ב-31 ליולי, 2017, ירד המסך על חייה של השחקנית הצרפתיה הגדולה ז'אן מורו. השחקנית האגדתית, שהגדירה עצמה כ"אישה שמשחקת", שהדביקה לעצמה את צמד התארים "מיסטית וקלת דעת", נפטרה בדירתה, לא רחוק מפלאס טֵרְן בפריז, ליד אולם פְּלֵיֵיל, בגיל 89. עוזרת הבית גילתה אותה במיטתה, ללא רוח חיים, בבוקר, ופרצה בבכי. בשנתיים האחרונות הסתגרה ז'אן בדירתה, שלא כהרגלה במשך כל חייה הסוערים. חברה הטוב, הבמאי ז'אן-פייר מוקי, סיפר שז'אן לא יכלה עוד לשחק מפאת חולשה והרגישה נעזבת. ב-2015 הופיעה בסרטה האחרון, "כשרון חבריי", בבימויו של אלכס לוץ. בנוסף, סבלה מאוד מחצי הלעג להם שימשה כמטרה. קולה שהלך והצריד עם השנים, הזדקן עם הגיל, משך חיקויים שפגעו בנפשה של השחקנית הנערצת.
ז'אן מורו, נחושה, דעתנית, כנה, נדיבה, ניהלה ביד רמה קריירה ארוכה ומצליחה בת 65 שנים תזזיתיות. השחקנית המפורסמת, בצרפת ובעולם כולו, הייתה חברתם הקרובה של במאים, שחקנים, מוזיקאים, זמרים, סופרים, אמנים בכלל. היא תמכה בצעירים בראשית דרכם ובאמנים שהיו זקוקים לעזרה והייתה פעילה מאוד באירועי תרבות ופסטיבלים למיניהם.
ז'אן מורו שיחקה, החל מתחילת שנות ה-50, ביותר מ-130 סרטים תחת שרביטם של במאים רבים, ביניהם פרנסואה טריפו, לואי מאל, ז'אק דמי, ז'אן רנואר, רוז'ה ואדים, אנדרה טשינה, וגם לואיס בונואל, אורסון ולס, מיכלאנג'לו אנטוניוני, ג'וזף לוסי, איליה קאזאן, ריינר ורנר פאסבינדר. ז'אן מורו זכתה בפרסי כבוד על מפעל חייה מטעם פסטיבל קאן, ברלין וונציה ובעוד פרסים רבים אחרים.
ב-1958 הפכה לכוכבת בעקבות הופעתה בשני סרטים של לואי מאל, "מעלית לגרדום" ו"הנאהבים". פגישתה עם לואי מאל הייתה ציון דרך חשוב בדרכה האמנותית. בפעם הראשונה צולמו פניה, שנחשבו עד כה "אסימטריים", כפי שהם, בלי שניסו להתאימם לקני המידה האסטתיים של התקופה. "הנאהבים", שהיה נועז לזמנו ועורר שערורייה, היה מתנת הפרידה שלה לבמאי. ז'אן נהגה לעזוב את מאהביה ראשונה כי חששה להיעזב.