חיזוק חמשת החושים באמצעות משחקים

כל רגע של בילוי עם הילדים הוא הזדמנות מצוינת לשיעור לא רשמי, שיאמן אותם לחיים בדרך טבעית ויפתח את חמשת החושים שלהם על-ידי נטייתם הטבעית לחקר וגילוי. המשחק נתפס כמשהו מהנה וחווייתי ולא כחומר לימודי AS IS שמנסים להחדיר לילד, ולכן הקבלה והרצון של הילד לקחת חלק, גדולה יותר. כשיש רצון מצד הילד, הלמידה כמובן אפקטיבית יותר. סיוע להתפתחות חמשת החושים של הילד, יאפשר לו להיות מכוון, מודע יותר, מחובר וקשוב וזה יסייע לו לחוות את הסביבה ואת עצמו בצורה מלאה וטובה יותר. היכולת של תאי המוח להתארגן ולהתפתח, כדי לייצג מידע חדש, גדולה במיוחד בגילאים הצעירים (אפס-שש), בשיטה המונטסורית זה נקרא "המוח הסופג" ולכן בגילאים אלה רצוי אפילו יותר להשקיע בלמידה תוך כדי משחק. גירוי התפתחות המוח מגיע מהחושים בעקבות קלט גירויים מהסביבה, ככל שנציג להם גירויים רבים יותר לחושים ונחשוף אותם בהתאם לשלבי ההתפתחות שלהם ותקופת הרגישות (זמן בו לילד יש דחף לתחום מסוים), נאפשר להם לפתח את מוחם ולהכין את עצמם לחיים. כמובן שיש לעשות זאת תמיד בהתאם לגיל ולצרכים.

מדובר באחד הכלים החשובים ביותר לילדים הצעירים, מכיוון שדרכו הם חוקרים ומרגישים את העולם, את עצמם ואת הסביבה. אפשר להשתמש כמעט בכל משחק כדי לחזק את חוש המישוש, אפילו לקחת את קופסת המשחקים הגדולה של הילד, לכסות לו את העיניים ולבקש ממנו לשלוף משחק ולנחש מה המשחק שהוא שלף (חייל, מכונית, דובי וכו').

להלן כמה משחקים נוספים שיפתחו את חוש המישוש של הילד ותוך כדי גם יגרמו לו ליהנות מהחוויה:

• מישוש בדים: למשחק אנו צריכים חמישה סוגי בדים שונים ורטיית עיניים ויש לנו משחק מדליק שמפתח את חוש המישוש. לוקחים את חמשת הבדים במרקמים השונים וגוזרים אותם בצורה שהילדים אוהבים, שניים מכל סוג. כלומר, יש לנו כעת 10 חתיכות בדים מחמישה סוגים שונים. המטרה: הילד צריך להרגיש בעיניים עצומות באיזה מרקם הוא נוגע ולזהות את המרקם הזהה לו מבין 10 החתיכות. התרגיל מתאים לגילאי שלוש-שש וניתן לבחור דרגות קושי שונות על-ידי בדים במרקם שונה לחלוטין או מרקם שמעט דומה ומצריך מיומנות גבוהה יותר כדי לזהות נכון;

• אותיות החישה: מדובר במשחק מוחשי וחושי ללמידת השפה של הילדים הצעירים תוך כדי משחק. אותיות החישה הן אותיות מובלטות עם נייר זכוכית שנניח על-גבי משטח כלשהו לבחירה. הילד ממשש בעיניים עצומות או עם רטייה את האות בצורת הכתיבה ויודע מייד לכתוב את אותה האות על-גבי משטח חול או אחר, תוך כדי שליפת הזיכרון התחושתי שלו. זו דרך נהדרת ללמד כתיבה, על-ידי שימוש בחוש המישוש ולא רק על-ידי העתקה וכתיבה. המשחק מתאים על-פי רוב החל מגיל שלוש.

הייצוג של הריח במוח הוא קטן יחסית לחושים האחרים שלנו, אבל כמובן שהוא בעל חשיבות והשפעה ניכרת. את חוש הריח של הילדים אפשר לפתח הן על-ידי משחקים ממוקדים והן במגוון סיטואציות יום יומיות.

להלן כמה דוגמאות אפשריות:

• בקבוקונים ריחניים: אפשר להכין בקבוקים או אפילו לקחת בקבוקים קיימים בבית כמו בקבוק שמן זית, בקבוק של בלסמי, בקבוק תפוזים וכו'. נכסה לילד את העיניים וניתן לו רק להריח את כל אחד מהבקבוקים, ממש כמו חידה, ונשאל אותו איזה ריח יש לזה לדעתך? מתוק / מלוח / מר / חמוץ / חריף. אפשר לשחק את אותו משחק באמצעות צלוחיות הרחה - להניח על כל צלוחית סבון כלים, אבקת כביסה, קפה, פלחי לימון וכו' ולתת לילד להריח ולתאר מה סוג הריח;

• ניחוש ריחות סביבתיים: טיול בטבע זו הזדמנות נפלאה להפנות את תשומת לבם של הילדים לריחות בסביבה. אפשר לדבר עם הילדים על הריח של הגשם, של העץ ואפילו את הריח הלא כל-כך נעים של עשן המכוניות בעיר הסואנת. כל סיטואציה ביום-יום אנחנו יכולים לנצל ללמידה "אגבית", שאינה נתפסת כלימוד ישיר, להעביר מסר ולהפנות את תשומת ליבו של הילד. בזמן בישול למשל, אפשר להציע לילד לנחש מה מתבשל בסיר לפי הריח. ככל שחוש הריח של הילד מפותח יותר, כך הוא משיג אינפורמציה חושית רבה יותר, מערכת הגירויים שלו מתחזקת וכך גם ההנאה שלו מהמידע שהוא השיג.

