מניעת אלרגיה למזון בינקות

אלרגיה היא תגובה בה מערכת החיסון מגיבה ביתר לרכיבים החודרים לגוף מהמזון, מעקיצות של חרקים, משאיפה או ממגע של האלרגן (אליו האדם רגיש). חשיפה של הגוף לאלרגן גורמת ליצירת נוגדנים מסוג IgE, ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשת חומרים, המשרים תגובה אלרגית. למעשה, אלרגיה ספציפית למזון היא תגובת יתר חיסונית לרכיבים חלבוניים שבמזון או רכיבים כימיים אחרים הקשורים לחלבונים שבמזון, כאשר גם חשיפה קטנה לאלרגן תעורר את התגובה האלרגית. חשוב לדעת, כי התגובה האלרגית עשויה להיות מרמה קלה ועד לכדי סכנת חיים. בנוסף, לא כל תגובה בהכרח מעידה על אלרגיה, ורק על-ידי אבחנת רופא וביצוע בדיקות מתאימות, ניתן לדעת האם התינוק אכן סובל מאלרגיה.

ישנם אלרגנים נפוצים למזון, כאשר כ-90% מהאלרגיות למזון משתייכות למספר קטן של סוגי מזונות. האלרגנים הנפוצים בגיל הינקות הם למזונות מסוג חלב, בוטנים, אגוזים, ביצים, שומשום, דגים ופירות ים.

כדי למנוע אלרגיות בינקות - מה עדיף חשיפה מוקדמת לארגן או הימנעות ממנו? בשנת 2000, בתגובה לניסויים שבוצעו באירופה וארה"ב לחקר האלרגיה למזון בינקות, האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) המליצה להימנע מאכילת בוטנים עד שהילדים יגיעו לגיל שלוש, בשל הסיכון למחלות אוטופיות. אך מכיוון ומספר מקרי האלרגיה לבוטנים המשיך לעלות, חוקרים רבים החלו לחקור האם זה נכון למנוע חשיפה לבוטנים עד גיל שלוש שנים. בשנת 2008, לאחר סקירה מקיפה של הספרות הרפואית, ה-AAP נסוג מהמלצתו בטענה שאין מספיק הוכחות שהימנעות מאכילת בוטנים בגיל הינקות תפחית את הסיכון לאלרגיה. מאוחר יותר, במחקר שבוצע בלונדון נמצא, כי שכיחות האלרגיה לבוטנים, בקרב ילדים יהודים שנמנעו מצריכה של מזונות המכילים בוטנים לפני גיל שנה, היה גבוה פי 10 מילדים יהודים מישראל שצרכו מזונות המכילים בוטנים לפני גיל שנה. בנוסף, מחקרים אחרים העריכו שחשיפה מוקדמת של התינוק למזונות אלרגניים אחרים, כולל ביצה וחלב פרה, קשורה בירידה של שיעור התפתחות האלרגיות לסוגי מזון אלו. מאחר שמדובר במחקרים תצפיתיים בלבד, נדרש לבדוק טענה זו במחקרים קליניים מבוקרים, ולבדוק מתי הזמן הטוב ביותר לחשוף את התינוקות שנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אלרגיה למזונות אלרגניים? במחקר ה-LEAP (learning early about peanut allergy) פרוספקטיבי אקראי שנערך בבריטניה בקרב 500 תינוקות בסיכון גבוה לאלרגיה לבוטנים, חילקו את הנבדקים באופן אקראי לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת צרכה מוצרי מזון המכילים בוטנים ונחשפה לבוטנים, ואילו הקבוצה שנייה נמנעה מצריכה של מזונות המכילים בוטנים. 10% מהתינוקות הוצאו מהמחקר בחשש שהראו סימני אלרגיה בעת החשיפה ומחשש שיפתחו תגובה חמורה. שאר התינוקות שהשתתפו במחקר, קיבלו בגיל חמש לצרוך בוטנים על-מנת לבדוק אם קיימת אצלם אלרגיה לבוטנים. התוצאות היו משמעותיות והראו, כי בקבוצת התינוקות שלא נחשפו בינקות לבוטנים, שיעור הימצאות האלרגיה שלהם היה 17.2%, לעומת הקבוצה שנחשפה לבוטנים בינקות, ושיעור האלרגיה היה רק 3.2%. המחקר הראה, שחשיפה מוקדמת לבוטנים יעילה גם בתינוקות בעלי סיכון גבוה לפתח אלרגיה לבוטנים וגם אצל תינוקות בעלי סיכון נמוך יותר לפתח אלרגיה לבוטנים. כלומר, חשיפה מוקדמת בשלב הטעימות של תינוקות בגילאי 11-4 חודשים לחלבון בוטנים, יכולה להקטין את הסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים, שהפכה לנפוצה בכמה ארצות מערביות. חשיפה בגיל הינקות לבני גיל 11 חודשים לבוטנים, יכולה למנוע את שיעור האלרגיה לבוטנים. מומלץ לאמץ את מסקנות המחקר, אך לתת בחוכמה מזונות בריאים יותר המכילים בוטנים, כמו ממרח בוטנים ללא מלח וסוכר מאשר חטיף בוטנים, העשיר בנתרן. מנגד, ההמלצה היא לחשוף תינוקות למוצרי מזון המכילים בוטנים רק החל מגיל שישה חודשים, מחשש לחנק. לתינוקות עם אלרגיה חריפה לבוטנים או אקזמה חמורה, מומלץ לערוך חשיפה מבוקרת לבוטנים אצל רופא ילדים המתמחה באלרגיה.

