הטרדה מטרידה

בכנס סייבר שנערך השבוע באוניברסיטת תל אביב, התייחס ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אלוף נדב פדן, לאיומים שמציבים חיזבאללה וחמאס בתחום זה. לדבריו, הפעילות שלהם איננה מתוחכמת, אך מהווה טרדה עבור צה"ל. כדי להתנהל נגדם בתחום הסייבר, אמר פדן, הדבר דורש עליונות טכנולוגית ומבצעית. לא ידוע מהן יכולות הסייבר של חיזבאללה וחמאס. אזרחי ישראל נחשפו ליכולות חמאס במבצעים האחרונים ברצועת עזה, כאשר חמאס שלח מסרונים לאלפי תושבים ואף הצליח להשתלט על שידורים בטלוויזיה כדי להעביר את מסריו. לאור אמירתו של פדן, נשאלת השאלה: אם זוהי ההתמודדות מול חמאס וחיזבאללה, כיצד צה"ל יתמודד מול פעולות סייבר מצד מדינות כמו אירן? אם חיזבאללה וחמאס מצליחים להטריד את צה"ל בפעולות לא מתוחכמות, מה יקרה כאשר כן תהיה פעולה מתוחכמת? לאור התמיכה של אירן בארגונים אלו, סביר להניח שמה שיש בידיהם יש בידי אירן, וגם שאירן לא העבירה להם את כל נשקי הסייבר שברשותה. תחום הסייבר הוא שדה הקרב של העתיד הלא-רחוק, ולכן אמירה שכזו צריכה להדליק נורות אדומות לבחינת היערכות הסייבר של ישראל.

השבוע לפני 11 שנים נחטף גלעד שליט, והמוטיבציה של החמאס לחטוף עוד חיילים עדיין גבוהה. לאור רווחי הארגון משחרורו של שליט ניתן להגיד, כי חטיפתו של החייל הבא היא רק עניין של החלטה מצד החמאס. לאור זאת, עולה השאלה האם ניתן למנוע את החטיפה הבאה. סוגיית האסירים היא סוגיה מאחדת בקרב הציבור הפלשתיני. לכן, חטיפתו של חייל לצורך מו"מ לשחרור עוד אסירים, היא דבר שיכול להתקבל בברכה בציבור. מנגד, לא ניתן להתעלם מהתגובה הישראלית שתתלווה לחטיפה, וחמאס יידרש להחליט האם כדאי לו להיכנס לצרה זו. שאלה אחרת היא, מה צה"ל למד מחטיפת שליט. בדוח של מבקר המדינה שפורסם במארס 2016 נאמר, כי צה"ל לא למד ממקרים של חטיפות חיילים, ביניהם חטיפתו של שליט. יותר משנה עברה מפרסום דוח זה, ומהפעילות בשטח נראה, כי ישנה הפקת לקחים. כך למשל, מדווח על שינויים באמצעי הלחימה ושיטות הפעולה, וכן גם הרחבת שיתוף הפעולה מול השב"כ. חטיפת חייל, כמו גם מניעת החטיפה, מחייבת חשיבה מחוץ לקופסא. בסופו של דבר, הנושא יסתכם במי יחשוב טוב ויותר, ומי יבצע את הצעד הראשון.

השבוע שוב אירעו זליגות אש מסוריה לשטח ישראל. צה"ל בתגובה תקף מטרות של משטר אסד במדינה. זליגות הירי הפכו את גבול ישראל-סוריה לשטח לחימה פעיל, כאשר אף אחד מהצדדים לא נמצא כעת עם היד על העליונה. זליגת ירי מסוריה איננה דבר חדש, לאחר יותר משש שנות לחימה. השינוי בזליגות האחרונות נובע מהשינויים בשטח. בזמן שדאעש מאבד שטחים, הדבר פותח פתח לשחקנים האחרים באזור להגיע להישגים. בצורה כזו, ארגוני מורדים אחרים כובשים שטחים, ונלחמים נגד משטר אסד באזור. דבר זה מביא לזליגת הירי. ניתן להעלות טענה, לפיה זליגת הירי היא למעשה מכוונת. ההצלחות האחרונות של בשאר אסד בשדה הקרב יכולות להגביר את ביטחונו העצמי, ולנסות לפגוע בישראל בתקווה שתגובה ישראלית תביא לליכוד העם נגד האויב הציוני. דבר זה הוא בעל סבירות נמוכה, מאחר שאסד יודע, כי ישראל יכולה לפגוע בכוחותיו בצורה יעילה ומדויקת, ובכל התגרות נגד ישראל ההפסד מרובה מהשכר.

