תערוכה מקבילה במוזאון פומפידו מביאה מבט מחודש על היצירה של אנדרה דרן (1880-1954), אמן צרפתי מוביל במאה ה-20, לפני המלחמה, שהשתתף בזרמים אמנותיים רדיקליים: פוביזם וקוביזם, מקורב למטיס, ברק ופיקסו. בהמשך דרכו, חזר לתנועה הפיגורטיבית, ריאליסטית אליו פנו בהמשך חייהם גם פיקסו, שיריקו ואמנים גרמנים מזרם האוביקטיביות החדשה. דרן היה רב-תחומי. הוא עסק באמנות פלסטית, פיסול, קרמיקה, צילום וקולנוע. גרטרוד שטיין אמרה עליו שהוא "כריסטופר קולומבוס של האמנות המודרנית", אשר חיפש וגילה מחוזות חדשים באמנות, ואחרים נהנו מהן. בתערוכה ניתן לראות גם את אהבתו לאמנות האפריקנית, מאורית. בניגוד לצבעים העזים ולמשיכות המכחול החופשיות בציוריו הפובים (fauve פוב=דב, בצרפתית, עקב הראשוניות, הנועזות, עצמת הצבעים של אותם ציירים), בציוריו הקוביסטים שולטים צבעים מונוכרומים קודרים. לפני מותו (1954) הספיק עוד לצייר את יצירת האלמוות שלו, גדולת הממדים: 'הצייד', או 'תור הזהב', שבמרכזה אריה שואג וחיות טרף אחרות במחיצת בני האדם (חזון אחרית הימים?). את המבט הכולל על יצירתו ניתן להשלים בתערוכה נוספת עליו ועל שניים מבני דורו במוזאון לאמנות מודרנית של פריז.

פנינה נוספת והישג חשוב לאמנות (ולתיירות) הצרפתית היא פתיחת התערוכה על גוגן (1903-1848) בגרנד פלה. גוגן הוא אחד האמנים הצרפתים החשובים ביותר של המאה ה-19 ומבשר האמנות המודרנית. בתערוכה מוצגים עבודותיו מתחום הציור, רישום, פיסול, קרמיקה, תחריט ועוד, המשקפים את מסע החיפוש שלו למציאת המדיום האמנותי. גוגן ידוע בזכות ציוריו הנאיביים והאקזוטיים מטהיטי, מהמפגש הסוער עם ואן גוך (יש טענה שבגללו חתך ואן גוך את אזנו) אך מעטים יודעים כי היה עמיל בורסה בתחילת דרכו ואף עשה חייל ורכש תמונות של ציירים ידועים. אך משדבק בו חיידק האמנות והחליט שזה ייעודו לא הצליח לכלכל את משפחתו שחזרה לדנמרק, מוצאה של אשתו. גוגן שייך למשפחת האמנים המיוסרים שלא זכו לראות בחייהם את פרי עמלם. היצירות שצייר בטהיטי היו רחוקות מהנורמה של הקהל האירופי ולא נמכרו. גוגן חזר לטבע, לפראי, לראשוניות, וצייר דמויות אוטנטיות בנוף חצי טבעי חצי סימבולי, בצבעים נועזים, על-רקע שטוח, בהשפעת האמנות היפנית שהשפיעה על האמנות האירופית באותה עת. בתקופות מסוימות חי חיי הוללות ומחלת הסיפיקליס הייתה אחד הגורמים למותו בגיל 55.

באגף השני של גרנד פלה מוצגת תערוכה מוצלחת נוספת, זו של הצלם האמריקני ארווינג פן (Irving Penn 1917-2009), לרגל 100 שנה להולדתו. פן נשלח לפריז ע"י מגזין האפנה ווג, שם נתגלה כאמן בחסד של פורטרטים מתחום אפנה, כשאשתו ליזה משמשת לו מודל לאפנת-על. צילומיו של פן הפכו כבר לאייקונים בעולם הצילום, גם בזכות צילומים של ידוענים כמו היצ'קוק, דאלי, גרבו, ודמויות אקזוטיות של בני שבטים אפריקניים על קישוטיהם ולבושם המיוחד.