אירן-עירק-סוריה-ישראל

אחד הדברים שמדאיגים את ראשי ישראל, הוא התבססות אירן בסוריה. בנימין נתניהו אמר בפשטות שאירן נכנסת בכל מקום בו דאעש מובס, וגם ראש המוסד יוסי כהן התריע בפני הממשלה על התחזקותה של אירן בסוריה. אך מהי בדיוק אותה התבססות של אירן בסוריה? על השאלה הזאת ענה תחקירן המודיעין רונן סולומון. הנוכחות האירנית בלבנון מבוצעת על-ידי כוח קודס בראשות גנרל קאסם סולימאני. בסוריה הנוכחות האירנית מתקיימת לא רק באמצעות כוחות של משמרות המהפכה, אלא גם באמצעות כוח חיזבאללה ומספר מיליציות שיעיות. בסך הכול, מדובר ב-20,000 לוחמים. לכוחות אלו מתלווים גורמים שונים, שמסייעים בהברחת מכולות ובהן נשק רב. ההברחות נעשות ביבשה, באוויר ובים. שינוע המכולות דרך הים נעשה באמצעות חברת הספנות הבינלאומית של אירן – IRISL. מכולות גם מועברות ברכבת אווירית לבסיסים בסוריה. לפי הערכות, בציר זה עברו 21,000 נוסעים וכ-5,000 טונות של אספקה. הפעילות האירנית מתפרסת במספר חזיתות. המפקדה הראשית נמצאת באזור שדה התעופה של דמשק, ואחראית על מערך האספקה והכוחות. קיימת גם מפקדה במרכז סוריה, ולאחרונה דווח על הקמת מבנים צבאיים בצפון-מערב סוריה; ההערכה היא, שמדובר במתחמים שקשורים לפיתוח ואחסון אמצעי לחימה. בנוסף, אירן עושה מאמצים לשלוט על מעבר הגבול תנף שבין עירק לסוריה, כדי לחבר בין בסיסיה בשתי המדינות. ישנה אפשרות שהמטרה היא גם להעביר כוחות וציוד מעירק לסוריה.

במערכת הביטחון מעריכים, כי התקופה הקרובה תהיה מתוחה מבחינה מדינית וביטחונית, לאור התחזקותה של אירן בסוריה. להערכתם, דונלד טראמפ יכריז בקרוב על ניצחון על דאעש, דבר שיזרז את המו"מ מול רוסיה על היום שאחרי. כבר עכשיו נראה, כי התוצאות לא ישביעו את רצונה של ישראל, כאשר רוסיה חכרה אדמה בסוריה ל-100 שנה לצורך הקמת בסיס צבאי. אם לאירן תהיה אפשרות דומה, היא תוכל להקים בסיס לטילים שיהיו מכוונים ישירות לישראל. יש לזכור, כי התבססות אירנית באזור לא תשפיע רק על ישראל, אלא גם על המדינות הסוניות המתונות. דבר זה משפיע על ההתנהלות של ישראל, אך גם פותח פתח רחב יותר לשיתופי פעולה. סבירות גבוהה היא, שישראל לא תצליח לדחוק את אירן מסוריה. אירן נטועה שם חזק מדי והיא הוכיחה את עצמה כגורם כוח חשוב. לכן, תשומת הלב תפנה למודיעין, שיצטרך להתריע ולנתח את המציאות המשתנה. אירן פועלת בחוכמה ובזהירות, ולכן יש צורך במעקב צמוד ומתמשך כדי לראות כיצד היא תמשיך לפעול בזירה.

