חשמל וממשל

עשור חלף מאז שארגון חמאס השתלט על רצועת עזה. נאמר על הרצועה שהיא תהיה "סינגפור של המזרח התיכון", וכעת היא נמצאת במשבר כלכלי מתמשך בכלל ומשבר חשמל בפרט. הירידה בזרם החשמל הביאה לשמועות ברצועה שישראל החליטה להפסיק את הזרם, לאחר שהרשות הפלשתינית הפסיקה לשלם תמרותו. בעשור שחלף נערכו פעולות צבאיות רבות ברצועה, ובראשן מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן. למרות זאת, ולמרות המשבר ברצועה, חמאס לא נטש את דרך הטרור. פעמים רבות הוכח, כי הארגון מנצל כספים המגיעים אליו כדי לשפר את יכולותיו הצבאיות, ולא כדי לסייע לתושבים. הארגון מנצל את מצוקת התושבים כדי להשיג רווחים פוליטיים. מצוקת התושבים מביאה להפעלת לחץ עולמי על ישראל, ולמתיחות ביחסים בין ישראל לרשות הפלשתינית. הפתרון הריאלי היחיד הוא בידי חמאס. בתור הריבון ברצועה, רק הוא יכול לשפר את מצב התושבים. הבעיה היא שהדבר לא יקרה. החמאס מעדיף עוד מנהרה או רקטות, מאשר לעזור לתושביו. האבסורד הוא שבחמאס יודעים שלא ניתן לנצח את ישראל, אך לא מוכנים להיכנע. מנהיגות אמיצה בחמאס, או כזו ברשות הפלשתינית שתשפיע על החמאס, תוכל לחולל פלאים אצל הפלשתינים, לשפר את רמת חייהם ותקדם את שאיפותיהם המדיניות.

במאמר שפורסם השבוע בניו-יורק טיימס על מלחמת הסייבר נגד דאעש, הסתתרה פסקה שעשתה רעש רב בישראל. נאמר בה, כי המידע המודיעיני שטראמפ העביר לרוסים הגיע מישראל, לאחר שלוחמי סייבר ישראלים פרצו למחשבים של דאעש. למרבה ההפתעה, מידע זה לא ריגש רבים במערכת הביטחון הישראלית. הבסיס לחוסר ההתרגשות הזאת, הוא שיתוף הפעולה המודיעיני העמוק בין ישראל לארה"ב. שיתוף פעולה זה, שקיים כבר עשרות שנים, התעצם לאחר 11 בספטמבר. היסודות החזקים התרחבו בזכות המודיעין הקריטי שישראל העבירה לארה"ב. מאחר ששתי המדינות השקיעו הרבה מאוד כוח ומשאבים בנושא, איש לא רוצה לפגוע ביחסים אלו. לכן, במערכת הביטחון הישראלית לא יצאו מגדרם בנושא. שיתוף פעולה זה, שנקרא דיפלומטיה של מודיעין, הוא רגיש ביותר ומבוסס גם על יחסים קרובים בין בכירים בשתי המדינות. ככל הנראה, הגורמים הישראלים הביעו את מורת רוחם מההדלפה והמשיכו הלאה. אם נצא מתוך הנחה שישראל תמשיך להעביר לארה"ב מודיעין באיכות גבוהה, נשאלת השאלה האם יגידו מה היה מקור המידע והאם מידע מסווג ייחשף בעתיד שוב על-ידי דונלד טראמפ.

בכירים לשעבר במערכת הביטחון התייחסו לאחרונה לפרשת ההדלפה של טראמפ. בעוד שנטען שבכירים בהווה המשיכו הלאה לאחר ההדלפה, בכירים בעבר מתייחסים לנושא בחומרה רבה. אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מי שהיה ראש מחלקת מחקר ופיתוח וראש מפא"ת, הגדיר את ההדלפה כמעשה חסר אחריות, שהיה עלול לגלות גם דברים אחרים. אלוף (מיל.) גיורא איילנד, מי שהיה ראש אגף המבצעים וראש המטה לביטחון לאומי, אמר שהתכנון של דאעש תואם לאופי שדה הקרב המודרני. על ההדלפה אמר שהיא יכולה להביא לחשיפת שיטות פעולה ולפגיעה אפשרית עתידית בפעולות דומות. מה שטראמפ עשה אכן היה חסר אחריות, וזה שהוא נשיא ארה"ב לא נותן לו לגיטימציה לנהוג במידע מסווג כראות עיניו. מעבר לכך, צריך לזכור שההדלפה כבר נעשתה ואי-אפשר לתקן אותה. מה שכן אפשר לעשות, הוא להבהיר לארה"ב בעתיד כיצד ישראל רוצה שיתנהגו במידע שהיא מעבירה. לאור היחסים הקרובים בין ראשי שתי המדינות ובין גורמי הביטחון, אמירה זו תקבל את מירב תשומת הלב.

פיקוד העורף קיים השבוע תרגיל לאומי לתרחיש של רעידת אדמה. לפי התרחיש, רעידת אדמה בעוצמה של 7.1 בסולם ריכטר הביאה לאלפי הרוגים, 150,000 אזרחים עקורים מבתיהם, בעיות בתשתיות הלאומיות ולכודים ברחבי הארץ. לפי הערכת מומחים, בכל כמאה שנים מתרחשת באזור רעידת אדמה משמעותית, כאשר הרעידה המשמעותית האחרונה התרחשה ב-1927. קצין בכיר אמר, שהמסקנות מהתרגיל יקדמו את צה"ל גם בתרחישים של מוכנות מלחמה. לדבריו, זה לא משנה האם בניין קרס מרעידת אדמה או טיל. זוהי אמירה מאוד משמעותית לגבי התרגיל: היכולת לקחת את המסקנות ולהתאים אותן למצבים משתנים. במקרה של ישראל, רעידת אדמה ומלחמה אינן לא שאלה של האם אלא של מתי. תרגילים שכאלה הם כלי מאוד חשוב בשמירה על חיי האזרחים, ובמקרה של מלחמה הוא אף מסייע לניצחון.

בחודשים מרס-אפריל ניסו האקרים לפרוץ למחשבים הקשורים לשתי המפלגות הגדולות במדינה. שנה לאחר מכן, מיילים מזויפים נשלחו לחברי פרלמנט גרמנים. ב-2015 הצליחו האקרים לגנוב מידע רב של נתונים מהפרלמנט הגרמני. למרות שאין הוכחות לכך, ההנחה היא שהאקרים אלו קשורים לרוסיה. הנס גאורג מאסן, ראש המשרד הפדרלי להגנת החוקה (המקבילה הגרמנית לשב"כ), אמר שישנן ראיות רבות על ניסיון להשפיע על הבחירות בגרמניה, שייערכו ב-24 בספטמבר. החשש הוא, שרוסיה רוצה להעביר 2.5 מיליון קולות של דוברי רוסית למפלגה הימנית-קיצונית במדינה, כדי להוות משקל נגד לקנצלר אנגלה מרקל. כדי להתגונן ממהלך שכזה, גרמניה מגבירה את הגנות הסייבר שלה, תוך כוונה להקים מעין חומת אש סביב הרשתות במדינה. אחת הדרכים היא גיוס מומחים רבים שיתקפו את התוקפים, וגם יסייעו לשמור על שלמות מערכות המחשבים שנפרצו. החשש מהתערבות רוסית כה רב, שהמפלגות הסכימו על עצירת תעמולת הבחירות כדי למנוע השמצות הדדיות.