רוסיה, פעם שלישית

ראש CIA, מייק פומפאו, אמר לאחרונה שרוסיה אכן התערבה בבחירות לנשיאות ארה"ב. עוד אמר, שלהערכתו רוסיה עושה זאת כבר זמן רב ולא רק בבחירות האחרונות, אלא גם בבחירות בשנים 2012 ו-2008. אמירה זו של פומפאו באה כמה שעות לאחר שדונלד טראמפ ג'וניור, פרסם מיילים על-אודות פגישתו על עו"ד רוסייה במטרה להשיג חומר מפליל על הילרי קלינטון. ראש ה-CIA לא מדבר סתם, ודאי לא במהלך ארוחת ערב של מיוחדת לעובדי מודיעין בארה"ב שארגנה ברית המודיעין והביטחון הלאומי (Intelligence and National Security Alliance – INSA). אמירה זו מעלה הרבה שאלות ותהיות. האם רוסיה זיהתה את נטייתו הדיפלומטית החלשלושה של ברק אובמה, דבר שיאפשר לה להרחיב את השפעתה ברחבי העולם, ולכן העדיפה אותו על-פני מועמדים אחרים? האם ארה"ב כל כך חלשה, שרוסיה הצליחה להתערב בשלוש מערכות בחירות? מי עוד ידע על הדברים, שהרי פומפאו חשף אותם וכנראה שהוא לא הראשון שהכיר אותם? אם זה נכון, מדובר בכמעט עשור של התערבות רוסית בבחירות בארה"ב. אובמה כנראה ידע על הדברים, אז למה הוא לא עשה כלום? תושבי ארה"ב זכאים לתשובות בנושא.

לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, רוסיה מתכוונת לגרש 30 דיפלומטים אמריקנים משטחה, ולהשתלט על בניינים ורכוש השייכים למחלקת המדינה האמריקנית. גירוש זה הוא תגובה לגירושם של 35 דיפלומטים רוסים שבוצע בדצמבר 2016 על-ידי ממשל אובמה, וכן הפקעתם של שני מבנים ששימשו את המודיעין הרוסי. לפי הבית הלבן אז, הגירוש בא כתגובה למאמצים הרוסיים להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה"ב. ולדימיר פוטין לא הגיב על-כך בזמנו, באומרו שהוא לא מתכוון להגיב על מהלך של אובמה, אלא לקוות שיחסי שתי המדינות ישתפרו עם כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד. התקווה לחימום היחסים בין המדינות לא התממשו, ולאחרונה נמסר, כי הממשל הרוסי חושב שזה "שערורייתי" שארה"ב לא ביטלה את גירוש הדיפלומטים והחזירה את המבנים. פוטין העלה בשבוע שעבר את הנושא בפגישתו עם טראמפ בגרמניה, וכנראה לאור אי-היענות - רוסיה תגיב בהתאם. ככל הנראה רוסיה מחכה עם המהלך עד לפגישה בין תומאס שאנון, תת-מזכיר המדינה לעניינים פוליטיים, לסגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב. אם בפגישה זו ארה"ב לא תבטיח את החזרת הדיפלומטים והמבנים, רוסיה תנקוט בפעולות תגמול.

האו"ם פרסם השבוע דוח אודות מצבה של רצועת עזה, עשור לאחר השתלטות חמאס. מהדוח עולה, כי אם מצבה הנוכחי יישמר, רצועת עזה תיחשב לא ראויה למחיה בעוד שלוש שנים. משנת 2012 גדלה אוכלוסיית הרצועה ב-400,000 תושבים וכיום היא עומדת על 2 מיליון. ההערכה היא, שעד שנת 2030 יהיו ברצועה 3.1 מיליון תושבים. הדוח המפורט מביא את ההיסטוריה של הרצועה, ההשפעות עליה לאור הלחימה מול ישראל ומצבה בתחומים כמו כלכלה, שירותים שונים וחינוך. בהתייחסות לישראל נאמר בין היתר, כי סבבי הלחימה בין חמאס לישראל, בדגש על "צוק איתן", הכו קשות את הכלכלה המקומית והביאו לכך שבשנים האחרונות ההתמקדות הייתה בשיקום ולא בהתקדמות. חמאס, לעומת זאת, מוזכר בדוח כמי שסרב לקבל את החלטות הקוורטט בנוגע לישראל, כולל הכרה בזכות קיומה. עוד נאמר, כי הסכסוך בין חמאס לפתח השפיע רבות על מצב הרצועה. לכולם יש חלק במצבה של הרצועה, אמר רוברט פייפר, מתאם הפעולות ההומניטריות והפיתוח של האו"ם ברצועה. זוהי תשובה נכונה אך חלקית, כאשר האשמה לא מתחלקת במידה שווה. אמרו שהרצועה תהפוך לסינגפור של המזרח התיכון, וכנראה היא הייתה יכולה להפוך לכזאת, לולא מעשי החמאס.

