בין קוריאה לשרלוטסוויל

מאות שנים שארה"ב נאבקת בגזענות במדינה, ומאבק זה הגיע לנקודת שפל חדשה בשרלוטסוויל שבווירג'יניה. בשבוע שעבר עשרות מפגינים מהימין הקיצוני מחו על הרצון להסיר מהעיר את פסלו של רוברט לי, המפקד הכללי של צבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים. המפגינים היו תערובת של אנשים מארגונים שונים, שתומכים בעליונות הגזע הלבן. במהלך ההפגנה פרצו עימותים, שהגיעו לשיאם כאשר אחד מפעילי הימין הקיצוני ביצע פיגוע דריסה נגד המפגינים מצידו השני של המתרס. לאחר הפיגוע, הייתה התמקדות אינטנסיבית באידיאולוגיה ובהקצנה של קבוצה זו, הקצנה שניתן לדמות אותה לזו של דאעש. יממה לאחר מכן, התכנסו כמה פעילי ימין קיצוני חמושים בפארק שבו נמצא הפסל המדובר. היה סיכון לקרב יריות בין אותם פעילים לבין גורמי האכיפה, אך הדבר לא קרה. אבל לאור הזכות לשאת נשק והאפשרות להתדרדרות המצב, זה רק עניין של זמן עד שאכן יתפתח קרב יריות שכזה. הסוגיה של עליונות הגזע הלבן מתקשרת לפעילות של טרור מבית בארה"ב. קבוצות אלו פועלות בפתיחות רבה, דבר שנראה בהפגנה האחרונה כאשר חבריהן הסתובבו בפנים גלויות. הנכונות שלהן לשאת נשק, מראה גם על נכונות להשתמש בו. הגזענות לא משה מארה"ב, ולמרות שהמצב במדינה שונה לחלוטין מזה שהיה בשנות ה-60, נראה כי דווקא עכשיו הסיכוי לפיצוץ הוא גבוה הרבה יותר.

בשעה שהמתיחות בין קוריאה הצפונית לארה"ב נמשכת, דווקא סין מגלה אחריות ופועלת לפתרון דיפלומטי בין שתי המדינות. שר החוץ וואנג יי שוחח עם מקבילו הרוסי סרגיי לברוב, ואמר ששתי המדינות צריכות לפעול ביחד כדי להכיל את המתחים ולא להגיע לנקודת השבירה. וואנג אמר שארה"ב וקוריאה הצפונית צריכות "ללחוץ על הבלמים" ולהנמיך את הלהבות כדי למנוע את המשך המשבר. עם זאת, כעת ישנו חשש שהמתח בין המדינות יעלה, לאור התרגיל הצבאי שאמור להתקיים בין ארה"ב לקוריאה הדרומית המתחיל מ-21 באוגוסט. יש לזכור, כי סין היא שותפתה הכלכלית והתומכת הפוליטית העיקרית של קוריאה הצפונית, למרות שהיחסים בין המדינות התדרדרו לאחרונה. בשבוע שעבר ביקר בסין יו"ר המטות המשולבים, ג'וזף דנפורד, ונפגש עם מקבילו הסיני לשיחה אודות קוריאה הצפונית. למרות שפרטים על השיחה לא פורסמו, דנפורד אמר שישנה נכונות לפתור את המשבר באמצעות דיאלוג. נראה שהמשבר מול קוריאה הצפונית מסתכם בשאלה מי ימצמץ ראשון, דונלד טראמפ או קים ג'ונג און. לאור אופיים של שני המנהיגים, זה לא מצב אידיאלי. ארה"ב צריכה למצוא דרך שבה היא גורמת לקוריאה הצפונית למצמץ ראשונה, אבל לא במחיר כבד מדי. עיני העולם נשואות למשבר זה, לראות האם ארה"ב תנצל את ההזדמנות לחזק שוב את מעמדה בעולם.

גיוס יולי הסתיים עתה ונתוני צה"ל מצביעים על ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בהשוואה לגיוס המקביל בשנה שעברה. מדובר בשפל של עשור, כאשר אחוז דומה היה רק לאחר מלחמת לבנון השנייה. הנתונים מראים עוד, כי משנת 2010 ישנה ירידה עקבית של הרצון לשרת בקרבי. לדברי צה"ל, הירידה נובעת משינויים חברתיים במדינה. ישנה העדפה לשירות ביחידות טכנולוגיות, שירות שהמתגייסים רואים בו יתרון בהמשך חייהם. סיבה נוספת היא הרצון לשרת ביחידות פחות תובעניות כמו גדודים מעורבים והגנה אווירית. בצה"ל פועלים לשינוי מגמה זו, כאשר תוכנית עבודה לחיזוק מעמד הלוחם נמצאת כעת בשלבי סיום. התוכנית תעניק עדיפות משמעותית ללוחמים, בנוסף לצעדים שבוצעו בשנים האחרונות כמו העלאה במשכורתם ומימון תואר ראשון לכל לוחם. פעמים רבות דיברו בכירים על השינויים שצה"ל נדרש להם, לאור השתנות שדה הקרב המודרני. אולי כעת ישנה הזדמנות לשינוי מבנה הצבא. צה"ל לא צריך את כל החיילים שמתגייסים. ניתן להסתובב בקניון עזריאלי בכל שעות היום ולראות מספר רב של חיילים. מיהם אותם חיילים? למה הם בקניון ולא בבסיס? אין להם מה לעשות. האם צה"ל באמת זקוק להם אם הם יכולים להסתובב באמצע היום בקניון? צה"ל צריך לראות איך הוא בונה מחדש את כוח האדם שלו, בהתאם לאתגרי האזור, לירידה במוטיבציה לשירות קרבי וקיומם של אין-ספור חיילים שהולכים בטל.

