב מוצב הפעמון היו לפחות שניים שעוטרו בעיטורים: אשר דר מפקד גדוד 161 של חטיבת ירושלים ומפקד הכח שנפצע מספר פעמים במלחמת ששת הימים בקרב במוצב הפעמון וקרבות באזור אך למרות זאת המשיך למרות זאת להילחם ולפקד, זכה בעיטור העוז בשל לחימתו העיקשת ודבקותו במטרה, ואילו רס"ן יוסי לנגוצקי,(לימים אל"ם) מפקד הסיירת הירושלמית במלחמת ששת הימים זכה לעיטור המופת על כך "שהוביל את חייליו בלחימה במוצב הפעמון בתעלות, ולחם לבדו בחלק מהתעלות עד גמר ביצוע המשימה" לוחם נוסף בקרב על מוצב הפעמון היה אהרון קמארה (לימים סא"ל) מפקד פלוגת הטנקים הירושלמית. נמסר כי לפני כמה חודשים במרס 2017 התגלו במהלך עבודות בניה במוצב הפעמון שרידי גופה. כוחות משטרה וזק"א הוזעקו למקום. לאחר בדיקה התברר כי הגופה היא בת עשרות שנים. הערכה היא כי מדובר ככל הנראה בגופתו של חיל ירדני.

סמל דניאל אשורי - בנם של רחמים ומשאלה. נולד ב-12.4.1940 באירן. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1952 והתיישבה בירושלים. דניאל למד בבית הספר היסודי בשכונת ימין משה, גויס לצה"ל באוקטובר 1958. לאחר שהשתחרר מן הצבא בשנת 1961 הצטרף לגרעין נוער בקיבוץ עין שמר. בשנים האחרונות לחייו (1966-1967) היה תלמיד מן המניין בסמינר למורים ומדריכים של הסוכנות היהודית. ביום הראשון לקרבות, (5.6.1967) נהרג באזור "מוצב הפעמון". דניאל עמד לשאת לאשה את בחירת לבו כעבור שבועיים - ולאחר שבוע עמד לקבל תעודת מורה מוסמך, בן 27 היה בנופלו. רב"ט אליהו גואטה - בן מסיקה ומזלה. נולד בשנת 1937 בעיר זוארה אשר בלוב. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1950. המשפחה התיישבה במושב בן זכאי. סיים את לימודיו בבית ספר יסודי דתי במושב, היה חבר ומדריך ב"בני עקיבא" באוגוסט 1955 גויס לצה"ל. במלחמת ששת הימים, (7.6.1967), נפל בקרב במבואות ירושלים בצור בחר. הניח אישה הרה בנו שנולד זמן קצר לאחר מותו נקרא בשמו. טוראי גדעון הלב"ץ, בנם של ישעיהו ויהודית, ילידי הארץ נולד ביום 11.1.1937 בחיפה. בהיותו בן 11 התיתם מאביו שנהרג במבואות עכו בשעת מילוי תפקידו. למד בבית הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון העברי במגמה האלקטרונית. היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ויחד עם חבריו יצא לקיבוץ יד-חנה בשנת 1962 סיים לימודיו בטכניון ועבד במעבדה הפיזיולוגית בבית הספר לרפואה שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. התגייס לצה"ל בדצמבר 1954 ושירת במסגרת נח"ל. התנדב לסיירת הירושלמית, וביום הראשון לקרבות מלחמת ששת הימים ב-5.6.1967, בזמן שחטיבתו עסקה בטיהור מוצב הלגיון הירדני -"מוצב הפעמון" נפל בקרב שנערך בצור בחר. סמל יהושע וולצר - בנם של מאיר ואטל וולצר נולד ביום 27.6.1940 בעיר אנטוורפן בבלגיה הוריו נספו בשואה. הוא, אחותו ואחיו הוסתרו בבית משפחה נוצרית בלגית מחסידי אומות העולם. בשנת 1949 עלו שלושתם לארץ. יהושע למד בכפר הנוער הציוני "ניצנים" ומשם עבר לכפר הנוער "אלוני יצחק". בתום לימודיו גויס לצה"ל ושירת בנח"ל, לאחר שהשתחרר מהצבא, בשנת 1961 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי הטבע. בימי לימודיו שימש מורה במשרה חלקית בחוות הנוער הציוני בירושלים. נפל במלחמת ששת הימים בקרב על מוצב הפעמון והוא בן 27 בנופלו. רב"ט ראובן (רוברט) חדד - בנם-בכורם של ויקטור חיים ומטילדה. נולד בתאריך 24.6.1936 בטוניס. עלה לארץ ב-1950במסגרת "עליית הנוער" והוריו הצטרפו אליו באותה שנה. למד בבית ספר יסודי במלחה ולאחר מכן בשתי כיתות ערב בבית הספר התיכון מטעם תנועת "הנוער העובד". גויס לצה"ל באוגוסט 1954 לחטיבת "גבעתי". בשנת 1957 שוחרר משירותו הסדיר והתחיל עובד בדפוס "מרכז" בירושלים. נהרג ב-5.6.1967 ביום הראשון לקרבות מלחמת ששת הימים בקרב בצור בחר ליד ירושלים והוא בן 31 בנופלו. סמל ראשון שרגא מנחם-בן אברהם ורחל. נולד ביום 13.2.1941 בתל אביב. אחרי שסיים לימודיו בבית-הספר היסודי ביל"ו למד בבית-הספר התיכון העירוני ב' בתל אביב. השתייך לתנועת בית"ר. שרגא התגייס לצה"ל באוגוסט 1959 ושירת ביחידות שונות בחיל-הרגלים בתפקידי פיקוד והדרכה. בקיץ 1961 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי-הטבע כשהחוג העיקרי שלו היה גאולוגיה. בפגרות-הקיץ היה עובד בחברת "תה"ל". ביום הראשון לקרבות מלחמת ששת הימים ב-5.6.1967, נפל בקרב צור-בחר. הניח אישה ובן שטרם מלאהו לו שנה; בתו נולדה כחמישה חדשים אחרי נפילתו. בן 26 היה בנופלו.