בצעד יוצא דופן, הודיעה ממשלת ארה"ב על כוונת משטר אסד לבצע מתקפה כימית בעתיד הקרוב. בציוץ של דובר הבית הלבן, שון ספייסר, נאמר שארה"ב תגיב צבאית למתקפה כימית של אסד. זמן קצר לאחר מכן, שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, צייצה גם היא ואמרה שבמקרה של מתקפה כימית מצידו של אסד, האשמה תיפול על רוסיה ואירן. ב-7 באפריל שיגרה ארה"ב 59 טילים כתגובה על מתקפה כימית שביצע משטר אסד מספר ימים קודם לכן. הבעיה היא, שתקיפה זו לא הייתה משמעותית מבחינה צבאית, אלא יותר מבחינה פוליטית. היא נועדה להעביר מסר שארה"ב לא תסבול כל תקיפה בנשק כימי נגד אזרחים חפים מפשע. הבעיה הגדולה במסר זה היא רוסיה. רוסיה פועלת בסוריה כדי להגן ולסייע למשטר אסד, ולכן לא ידוע כמה רחוק ארה"ב תלך כדי להרתיע את משטר אסד. לכן ככל הנראה פרסמו הציוצים, שנועדו להראות, כי ארה"ב יודעת על כוונותיו של אסד ועליו להימנע מתקיפה כימית נוספת. יחסי ארה"ב-רוסיה כבר מתוחים בכל הקשור לפעילות בסוריה. בשבוע שעבר ארה"ב הפילה מטוס קרב סורי, ורוסיה בתגובה איימה לפעול נגד הפעילות האווירית האמריקנית באזור. בסופו של דבר יהיה צורך בשיקום סוריה, כאשר ארה"ב תמצא את עצמה בשיח מול משטר אסד ומול רוסיה. אם באמת תקיפה כימית נוספת עומדת להתרחש, צריך לבחון את הנושא ביתר שאת, לאור הפסדי דאעש בשטח, דבר שטורף את כל הקלפים בסוריה.

היום לפני שלוש שנים הכריז דאעש על הח'ליפות שלו, וניתן להגיד, כי הארגון כעת הוא צל של הארגון שהיה באותם שנים. דאעש מפסיד, ובגדול. הוא עומד לאבד את מוסול וא-רקה, ערי הבירה שלו בעירק ובסוריה. לאחר שחרור מוסול, היא תעבור לידי ממשלת עירק. שאלה חשובה היא, לידי מי תעבור א-רקה לאחר הבסת דאעש. משטר אסד ותומכיו הרוסים והאירנים, לא מתכוונים לוותר על העיר לטובת הקואליציה בראשות ארה"ב. הכוחות הכורדים הוכיחו את יכולותיהם המבצעיות לשחרור העיר, אך הדבר לא דומה להשגת תמיכה פוליטית וניהול עיר. טורקיה מצידה תמנע מהכורדים להגיע להישגים, אולי אפילו בצורה משמעותית יותר ממה שינסה משטר אסד. בזמן שרבים על עתידה של א-רקה, אי-אפשר לשכוח את לוחמי דאעש שיברחו מהאזור. כמו לוחמי המוג'אהדין שנלחמו נגד ברית המועצות באפגניסטן, גם לוחמים אלו ינסו למצוא מוקדי סכסוך אחרים כדי להמשיך את מלחמתם. בנוסף לכך, האידיאולוגיה של דאעש כאן להישאר. כל אחד שרוצה, יכול לבוא וללמוד. התפזרותם של לוחמי הארגון במדינות אחרות, תהיה אתגר קשה יותר מאשר מלחמה נגד הארגון בעירק ובסוריה. בכל הקשור למאבק בדאעש, אנו נמצאים ב"קרשנדו", האקורד המסמל הגברה הדרגתית של עוצמת הנגינה. זהו אולי אקורד סיום לארגון בעירק ובסוריה, אך גם האקורד שמבטא את הגברת פעילותו ברחבי העולם.