האם זוהי תחילתה של מגמה חדשה המעניקה כוחות-על לאישה שעד עתה גילמה את החוליה החלשה בגזע האנושי? אומנם רעיון הנושא התחיל עוד בשנת 1941 בחוברת הקומיקס של מולטון מרסטון. יחד עם סופרמן ובאטמן וונדר וומן היא אחת משלשת גיבורי-העל המפורסמים ביותר. מרסטון עיצב אותה כדיאנה נסיכת האמזונות שניחנה בכוחות על אנושיים, מתנת האלים האולימפיים: יפה כאפרודיטה, חכמה כאתנה, חזקה ואינסטינקטיבית כדמטר וארטמיס. היא בחרה להתאמן כלוחמת בעולם האמזונות, וכאשר מטוסו של טייס מהעולם האחר (שלנו?) מתרסק בארצה היא בוחרת להתלוות אליו כדי להציל עולם זה מכוחות הרשע.
בעוד חוברות הקומיקס המקוריות נכתבו על-רקע מלחמת העולם הראשונה, בסרט "וונדר וומן" נלחמת בגרמנים, בהתגלמות הרשע, ובכך ניתן להזדהות אתה. יש לא מעט אנכרוניזם בעיצוב התקופה, אולי כדי לשרת את רעיון הסרט. וונדר וומן מזלזלת בלבוש הנשים אז (ע"פ הסרט), בועטת בשמלות המלמלה הארוכות שמפריעות לה לבצע את הקפיצות האקרובטיות ופעולות הקסם העל-אנושיות שלה, וחוזרת לתלבושת האמזונה שכה מחמיאה לה: לבוש מינימליסטי החושף רגליי אילה חטובה, חזה זקוף וגיזרה מושלמת, נכסים שוודאי תרמו להצלחת הסרט.
גל גדות היא האישה האולטימטיבית לגילום דמות זו הן מבחינה חיצונית (דוגמנית, נבחרה למלכת היופי של ישראל) והן מבחינת האופי המרדני, העצמאי, ההחלטי של הדמות. הכריזמה של גדות כובשת את המסך ומדחיקה את כל הרהורי הכפירה של הביקורת על תמימותה של הדמות, על החזון האוטופי של הסרט לגבי עולם טוב יותר.
יש לציין את השחקנית לינדה קרטר (מלכת היופי של אמריקה בתחרות מיס תבל, נבחרה ב-1978 כ"אישה היפה בעולם") שגילמה את וונדר וומן בתוכנית טלוויזיה שנמשכה שלש עונות, 59 אפיזודות (1975 -1979(. קרטר הביעה את סלידתה מצורת שיווקה כסמל מין, יחד עם בובות וונדר וומן שחברת האחים וורנר הפיקו.
הנתונים הפיננסיים - התפכחות
לאחר התדהמה על ההצלחה המסחררת של "וונדר וומן" וטפיחות השכם בישראל על הצלחת שחקנית ישראלית בהוליווד, מגיע שלב ההתפכחות וההתייחסות לנתונים הפיננסיים.
הסרט גרף בארה"ב 100.5 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון, "שיא כל הזמנים לסופ"ש ראשון עבור סרט בבימויה של אישה") ואלה! תרבות, 05 ביוני2017).
כבר בהודעה זו טמונה הבעיה: למה מדגישים את הישגי אישה-במאית (בהשוואה לגבר-במאי)? רוב הביקורות גם התייחסו לעובדה שזהו אחד הסרטים הבודדים בתקציב שמעל 100 מיליון דולר שבוים בידי אישה (הערכת התקציב 149 מיליון דולר). הבמאית פטי ג'נקינס, 46, אומנם לא יצרה סרט קולנוע מאז "מונסטר" (2003) אותו כתבה וביימה, אך ביימה בהצלחה פרקים בכמה סדרות טלוויזיה, והוכיחה שגם אישה יכולה לשלוט בתקציב פנטסטי כזה ובפעלולים "גבריים" מרשימים.
והנה צצה שוב הודעה "מיגדרית" שכבשה את הרשת: גל גדות, הכוכבת הבלתי מעורערת של הסרט ומחזיקה את הסרט על כתפיה, השתכרה רק 300 אלף דולר על הופעתה בסרט, סכום זעום לשחקנית ראשית בסרט, ועוד בסרט רב-תקציב. לשם השוואה, כוכב סופר-מן, הנרי קאוויל, קיבל 14 מיליון דולר לתפקידו בסרט "איש הפלדה". יש הטוענים כי שכר זה של גדות לא כולל בונוסים מהמכירות, אבל על כך אין לנו אסמכתא, ועדיין סכום זה נראה זעום לסרט רב תקציב כזה. להלן כמה דוגמאות לשכרן של שחקניות בסרטי אקשן:
ג'ניפר לורנס ("הנוסעים") 20 מיליון דולר, סקרלט ג'והנסון ("הרוח במעטפת")17.5 מיליון דולר, ג'ניפר לורנס ("משחקי הרעב" 4) 15 מיליון דולר, מליסה מקארתי ("מכסחות השדים")14 מיליון דולר,
שרליז ת'רון ("הציד") 10 מיליון דולר.