בשיא הקרבות בעירק פורסמו תמונותיו של קאסם סולימאני מבקר חיילים בשטח. דווקא כעת, לאחר סיום המערכה לשחרור מוסול, תמונות כאלו לא מתפרסמות. במקביל, פקידים עירקים ביקרו לאחרונה בסעודיה ובמדינות סוניות אחרות. אחד המבקרים היה מוקתדא א-סאדר, מהמנהיגים השיעים המשמעותיים בעירק, אשר זכה לקבלת פנים חמה בביקורו באיחוד האמירויות ובסעודיה. בעקבות הביקור סעודיה נקטה בצעדים שונים לטובתה של עירק, ביניהם פתיחת קונסוליה סעודית בנג'ף. אירן מתחה ביקורת על א-סאדר בשל ביקוריו, ובאתר המקורב למנהיג אירן עלי חמינאי הדבר הוגדר כבגידה בכוחות התימנים הנלחמים בסעודיה. בינתיים, הוכרזו ביקורים נוספים של בכירים עירקים. ראש ממשלת עירק, חיידר אל-עבאדי, מתח ביקורת חריפה על המיליציות השיעיות במדינה, ואמר שהן מפרות את החוק ומסרבות לציית למדינה. מעבר לכך, לגורמים האירנים בעירק יצא רע בשל מעורבותם בשחיתות. אירן מנסה לשמור על הישגיה בעירק באמצעות הסכמים שונים. דוגמה לכך הוא הסכם שנחתם עם שר ההגנה העירקי, כאשר ביקר באירן לפני חודש. ההסכם נחתם ללא שיחות מוקדמות, ומצביע על הדחיפות של אירן לבסס את מעמדה בעירק, לאור התקרבות מנהיגי המדינה לציר הסוני. מנגד, סעודיה חתמה עם עירק על פיתוח מספר פרויקטים כלכליים במדינה. אם סעודיה תצליח בפיתוח הפרויקטים הכלכליים, היא תטה את הכף לטובתה לאחר שאירן ניסתה לפתח פרויקטים דומים ונכשלה. מדובר בשינוי טקטיקה מצידה של סעודיה, שבעבר האמינה שבידודה של עירק הוא הפתרון הנכון. טקטיקה זו היא שהביאה להתחזקות אירן בעירק, וכעת סעודיה מתקנת זאת.

ארה"ב מפסידה בקרב מול הטליבאן באפגניסטן. פיגועי ההתאבדות במדינה שהלכו והחריפו רק מראים, כי הטליבאן עדיין חי ובועט. הרעיון במשלוח עוד כוחות למדינה, הוא למנוע את הפיכתה למקום מקלט עבור אל-קאעידה ודאעש, ממנו יוכלו לתקוף את ארה"ב ובעלות בריתה. נוכחות החיילים האמריקנים לא תתמקד באיום זה, אלא בטליבאן שהוא האיום הגדול ביותר על הממשלה האפגנית. הבעיה הניצבת בפני ארה"ב, נאטו וממשלת אפגניסטן כיום, היא אותה בעיה שניצבה בפניהם בשנת 2001, ואלו הן בעיות שחיתות ומשילות. בעיות אלו הן שמונעות את תקומתה של אפגניסטן והבסת הטליבאן. כדי להתמודד כמו שצריך עם הטליבאן, יש צורך בעזרתה של פקיסטן שנותנת מקלט לפעילי הארגון. אולם לפקיסטן אין את היכולת, או את הרצון, להתמודד עם הארגון. זהו אחד המכשולים הגדולים, אך לא היחידים, לתקומתה של אפגניסטן. הניסיון לבנות שלום באמצעות ביטחון לא עבד באפגניסטן. כיום ארה"ב מוצאת עצמה במצב שבו היא לא יכולה לנצח באפגניסטן, אך גם לא יכולה לוותר על המדינה.

סוכנויות המודיעין בקנדה מקיימות שיתוף פעולה עם סוכנויות מודיעין שונות, לאחר הדיווח שפעילי ימין קנדיים נטלו חלק בעצרת הימין בשרלוטסוויל. בקנדה הופתעו לגלות, כי מספר אזרחים מקומיים נסעו לקחת חלק בעצרת. לדברי שירות הביון הביטחוני הקנדי, קיצונים ימניים איננה בעיה מרכזית בקנדה. בשנת 2014 נאמר שאזרחים קנדים בעלי דעות ימניות קיצוניות, נטו להיות דמויות מבודדות בחברה. שירות הביון סירב להתייחס לנושא, בנימוק שמדובר בנושא של ביטחון לאומי. נכון לעכשיו, זוהה פעיל ימין קיצוני קנדי אחד באותה עצרת, מארגון שמכונה "להקת הזאבים". זהו ארגון ימין-קיצוני שהופיע לראשונה בקוויבק בשנת 2015 ולפי הערכות שונות הוא מונה כיום 43,000 חברים.