במוצאי שבת 25 באפריל 1959 יצא בשתי משאיות, אחת מתל אביב ואחת מירושלים עשרות בני נוער חברי ארגון "נוער לנוער" לטיול למצדה והאזור. קבוצת המטיילים מנתה קרוב ל-60 בני נוער גילאי 16-18, אליהם התלוו שני מדריכים, אלקנה קידר ויוסף אל-שייך שניהם בני 23 מתל אביב(השמות מופיעים בעיתונות דאז) וכן 15 "מדריכי עזר" ובהם סטודנטים, ובוגרי צבא בוגרי תנועת "נוער לנוער". בלילה ישנו בבאר שבע. למחרת, ביום ראשון 26.4.59, עם בוקר המשיכו בנסיעה במשאיות עד למרגלות הר מצדה. בשעה 11 לפני הצהרים, החלו לעלות להר מצדה וכעבור 4 שעות בסביבות השעה 3 אחר-הצהריים ירדו המטיילים מההר. תוכנית הטיול כפי שנמסר הייתה להעפיל לראש מצדה ולרדת משם לכיוון מעיין עין גדי דרך עין בוקק לסדום ומשם לחזור במשאיות לביתם. חלק ממדריכי העזר שהיו גם על תקן מאבטחים נשאו עימם רובים אנגליים ומקלעי ברן בהתאם לאישור משרד הביטחון. בחוליית המאסף של הטיול היו כשישה צעירים ובהם יצחק ליפשיץ, סטודנט בטכניון בחיפה, בן 21, מרחוב גרץ 16 בתל אביב, ושועה(בת שבע) אטינגר, קצינה בת 20 מרחוב ברדיצ'בסקי 4 בתל אביב. ליפשיץ נשא עמו לאבטחת הטיול מקלע ברן. על-פי עדויות מדריכים היו המטיילים עייפים לאחר העלייה והירידה מהמצדה והוחלט לנוח קמעה למרגלות ההר. כאשר קבוצת המטיילים ביקשה להמשיך בדרכה למקום הידוע בשם גב-ים אשר נמצא דרומית מערבית להר מצדה, טען יצחק ליפשיץ לפי, העדויות שנגבו, כי רגליו כואבות והוא ביקש להישאר ולחלוץ נעליו. תוך כדי כך הוא מסר גם את נשקו לאחד מחברי קבוצת המטיילים שהמשיכה בינתיים בדרכה. יחד עם ליפשיץ נשארה הקצינה בת שבע אטינגר. כעבור כ-20 דקות של הליכה, הבחינו המטיילים כי ליפשיץ ואטינגר חסרים. הוחל בחיפושים אחריהם תוך יריות באוויר אולם ללא תוצאות. קבוצה של כ-12 מטיילים חזרו אחורה לכל אורך הדרך כדי לחפש אחר השניים. כעבור חצי שעה מצאו את השניים, יצחק ליפשיץ ובת שבע אטינגר מוטלים ללא רוח חיים במרחק כ-20 מטרים מהמקום בו חנו קודם לכן. המדריכים לא סיפרו לחניכים על מה שראו עיניהם. אבל על-פי עדויות שניגבו מהמדריכים "הרגישו החניכים שמשהו קרה"

משטרת באר שבע שקיבלה את הידיעה על הרצח באמצעות הצבא הגיעה למקום לאחר חצות.בראש חולית השוטרים עמד מפקד נפת הנגב חיים תבורי(לימים רב-ניצב, מפכ"ל משטרת ישראל ) .השניים נורו ביריות רובה. ליד עינו של ליפשיץ התגלה פצע נוסף אבל ייתכן שפצע זה נגרם מנפילתו. גופת ליפשיץ נמצאה כשרגלו האחת נתונה בנעל והנעל השנייה מונחת ליד גופתו. ליד שני ההרוגים נראו סימני דם שנספג. התרמילים של הנרצחים ובניהם תרמיל גדול וכבד, לא נמצאו לידם ומניחים כי הרוצחים שדדו את התרמילים .שעוניהם של שני הנרצחים נלקחו אף הם, ככל הנראה על-ידי הרוצחים .על הגופות לא התגלו סימני אלימות . גופותיהם של ליפשיץ ואטינגר הועברו בלילה לבדיקה פתולוגית ממנה עולה כי נהרגו בכדורים בודדים ומטווח בנוני ליפשיץ נפגע בכדור אחד בבטנו והצעירה אטינגר נפגעה מכדור אחד באזור אגן הירכיים. כבר בשלבי חקירה ראשונים, על-פי ממצאי החקירה הראשונית, העריכו החוקרים כי את הרצח ביצעו מסתננים או בדואים ירדנים. אולם נבדקו גם כיווני חקירה אחרים. גששים התקשו לאתר עקבות הרוצחים בשל הקרקע הסלעית הקשה באזור וגם בשל שבאותה עת- ימי חופשת הפסח טיילו באזור המצדה ובשביליו אלפי מטיילים.

