במהלך החודשים יוני ויולי 1948, שבועות ספורים לאחר הכרזת הקמת המדינה, תקפו מטוסים עירקיים מספר פעמים את העיר עפולה. ההפצצות אלו לרוב לא גרמו לאבדות בנפש וגם לא לנזקים משמעותיים לרכוש. המטוסים העירקיים הגיחו מכיוון ג'נין ואזור צפון השומרון, שם שהתה ולחמה יחידה צבאית עירקית של חיל המשלוח העירקי.
אחד מוותיקי העיר עפולה עו"ד אריה ליכט, בן לראשוני העיר, מספר לי כי הוא זוכר היטב את ההפצצות המטוסים על עפולה. אחת ההפצצות הוא מספר, גרמה בור קטן באזור בו נמצאים כיום רחוב ברכאן ורחוב ורדה .
ביום שישי 4 ביוני שנת 1948 בשעות אחר-הצהריים, סמוך לכניסת שבת, תקף מטוס עירקי את עפולה. תושבים סיפרו כי הופעלה אזעקה. בהגיעו לאזור בו משתרעים כיום רחוב הכנסת ובית הכנסת הגדול שהיה מרכז העיר, הטיל מספר פצצות כנראה שתיים אולי אף יותר. אחת הפצצות פגעה במבנה של חברת חשמל ששכן סמוך למקום בו ממוקם כיום צומת הרחובות יהושע חנקין ומשמר הירדן. פצצה שניה נפלה כ-100 מטרים מערבית מצומת רחובות יהושע חנקין ומשמר הירדן ופגעה פגיעה ישירה בבית מגורים. כתוצאה מהפגיעה הישירה נהרגו חמישה מיושבי הבית.
בית המגורים שנפגע מהפצצת המטוס ובו מצאו מותם חמישה, היה שייך ליהודה ורבקה קרימסקי. יהודה קרימסקי היה חקלאי, גידל סוסים ועיבד שדות חקלאיים. יהודה ורבקה השכירו חלקים מביתם שהיה בית פרטי בבעלותם וכן מבנה שהיה בחצר הבית למספר משפחות ודיירים. בחצר הבית עמד מבנה-צריף שירותים - מקלחת. בנם של יהודה ורבקה קרימסקי, יואל צפריר בוגר מחזור כ"ב בבית ספר "כדורי" וכיום מתגורר במושב מרחביה, היה אז ילד בן 8 לערך, הוא מספר לי על אירועי אותו יום: "היה זה יום שישי 4.6.1948 בשעות הצהריים אימי רבקה שמעה אזעקה וראתה את צלו של המטוס המתקרב ומיד רצה מהר לעבר אחותי הגדולה בת ה-10 שהייתה בבית לקחה אותה לכיוון המקלחת וממש נשכבה עליה כדי להגן עליה. בכך אולי ניצלו חייהן. שכן ממש מעבר לקיר המקלחת נפלה הפצצה ונפגעו דיירים .יואל צפריר מציין, כי עם פרוץ מלחמת השחרור הקימו תושבי עפולה ליד בתיהם חפירות ושוחות (בורות מחסה) ובמקומות שונים בעיר הוקמו ביצורים. "בחצר ביתנו נחפרה שוחה כזו ויתכן כי לו מיהרו ורצו דיירי הבית בהישמע האזעקה לשוחה היו ניצלים חייהם".
אחת מחמשת ההרוגים בהפצצת בית המגורים בעפולה הייתה שושנה כרסנטי נערה בת 17 תלמידת בית ספר "המזרחי" בעפולה. שושנה התגוררה יחד עם אמה עליזה ושתי אחיותיה במבנה בחצר בית קרימסקי אותו שכרו מבעלי הבית יהודה ורבקה קרימסקי. שוחחתי עם אחיה של שושנה, דוד כרסטני, מורה לנהיגה מנצרת עלית ועם אחותה של שושנה, יפה נעמן תושבת חיפה. הם מספרים לי כי בעת השמע האזעקה הייתה אחותם שושנה במבנה המקלחת שהיה ממוקם בחצר בית משפחת קרימסקי כששמעה את האזעקה רצה לכיוון הבית, שהיה בחלקו בית בטון, כנראה מתוך הבנה ששם בטוח יותר. ודווקא שם מצאה את מותה. לו נשארה במבנה המקלחת, סביר להניח, כי חייה היו ניצלים-יד הגורל. דוד כרסנטי מספר כי אחותו שושנה נקברה בבית העלמין בעפולה בהלוויתה לא השתתף אביה ניסים כרסנטי היו אלה ימי מלחמת השחרור היה אי-סדר ומצב מלחמתי, ההרוגים נקברו לעיתים בחופזה מבלי לידע את בני המשפחה. אביה של שושנה ניסים כרסנטי, שהיה רצען בעפולה והתגורר ברחוב הכנסת בעיר, חיפש את בתו במקומות שונים בעיר - אך לשווא, הילדה לא נמצאה. רק לאחר שנקברה הודיעו לו על מותה. שושנה היא קרובת משפחתו של ציון כרסנטי תושב עפולה ממשחררי ירושלים שהתפרסם בתמונה המפורסמת "הצנחנים הבוכים" של הצלם דויד רובינגר שצולמה זמן קצר לאחר שחרור הכותל המערבי ובה נראים שלושת צנחנים, ציון כרסנטי, ד"ר יצחק יפעת וחיים אושרי ממשחררי הכותל מביטים בהשתאות על-רקע הכותל המערבי.
מספרת על שושנה כרסנטי אחותה יפה נעמן: שושנה הייתה ילדה מאוד חרוצה ומצטיינת בפעילות ספורטיבית, הייתה ילדה מוכשרת נאה וחברותית בנוסף היו לה "ידי זהב", ידעה לרקום לסרוג בצורה מופלאה. והייתה מגיעה ללא ספק רחוק.
וכך מדווח
עיתון המשקיף, בידיעה שפורסמה בגיליונו ביום ראשון, 6 ביוני .1948. כותרת הידיעה היא: "5 נהרגו בהרעשת עפולה". וזו לשון הידיעה:
ביום ו' היו בעפולה 16 אזעקות. 4 פעמים הותקפה המושבה ע"י אווירוני האויב שהטילו פצצות. בשלוש ההתקפות הראשונות לא נגרם כל נזק ולא היו אבדות. בהתקפה הרביעית נפגע בית אחד ו5 אנשים שהיו בתוכו נהרגו. ההרוגים הם: 3 נשים, גבר אחד וילד. גם ביום שבת היו כמה אזעקות אולם לא אירע דבר."
ככל הידוע הפצצות נוספות על עפולה על-ידי מטוסי אויב, אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי 1948. בהפצצות אלו לא היו אבדות בנפש ולא דווח על נזקים לרכוש. ייתכן שהיו התקפות נוספות על העיר עפולה על-ידי מטוסי אויב שהסתיימו ללא אבדות ברכוש וללא נזק משמעותו ולא דווחו בהעדר רישום או דיווח מסודר.