אסון הרכבת ליד מעברת כורדני [1954]

סיפור התאונה

בבוקר יום שני - 22 בנובמבר 1954, סמוך לשעה 5:00, נכנס למעברת כורדני בצפון קריית-ים כמדי בוקר אוטובוס אגד (אז נקראה החברה אשד) קו מס' 57 ואסף נוסעים, רובם- פועלים שהתגוררו במעברה כדי להסיעם למקומות עבודתם בנמל חיפה, ב"סולל ובונה" ובמקומות עבודה נוספים באזור חיפה. בחוץ שררה חשכה והשמש עוד לא עלתה. האוטובוס, מדגם פורד, היה עמוס נוסעים. כ-45 נוסעים היו בו ומחוסר מקומות ישיבה נאלצו חלק מהנוסעים לנסוע בעמידה. בשעה 5:15 לערך יצא האוטובוס מתחומי המעברה והתקרב למפגש מסילת הרכבת שהיה סמוך מאוד למעברה. נהג האוטובוס דב (ברלה) טילו, על-פי עדויות, עצר למשך מספר שניות לפני המסילה אולם מיד המשיך בזינוק בנסיעתו והחל לחצות המסילה. לפתע הגיחה רכבת נוסעים עם קטר דיזל שהייתה בדרכה מחיפה לעכו כדי לאסוף פועלים בעכו ולהביאם לחיפה. נהג האוטובוס טילו לא הספיק לסיים את חציית המסילה והרכבת התנגשה בחלקו האחורי של האוטובוס . עוצמת ההתנגשות הועף האוטובוס אל תוך תעלה במרחק של 10 מטרים ממקום התאונה והתהפך על צידו. ראשונים הגיעו למקום התאונה תושבים במעברה כורדני ששכנה סמוך למפגש הרכבת בו אירעה התאונה. הם שמעו את רעש ההתנגשות ואת זעקות וצווחות הנוסעים שנפגעו. יש לציין כי בחוץ שררה עדין חשכה שהקשתה על חילוץ הפצועים. תושבי המעברה הזעיקו את חיילי בסיס צבאי ששכן לא הרחק ממקום התאונה, והוחל בריסוק דלת האוטובוס, כדי לחלץ את הנפגעים שנלכדו בו. הרוגים שכבו ליד פצועים ובגלל החשיכה היה קושי להבדיל בניהם. המחזות היו קשים: זעקות צווחות ואנחות כאב נשמעו מכל עבר. כמה תושבים ממעברת כורדני שהגיעו תוך זמן קצר למקום התאונה זיהו את קרובי משפחותיהם ומכריהם שהיו בין נוסעי האוטובוס והשתתפו בסיוע לחילוצם. נהג הרכבת עצר את הרכבת כעבור כמה מאות מטרים ממקום התאונה. מבין נוסעי הרכבת איש לא נפגע. בשעה 6:15 הגיע אמבולנס ראשון למקום והחל לפנות את הפצועים לבית חולים רמב"ם בחיפה שנכנס לכוננות חרום. חלק מהפצועים הועברו לבית החולים ברכבים פרטיים על-ידי נהגים שעברו בכביש סמוך למקום התאונה ועצרו כדי לסייע. רבים מהפצועים נפצעו קשה ונזקקו לניתוחים.