למחרת יום הרצח, ביום שני 27 באפריל 1959 בשעות הבוקר הופעל מטוס סיור של חיל-האוויר מדגם "פייפר" שסייר מעל האזור ברדיוס גדול בניסיון לאתר עקבות הרוצחים. בשעה 10.30 בבוקר לעיני מטיילים רבים מעל למעין עין גדי התרסק המטוס ועלה בלהבות שני אנשי ציוותו סגן צבי מוסברג, ורב-סמל יוסף טיטינסקי, ניספו. עדי ראיה מסרו כי המטוס נפל לעיניהם של מאות מטיילים ובניהם, אלוף פיקוד הדרום אלוף משנה אברהם יפה (קודם לאלוף במאי 1959 א.א) ונספחים צבאיים שביקרו אותו זמן במעיין דוד שליד עין גדי. על-פי העדויות ה"פייפר" נכנס לתוך שקע המעיין המוקף בכל עבריו סלעים ואף נפנף לשלום בכנפיו דקה אחת לפני התרסקותו, אך כאשר ניסה לצאת מהשקע לא יכול המטוס להתרומם מעל הסלעים בגלל המקום הצר והתרסק בסלע. עם נפילתו פרצה שריפה והמטוס החל לבעור שני אנשי הצוות הטייס וקצין הסיור הוצאו ממנו חרוכים.

כאילו לא די בארבעת ההרוגים שנהרגו באזור הר מצדה בפחות מיממה נהרגה באותו בוקר יום שני 27.4.59 יהודית ירמיאש בת 47 מקרית חיים מפגיעת אבן גדולה בראשה בעת שטיפסה אל ראש הר מצדה. אבן שניתקה מראש ההר פגעה בראשה והיא נהרגה במקום. במקום היה רופא, שקבע מיד את מותה. בעלה דניאל ירמיאש שהיה לידה נפצע בזרועו מהאבן. אלוף פיקוד הדרום אל"ם אברהם יפה שהעפיל באותו בוקר על המצדה בלווית נספחים צבאיים הזעיק מיד הליקופטר צבאי, שהגיע למקום והעביר את הגופה לבית חולים קפלן. השניים יצאו לטיול בחבל סדום ואזור מצדה עם קבוצה של כ-50 עובדי מפעל "נשר "חיפה. מחקירה המקרה עולה חשד כי שני נערים שרבו על הזכות לרדת ראשונה בסולם המוליך לראש המצדה ודחפו אחד את השיני ותוך כדי הדחיפה ניתקה האבן ממקומה הידרדרה למטה ופגעה בראשה של ביהודית ירמיאש.