בסקירה שנתן השבוע לשרי הממשלה, הזהיר ראש המוסד, יוסי כהן, כי האיום האירני מתעצם וכי האזור משתנה לרעתה של ישראל. לדבריו, אירן התחזקה לאחר הסכם הגרעין, וישראל גם מזהה נוכחות של גורמים שיעים לא-אירנים שמגיעים מכל העולם לאזור. עוד אמר כהן, שאירן לא זנחה את שאיפתה להפוך למדינת סף גרעינית, וכי ההסכם בינה לבין המעצמות מחזק מגמה זו, כאשר אירן עצמה נמצאת כעת בצמיחה כלכלית שמסייעת לה במטרה זו. יש להודות, כי אירן פועלת בצורה חכמה ביותר להרחבת ההגמוניה האיזורית שלה. בלא להתכוון, מי שמאוד מסייע לה בכך הוא דווקא דאעש. כאשר הארגון תקף את הערים רמאדי ופאלוג'ה שבעירק בתחילת 2014, אירן פנתה במהירות לממשלת עירק והציעה עזרה. לאחר שפעילות הארגון התרחבה, אירן שלחה מפקדים מכוח קודס כדי לסייע לכוחות הביטחון העירקים. אחד מאותם מפקדים היה מפקד כוח קודס עצמו, קאסם סוליאמני. בהמשך, אירן שלחה כוחות משל עצמה וגם סייעה למיליציות שיעיות במדינה. עצם היות ארגון דאעש ארגון סוני, גם שיחק לטובתה של אירן שהצליחה לגייס שיעים רבים בעירק לתמוך בה במלחמתה בארגון. בצורה כזו, הצליחה אירן לייצר מסדרון יבשתי שמתחיל ממנה, עובר דרך עירק וממשיך לסוריה ולבנון. מסדרון זה, שאירן מעוניינת עכשיו להרחיבו באמצעות שליטה על מעברי גבול בצפון עירק, מאפשר לה להעביר כוחות, ציוד, כסף ותחמושת לכל מי שהיא רוצה בגזרה. כדי לנתק ציר זה, יש לפגוע בנקודות התורפה שלו. בעירק הדבר ייעשה אם מעברי הגבול ייכבשו על-ידי כוחות לא שיעים, בעדיפות לכוחות כורדים שהוכיחו עצמם בשדה הקרב. בסוריה המצב יותר מסובך, משום שכדי לנתק את הציר במדינה זו צריך להפיל את משטר אסד. בלבנון המצב עוד יותר מסובך, לאור כוחו של חיזבאללה. ישראל לא יכולה לעשות בעצמה את הדברים האלה. הדרך היחידה לעשות זאת היא בהבנה בינלאומית בדבר שאיפותיה של אירן, וכיצד הדבר לא מאיים רק על ישראל אלא על שלום האזור כולו.

לאור החשש מהתרחבות השפעתה של אירן במרחב, צפויה לבקר בשבוע הבא בוושינגטון משלחת ישראלית בראשות כהן ובהשתתפות ראש אמ"ן, הרצי הלוי. המשלחת צפויה להיפגש עם היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמסטר וסגניתו דינה פאוול וגם עם השליח המיוחד של הנשיא, ג'ייסון גרינבלט. נסיעה זו מגיעה על-רקע מחלוקת בין ישראל לממשל בנוגע להסכם הפסקת האש בסוריה. ישראל הביעה הסתייגות מההסכם, ודרשה שכל הסכם עתידי יכלול הוצאה של כוחות שיעים, כגון כוחות אירנים וכוחות חיזבאללה, מהאיזור. נכון לעכשיו, אין שינוי בעמדה האמריקנית. מול הסוגיה האירנית נדרשת כעת עמידה איתנה של הממשל האמריקני, במיוחד לאור המשבר מול קוריאה הצפונית. את ההישגים הגרעיניים והבליסטיים של קוריאה הצפונית, ניתן לזקוף לזכותה של ארה"ב. אוזלת היד של הממשלים הקודמים וחוסר נכונות לפעול נגד התוכנית הגרעינית הקוריאנית, הביאו אותנו למשבר הנוכחי. אירן, שנמצאת במצב שהייתה בו קוריאה הצפונית לפני שנים, רואה את הדברים ולומדת. נכון שמדובר בממשל שונה, אך יש דברים שלא משתנים. עמידה איתנה מול קוריאה הצפונית ופעילות לסילוק כוחות אירנים מהמרחב, יראו שיש כאן בעל בית ששומר על בעלי בריתו. אם אירן תצא מהסכם הגרעין, שתדע שלדבר יהיו השלכות משמעותיות לגביה מבחינה כלכלית ומדינית.