במחקר שפורסם בבריטניה (EAT = enquiring about tolerance), יותר מ-1,300 תינוקות חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, קבוצה אחת קיבלה הנקה בלעדית עד לגיל שישה חודשים ולא נחשפה למזונות אלרגניים, וקבוצה שנייה נחשפה בחשיפה מוקדמת לשישה סוגי מזונות אלרגנים (שלוש כפיות ממרח בוטנים, ביצה אחת קטנה, 40-60 גרם יוגורט מחלב פרה, שלוש כפיות של ממרח חלבה, 25 גרם דג לבן, עוגיות מחיטה) במשך כל שבוע. התינוקות היו במעקב ונבדקו עד להגיעם לגיל שלוש שנים. התוצאות הראו, כי בקבוצה שקיבלה חשיפה מוקדמת למזונות, שיעור האלרגיות היה 5.6% לעומת 7.1% בקבוצה שקיבלה הנקה בלעדית ושלא נחשפה לשישה סוגי המזונות האלרגניים. מכאן, שהבדלים בין הקבוצות, למעשה, לא היו מובהקים סטטיסטית. אחת הבעיות של המחקר הייתה ההיענות לפרוטוקול, ונדרש לחקור ולבדוק שההיענות מספיק גבוהה. למרות שהמחקר הראה, כי חשיפה מוקדמת למזונות האלרגניים היא בטוחה, ההיענות הנמוכה לחשיפה של המזונות עלולה להיות נמוכה אף יותר במבחן המציאות, שהופכת את החשיפה המוקדמת למזונות אלו כבלתי יעילה. המחקר למעשה לא הוכיח, כי חשיפה מוקדמת יכולה למנוע אלרגיות לשישה סוגי המזונות האלרגניים שנבדקו. לכן, נדרשים מחקרים נוספים לחקור האם חשיפה מוקדמת היא בטוחה ומומלצת למניעת אלרגיה? אם כן, מהי הכמות המינימאלית הנדרשת לחשיפה כדי לפתח סבילות למזונות אלו? והאם חשיפה בגיל מאוחר יותר אך מוקדם מספיק לפני שתתפתח רגישות?

1. Rebecca S. Gruchalla, M.D., Ph.D., and Hugh A. Sampson, M.D. Preventing Peanut Allergy through Early Consumption — Ready for Prime Time? N Engl J Med 2015; 372:875-877, February 26, 2015, DOI: 10.1056/NEJMe1500186. 2. Gary W.K. Wong, M.D. Preventing Food Allergy in Infancy — Early Consumption or Avoidance? N Engl J Med 2016; 374:1783-1784, May 5, 2016, DOI: 10.1056/NEJMe1601412.

רכיבים: 500 גרם בוטנים קלויים ומקולפים, לא מומלחים כף דבש כף וחצי שמן קנולה

אופן ההכנה:

1. לוקחים את הבוטנים הקלופים והדבש ומניחים בקערת מעבד המזון ומעבדים כדקה. 2. מנקים את דפנות הקערה עם לקקן וממשיכים לעבד תוך כדי טפטוף איטי של השמן לתערובת במשך שתי דקות לערך. 3. כשהתערובת חלקה, מסיימים לעבד ומעבירים את התערובת לצנצנת אטומה.