יצחק ליפשיץ ושועה אטינגר, הובאו לקבורה בבית העלמין בקריית שאול. אלפים השתתפו בהלוויותיהם. הלוויתה של בת שבע שועה אטינגר יצאה מביתה שברחוב ברדיצ'בסקי 4 בתל אביב. בת שבע אטינגר,("אוקי") - נולדה בשנת 1939 בתל אביב לשלום ורבקה אטינגר. התחילה את לימודיה היסודיים בבית-הספר "הכרמל", עברה לבית-הספר היסודי על-שם דובנוב ולאחר-מכן סיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל אביב. הייתה ברוכת-כישרונות ושלחה ידה בדברי-ספרות; כמה מיצירותיה ראו אור בכתבי-עת שונים. נמנתה עם ראשוני-המייסדים של ארגון "נוער לנוער", שעיריית תל אביב הקימה לשם הפעלת הנוער העירוני הלומד לטובתם של בני-הנוער מחוסרי-האמצעים שבפרברים ובמעברות, בטיפול ובהדרכה". גויסה לצה"ל ביוני 1957 סיימה קורס קצינות, אחרי מותה הוענקה לה דרגת סגן. הלווית יצחק לפשיץ - דקות ספורות לאחר הלוויתה של בת שבע אטינגר, החלה בבית העלמין בקריית שאול הלוויתו של יצחק ליפשיץ שיצאה בשעה 1 בצהריים מביתו ברח' גרץ 16 בתל אביב אחר ארונו עטוף השחורים הלכו בני משפחתו חבריו, חברי אגודת "נוער לנוער". מחזה קורע לב, נגלה לעיני המשתתפים, עת פרץ אביו השכול בבכי עז בעת אמירת קדיש על בנו יחידו. המנוח נקבר בשורת הקברים של קרבנות רצח האוטובוס במעלה העקרבים. יצחק ליפשיץ נולד בשנת 1938 בישראל להוריו פייביש ורחל ליפשיץ גדל בתל אביב. אחרי הצבא החל ללמוד בטכניון בחיפה, היה סטודנט שנה ראשונה להנדסה כימית. הלווית צבי מוסברג - סגן צבי מוסברג תושב נתניה שניספה בתאונת המטוס ליד מצדה הובא לקבורה בבית־ הקברות הצבאי בנתניה. ליד הקבר הספידוהו מפקדו ורב צבאי. אביו אמר קדיש וחיילי יחידתו ירו מטחי־אש. על הקבר הונחו זרים מטעם צה"ל, עיריית נתניה וחבריו. "המנוח, חביב על חבריו והיה ידוע כקצין וסייר מצוין שהכיר את הנגב על שביליו ומסתוריו". צבי נולד בשנת 1934 בעיר רוזמין שבפולין להוריו שלום ושרה מוסברג. בנעוריו עלה לארץ דרך גרמניה. לפני שהתגייס לצה"ל בשנת 1952 עבד במחלת-ההנדסה של עיריית נתניה. בסיום שירותו הצבאי הצטרף לצבא-הקבע והגיע לדרגת סגן. בשעות-הפנאי שלו אהב להתמסר לדברי-אמנות ואף עסק בציור כחובב. הניח אישה. הלווית רב סמל יוסף טיטינסקי ז"ל - רב סמל יוסי (טיטי)נקבר בבית העלמין בקריית שאול נולד בתל אביב בשנת 1937 להוריו מרדכי ופרומה סיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין והתמחה במכונאות גויס לצה"ל באוגוסט 1955 ולאחר סיימו את תקופת-הטירונות נכנס לקורס-טיס. היה מן המצטיינים בקורס אלא שחלה בהתקרב יום-סיומו והותר לו להטיס מטוסים קלים בלבד. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. כפי שניתן להבין מהכתבה, בפרק זמן של 18 שעות בתאריכים 26-27.4.59 התרחשו 3 אסונות שונים כולם סביב הר המצדה ובהם קיפחו חייהם חמישה. זו היא תופעה לא שגרתית ונדירה באזור הר מצדה.