סגן ראש עירייה זה תפקיד מאתגר מאין כמוהו

אחד הנושאים הכאובים באזור המרכז, הן במישור המוניציפלי והן במישור הארצי הוא התחבורה הציבורית המקרטעת רבים מתושבי ערי המרכז ובכלל זה מודיעין וסביבתה היו רוצים לעשות שימוש בתחבורה הציבורית ולוותר על כלי הרכב הפרטי, אך טיבה של התחבורה הציבורית לא מאפשר להם לעשות כן. הם לא יכולים לסמוך עליה כדי להגיע לעבודה בזמן. התוצאה היא משבר אמון עמוק בין שירותי התחבורה הציבורית לבין התושבים. יאמר לזכותו של שר התחבורה ישראל כ"ץ, כי הוא מפנה משאבים רבים לטובות שדרוג תשתיות קיימות ופיתוח תשתיות חדשות, אך זאת בלבד לא יספיק, כי ישנם דברים בסיסים שלא מטפלים בהם. המאמץ שלי בשיתוף ערים אחרות להגביר את פעילות התחבורה הציבורית נתקל בקשיים. הנה אתן לך דוגמה אחת: חברות התחבורה מתקשות לאייש קווים גם אם רצונם בכך וזאת עקב מחסור ארצי בנהגי אוטובוס. מדינת ישראל חייבת לקדם במסגרת חקיקה את מקצוע 'נהג האוטובוס' כמקצוע מועדף, הדבר יאפשר לחיילים משוחררים לרכוש מקצוע בשכר הוגן והדבר יביא לצמצום המחסור החמור הקיים כיום. מדובר בפתרון ישים, אשר העליתי לאחרונה בפני יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל. מעבר לכך, אני פועל להרחיב את השימוש בנת"צים, לצד הגברת האכיפה בהם. זה צעד בסיסי ומתבקש להפיכתה של התחבורה הציבורית למהירה יותר ואטרקטיבית יותר. השגיות במערכת החינוך. לפעמים נדמה שהתחרות בין הרשויות על עמידה ביעדי בגרות וציונים היא חזות הכול. כיצד הנושא מנוהל בעירך אני מרגיש בנוח לבקר את השיטה, דווקא משום שאני חי בעיר בה אחוזי הבגרות הם מהגבוהים בארץ. לדעתי יש בכך טעם לפגם. ציונים זה חשוב, בגרות זה חשוב, אבל זה לא העיקר כפי שרבים מנסים לצייר זאת. בוא נדבר למשל על אחוז הנשירה בארץ. נתוני משרד החינוך מצביעים על עלייה במספר הנושרים מבתי הספר בשנים האחרונות: מ-7,546 בשנת הלימודים תשע"ד, ל-8,671 בתשע"ה ו-9,257 בתשע"ו. במשרד החינוך צריכים להפנים שהמערכת צריכה להתאים עצמה ללומדים בה ולא להפך. לא פעם אנו רואים תלמידים שסובלים במערכת החינוך, שכן הם לומדים במסגרות שלא מתאימות להם. ניקח לדוגמה את הלימודיים העיוניים, יש לא מעט תלמידים שמסגרת זו משעממת ומדכאת אותם, ואילו הם יבריקו ויגיעו להישגים אדירים בבית ספר מקצועי טכנולוגי למשל. עלינו מוטלת החובה לתת לילדי ישראל את הכלים להגשים את שאיפתם, להגיע להישגים, להעצים את היכולות והכישורים שלהם, להפיק מעצמם את המקסימום ולחוות הצלחה. יסודות החינוך האינדיבידואלי, נקבעו לראשונה בספר משלי, בו נכתב: "חנוך לנער על-פי דרכו". לכן אני סבור שיש להרחיב את מגוון מסגרות החינוך, תוך מתן אפשרות מגוונות המתאימות לכל ילד וילדה, כך שלא יהיה מצב בו שערי בית ספר יסגרו בפני תלמיד. אסור שדבר כזה יקרה, באף מקום. משבר הדיור בארץ. מה תפקיד הרשויות המקומיות בסיוע בפתרון המשבר משבר הדיור לא נראה כמו משהו שעתיד להסתיים בקרוב. מדובר במשבר שנוצר עקב הזנחה של שנים ולכן ייקח גם שנים לטפל בו, אבל זה אפשרי. בדומה לשנות התשעים, הממשלה חייבת לקחת אחריות אמיתית ולבנות עשרות אלפי יחידות דיור מעל צורכי השוק וזאת תוך התחייבות בפני הקבלנים והיזמים כי תרכוש את יחידות הדיור אשר לא יימכרו. אבל עלייה וקוץ בה. בניית עשרות אלפי יחידות דיור מצריכה השקעה משמעותית גם בתשתיות עירוניות כגון: תחבורה, בניית מוסדות חינוך, מבני ציבור ועוד. בנייה מסיבית של אזורי מגורים ללא הכנת תשתיות נאותות יכולה להביא בקלות למשבר נוסף בשורה של היבטים: יוקר המחיה, דמוגרפיה, איכות חיים ועוד ולכן יש להיערך בהתאם. ובנושא זה, הרשויות לא מקבלות סיוע מספיק מהמדינה וזו גם הסיבה שרשויות רבות מעכבות את קידום תוכניות הבנייה של הממשלה בתחום שיפוטן.

הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. מה לא נאמר עדיין על אופי פעילותן. תן לי תובנה בנושא זה לא סוד שברבות בערי הארץ רמת האמון בועדות המקומיות היא נמוכה ביותר וזאת בעקבת שורה ארוכה של מקרים בהם הסמכות שימשה לקידום אינטרסים של קבלנים ויזמים על חשבון אלו של התושבים. משום כך, ועדות התכנון והבניה צריכות להיות מורכבות מאנשי מקצוע. נקודה סוף ציטוט. אנשי מקצוע שיפעלו בכפוף למדיניות שיתוו ראש העיר ומועצת העיר. קיום ועדות תכנון ובנייה המורכבות אך ורק מפוליטיקאים מביא לכך שמפועלים עליהם שלא תמיד באים בהלימה אחת עם צרכי העיר ובמקרים חריגים אף זה הוא פתח לדברים אסורים. אבל יישום הוראה כזו אינו דבר של מה בכך. ומשום כך אני פועל לקדם פיילוט בנושא שיערך ברשות שתיבחר על-ידי משרד הפנים. פיילוט שיהיה גלוי לציבור ויפוקח על-ידי משרד הפנים, מינהל התכנון והבנייה ורשויות רגולציה נוספות. פיילוט זה יאפשר לבחון את היתרונות והחסרונות במהלך מתוך מטרה לקבל החלטות ארוכות טווח לתועלת כל הצדדים. מה היתרון בנציג ציבור בעל-רקע פוליטי וקשרים במסדרונות השלטון בירושלים זה לא סוד שנבחרתי לתפקידי מטעם רשימת הליכוד ולא מטעם רשימה מקומית. ואני רואה בכך יתרון, כי היכולת להשיג תקציבים ממשרדי הממשלה תלויה בגורם בתוך הרשות, אשר מכיר את המערכת הממשלתית ויודע לעבוד מולה. היכולת שלך לבטא באופן בהיר יותר את צורכי העיר בה אתה חי בפני אלו שיושבים במוקדי הכוח קריטיים להשגת המטרות שלשמם נבחרת.

אני יודע שאתה נולדת בגבעתיים ובזמנו היית אוהד שרוף של הפועל רמת גן האגדית של שימי ריגר, סטיב קפלן, אביגדור מוסקוביץ ואחרים. קבוצה שקרסה בגלל ניהול כושל ומעורבות יתר של גורמים פוליטיים. אז הנה לך בשורה, לפני ארבעה חודשים נחתם הסכם משולש בין עיריית רמת גן, עיריית גבעתיים וקבוצת הכדורסל אשר הוקמה מחדש בשנת 2011 כקבוצה במודל של בעלות אוהדים וטיפסה בשנים האחרונות מליגה ב' ועד לצמרת הליגה הלאומית. במסגרת ההסכם אשר קידמתי בתור מחזיק תיק הספורט בעירייה, יקדמו העיריות השקעה מסיבית בקבוצה מבלי להיות הגורם שמנהל את הקבוצה. דהיינו הפרדת תפקידים מוחלטת. דרך אגב, מדובר במתכון אותו צריך לקדם גם במסגרת הצהרונים, נושא שמטריד היום כמעט כל משפחה בישראל. אני פועל לקידום מהלך לפיו הצהרונים לא יופעלו על-ידי העירייה אלא יפוקחו על-ידי העירייה. דבר זה יוביל לתחרות ועליה בשירותים ובתנאים המובאים בשירותי הצהרונים ומצד שני יאפשר לעירייה לפקח על פעילותם תוך שמירה על עיקרון הפרדת התפקידים הנדרש מכל גורם מבקר. ומי כמוך יודע על מה אני מדבר, בכל זאת אתה במשך שנים רבות עוסק בפעילות ביקורת ברשויות מקומיות.