בשבוע האחרון דווח, כי ישראל וחמאס מנהלים מו"מ על החזרת גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול ז"ל והאזרחים הישראלים שנמצאים ברצועה. משפחות החיילים אמרו, כי הן לא עודכנו במהלכים אלו, בעוד העיתון "אל-חיאת" מדווח, כי במצרים נמצאת כעת משלחת של חמאס כדי לקדם את הנושא. במקביל לדיווחים אלו, משפחתו של הדר גולדין פרסמה סרטון במסגרת "פרויקט עוז", שמדבר על הפיכת שבויים ישראלים לנטל ולא לנכס עבור חמאס. לשיטתה, ישראל צריכה להפעיל לחץ על החמאס דרך האסירים הכלואים בישראל והעברת הסחורות לרצועה. מדובר במהלך אסטרטגי שיקטין את המוטיבציה של ארגוני הטרור לחטוף חיילים. נדמה, כי הבעיה היחידה בסרטון היא האמירה שמדינות המערב יתמכו במהלכים כאלו של ישראל. אמירה זו מתעלמת מהעובדה שיש חוק למדינות העולם וחוק לישראל. ארה"ב מפציצה חתונה באפגניסטן, הורגת עשרות אורחים ואיש לא מניד עפעף. ישראל פוגעת במשגרים של חמאס שנמצאים ליד בתים - וכולם משתגעים. זה לא אומר שישראל צריכה תמיד לחשוב מה המערב יגיד וכך לפעול. אם כך היה הדבר, סבירות גבוהה שלא היינו פה היום. אם ישראל רוצה לבצע מהלכים שכאלו, היא צריכה לכל הפחות ליידע את ארה"ב ומדינות אחרות. אם לאותן מדינות יש בעיה, אז שיתנו פתרונות אחרים.

בזמן שכולם חושבים על ההרס התרבותי או הפגיעה באזרחי סוריה, יש כאלו שחושבים על המספרים שמאחורי המלחמה. לפי הערכת הבנק העולמי, סכום ההפסדים המצטברים של תוצר מקומי גולמי בסוריה בשנים 2016-2011 עומד על 226 מיליארד דולר. ישנם מאמרים על-אודות היום שאחרי דאעש או כיצד המלחמה בסוריה תימשך, כאשר אנשים מתעלמים מההיבט הכלכלי. כדי לשקם את סוריה, יהיה צורך בעשרות מיליארדי דולרים אם לא יותר. ערים נחרבו עד היסוד, שירותים לאזרח כמעט ולא קיימים ומספר הפליטים והעקורים רק הולך וגדל. השאלה היא, מי יתן את הכסף הזה. האם תהיה מגבית בכל העולם בשביל סוריה. אם כן, מי יפקח על הנעשה עם הכסף? זוהי הזדמנות נוספת עבור אירן. כדי להרחיב את השפעתה, היא יכולה לפעול ולהזרים כספים לשיקום סוריה. הסרת הסנקציות הכלכליות מעליה תועיל בנושא ואירן תזכה למעמד המושיעה. למרות שלא ידוע מתי המלחמה תיגמר, מדינות העולם צריכות להיערך לשיקומה של סוריה, ולוא רק כדי למנוע את התרחבות ההגמוניה האירנית.