חושיי הטעם והריח קשורים אחד לשני ובדרך-כלל אם חוש הריח לא מתפקד, היכולת להרגיש בטעמים גם היא תפגע. השניים הללו עובדים בשיתוף פעולה, המסר מהפה והאף נקלט באזורי מוח ייחודים ומחולל תגובת שרשרת מופלאה המאפשרת מחד את זיהוי הטעם והריח, ומאידך מערבת פעילות מוחית נרחבת: רגשות, זיכרונות ושינוי מצב העוררות הגופנית.

• בקבוקוני טעם: בדומה לבקבוקוני הריח, כדי לגרות את חוש הטעם של הילד, נכין בקבוקוני טעם והפעם אפשר לאתגר עוד יותר את הילדים, להכין בקבוקים שקופים ולאפשר להם לראות אותם, כשבכל בקבוק יהיה טעם אחר שלא נגלה לעין (מלוח, חמוץ, מר, מתוק). אפשר למלא בקבוקים עם מים, כשכל אחד מהם בתוספת שונה של לימון / סוכר / מלח וכו'. ניתן לילד לזהות את הטעם של המשקה בבקבוק, תוך שהוא משתמש כמובן גם בחוש הריח.

כשליש מאזורי המוח הגבוהים עוסקים בקליטה ועיבוד של מסרים אופטיים המגיעים מהעין. במשחקים רבים שבהם אנו מאתגרים את שאר החושים, אנו צריכים לכסות את העיניים של הילד, מכיוון שחוש הראיה הוא החוש הראשון שהילד מתבסס עליו ולכן ננסה כמובן לחדד ולחזק גם אותו.

• אור וחושך: על-מנת לפתח את מרכזי הראייה במוח של הילד, נגרה את הראייה שלו לדוגמה על-ידי משחקי אור וחושך. נכבה ונדליק את האור בחדר ונפנה את תשומת ליבו של הילד לאופן שבו החדר מואר או מוחשך;

• משחקי צבעים: אפשרות נוספת לאתגר את חוש הראייה היא לקחת כמה צבעים, לערבב אותם ולראות את הצבעים החדשים שנוצרו, איך כשצבע מתערבב עם צבע אחר, הוא משתנה. ניתן גם לעשות התאמה חזותית עם משחקים, כלומר לקחת פלטת צבעים, לבקש מהילד להרים צעצוע אחד (למשל סוס) ולומר לו לאיזה צבע מפלטת הצבעים מתאים הצעצוע.

חוש השמיעה מתבסס על מקצבים שאנו קולטים דרך התוף וכדי לחדד את החוש של הילד, נשתמש בגלי הקול השונים. חיזוק חוש השמיעה יעודד את הילד להיות קשוב למתרחש בסביבתו ובתוכו.

להלן שתי הצעות אפשריות לתרגול חוש השמיעה:

• דממה מוחלטת: נבקש מהילד להיות בשקט, בלי לדבר, נכבה את הטלוויזיה, הניידים ושאר האמצעים הטכנולוגיים בבית ולאחר כמה שניות בדממה, נשאל את הילד מה שמעת? למשל, את דפיקות הלב, את הבטן מקרקרת, את הרוח נושבת מבעד לחלון, את השעון מתקתק וכו';

• זיהוי צלילים ברחוב: בדומה לחוש הריח, גם את חוש השמיעה אפשר לתרגל בכל מקום אליו אנו הולכים. למשל זיהוי קול המכונית, האוטובוס, הסירנה. אם יוצאים לטבע למשל, אפשר לומר לילד בוא נהיה בשקט ונתאר מה אנחנו שומעים. אפשר לשמוע את קולות הרוח, את רשרוש העלים ואת האנשים שמשוחחים במרחק כמה עשרות מטרים מאיתנו. אחד המקומות הנהדרים ביותר לבצע זאת, הוא בים. שם אפשר להקשיב לגלים המתנפצים וליהנות מהרחשים שניתן לשמוע רק בים.

משחקי החושים מתאימים בכל מקום ובכל זמן ונהדרים לחידוד החושים של הילד. החושים מנחים אותנו, הם המתווכים שדרכם אנו קולטים את העולם וככאלה חשוב להקדיש מחשבה וזמן כדי לפתח אותם. כמובן שהחושים מתחזקים עם השנים באופן טבעי ואוטומטי, אך כדי שנעזור לילדים לפתח אותם בצורה המקסימלית, המשחקים והתרגילים הם כלי נהדר. בהצלחה!