שאלת פערי השכר בין שחקנים ושחקניות היא רק חלק מטענתן של שחקניות רבות שאין עבורן תפקידים משמעותיים. בהגיען לגיל מסוים הן בכלל לא נקראות לדגל. יוצאת מן הכלל היא, כמובן,
מריל סטריפ. היא יכולה לשחק ניצולת שואה, נזירה ניו-יורקית, ראש ממשלת אנגליה, פרחה אמריקנית, קוסמת רעה ומורה מקסימה למוזיקה. אבל מריל סטריפ יש רק אחת.
עידוד נשים בתעשיית הקולנוע
גם בפסטיבל הסרטים בקאן ניתן דגש לייצוגן של נשים בקולנוע. הפרס הראשי בתוכנית ״נשים בתנועה״ המעודד יוצרות קולנוע הוענק השנה לשחקנית הקולנוע איזבל הופר. כנהוג, מדי שנה הזוכה הראשית מעניקה פרס ליוצרת צעירה. הפסטיבל וקרן קרינג (Kering Fundation) העניקו את פרס היוצרת הצעירה בסך 50 אלף אירו לקידום פרויקט חדש - למייסלון חמוד, הבימאית הישראלית ערבית, על סרטה "לא פה, לא שם", המציג שלש נשים מהמגזר הערבי.
ניקול קידמן זכתה לפרס מיוחד על נוכחותה בארבע הפקות קולנועיות השנה.
בפרס השחקנית הטובה ביותר זכתה דיאן קרוגר, המככבת בסרטו החדש של פאטי אקין, "In the Fade", בתפקיד אישה שבעלה ובנה נהרגים בפיגוע על-רקע גזעני והיא יוצאת למסע נקמה בעקבות הטרוריסטים שהרסו את חייה. כמה אקטואלי.
בהקשר זה ניזכר בחנה לסלו שנכנסה לרשימה מכובדת זו של שחקניות (ביניהן מריל סטריפ, הולי האנטר, הלן מירן, שר, איזבל אדג'אני, סאלי פילד), כשזכתה בשנת 2005 בפרס זה על משחקה בסרטו של
עמוס גיתאי "אזור חופשי". הייתה זו הפעם השנייה בה שחקן ישראלי זכה בפרס בקטגוריית המשחק: ב-1967 זכה
עודד קוטלר בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן על משחקו ב"שלושה ימים וילד" של
אורי זוהר.
הפתעה נוספת בפסטיבל, וכהמשך לדגש הנשי, הייתה הענקת פרס הבמאית לסופיה קופולה, ביתו של הבמאי הנערץ פרנסיס פורד קופולה ("הסנדק" 1-3, "אפוקליפסה"). אומנם טרם ראיתי את סרטה זה, אך הביקורות עליו היו קטלניות. הסרט "Beguiled" (תורגם לעברית "הנקמניות" למרות שאין זה התרגום המילולי) הוא רימייק (אותו ראיתי) לסרט שנעשה כבר ב-1971 עם קלינט איסטווד כשחקן הראשי המגלם חייל פצוע מהצפון בסוף מלחמת האזרחים בארה"ב 1864), ומוצא מסתור בפנימייה של נשים בדרום. הוא מנסה לשבות את ליבן, המתח בין הנשים גואה, אך לבסוף הן מבצעות בו מעשה אכזרי, לטובתו, מבחינה רפואית, או כנקמה? ניקול קידמן מככבת בסרט החדש, אך קשה לצפות שקולין פרל יכנס לנעליו "הגזעיות" של איסטווד, שהתחיל את דרכו כשחקן שרירי, יפה תואר ומצודד בצעירותו וגם כאן בסרט נראה מצוין.
סיכום
האם נראה בקרוב פריחה של סרטים על נשים בהפקה ובבימוי של נשים? נראה כי תעשיית הסרטים זקוקה לניעור מחודש ואולי מגמה זו תוביל לאופקים חדשים, תוכניים ופיננסיים. כבר כעת יש הטוענים כי סרטים שבמרכזם נשים מגדילים את פוטנציאל המרצ'נדייז (המוצרים הנלווים) לסרטים באמצעות כוח הקנייה של הנשים למוצרים אלה ויגדילו את ההכנסות של תעשיית הסרטים כולה.