פניתי לדובר שירות התעסוקה דידי רוזנברג והפניתי אליו את השאלות הבאות: האם מחויבים דורשי עבודה בלשכות התעסוקה של שירות התעסוקה לתת טביעת אצבע כתנאי לרישומם וכאמצעי זיהוי להתייצבותם בימים שנקבעו להם בלשכות התעסוקה. האם מסבירים לדורשי העבודה בלשכות התעסוקה כי אין הם מחויבים לתת טביעת אצבע? מאחר שרבים מ"המתייצבים" בלשכות התעסוקה נמנים על אוכלוסייה "חלשה" ולא משכילה, אנשים קשיי יום וכדומה. האם מסבירים להם את הסיכונים הכרוכים במתן טביעת אצבע ידם ושמירתו במאגר מידע כלשהוא. מה מידת האבטחה והצעדים ששירות התעסוקה נוקט כדי להבטיח שמאגר טביעות האצבע של אלפי דורשי העבודה לא ייפרץ. האם יש פיקוח ומעקב אחר הנושא? מה הצד החוקי של העניין? האם משרד המשפטים אישר הקמת מאגר ביומטרי זה?
ואלה תשובותיו ותגובתו של דובר שירות התעסוקה ואני מביא תגובתו כלשונה ובמלואה. וכך כותב לי הדובר: "שירות התעסוקה אינו מחייב את דורשי העבודה לתת טביעות אצבע כתנאי לרישומם בלשכות". יותר מכך - אין שום חובה על דורש העבודה לתת טביעת אצבע או לעבור כלל דרך מכשיר ההתייצבומט, ולראייה קרוב ל-2,500 דורשי עבודה החליטו שלא לתת טביעת אצבע.
דורש העבודה רשאי לבחור להתייצב פיזית אצל מתאם ההשמה בכל פעם שמגיע ללשכה ונדרש להזדהות בעזרת ת.ז/דרכון/רישיון נהיגה. נושא זה נמצא בהטמעה בלשכות הן בשילוט בולט בלשכה והן בעל-פה על-ידי מתאמי ההשמה.יש לציין כי דורש העבודה שנתן טביעת אצבע רשאי בכל עת להסירה מהמאגר ולשוב ולהתייצב פיזית אצל מתאם ההשמה. חשוב להבהיר שצילום (תמונה) של טביעת האצבע אינו נשמר כלל במאגר הנתונים אלא מתבצע תרגום מתמטי של טביעת האצבע ולאחר הפעלה של אלגוריתם הצפנה חד כיווני. מערכת זו היא מערכת פנים-ארגונית והיא אינה מחוברת לאתר אינטרנט דרכו ניתן לחדור למאגר הנתונים.
המידע מאובטח פיזית יחד עם שרתי השירות ונשמר לוגית בכספות מאובטחות וירטואליות הנפרדות משאר מסדי הנתונים של שירות התעסוקה. לאחר פרק זמן קצר שבה לא נדרש זיהוי דורש עבודה עם טביעת האצבע הרשומה נמחקת מהמאגר. ככלל - מערכות שירות התעסוקה אינן חשופות לרשת האינטרנט. הגישה למערכת מצריך הזדהות אישית והרשאות גישה מתאימות לכל משתמש. תשתיות שירות התעסוקה מבוקרות ומנוטרות על-ידי ה-S.O.C הממשלתי (מרכז ניטור אבטחת מידע הממשלתי).התהליך לווה ואושר על-ידי הייעוץ המשפטי של שירות התעסוקה." עד כאן תגובת דובר שירות התעסוקה.
.
דבריו המייפים של הדובר לא יסתירו את העובדה כי דורשי העבודה בלשכות שירות התעסוקה נדרשים לתת טביעת אצבע ונכון להיום בשירות התעסוקה יש מאגר של עשרות אלפי טביעות אצבעות של אזרחים. בשנת 2017 על-פי נתונים המופיעים באתר שירות התעסוקה, הסתכם מדי חודש בממוצע מספרם של "דורשי עבודה" בכ-170,000 "דורשי עבודה". על-פי דברי דובר שירות התעסוקה 2,500 דורשי עבודה סירבו לתת טביעת אצבע. כלומר אם אני מבין נכון למעלה מ-90 אחוז מהרשומים כ"דורשי עבודה" בלשכות שירות התעסוקה כן נתנו טביעת אצבע.יתכן שהנתונים והמספרים קצת שונים ומשתנים. נתונים אלה מחזקים הטענה שהועלתה בראשית הכתבה כי פקידי ומתאמי ההשמה בלשכות של שירות התעסוקה לא מסבירים לדורשי עבודה, ברוב רובם של המקרים לא בעל פה ולא בכתב כי אין חובה עליהם לתת טביעת אצבע. גם אין שילוט על כך בלשכות התעסוקה, בטח לא כזה שנראה ובולט. ובעניין דבריו של הדובר כי שמירת ואבטחת מאגר טביעות האצבעות בשירות התעסוקה קפדנית. הניסיון בעולם ובארץ מוכיח כי סופם של מאגרי מידע להיפרץ ופורצי המאגרים יודעים למצא את הפרצות למאגרים אלה, לעיתים תוך שיתוף פעולה של אנשים מ"בפנים".
ראוי שהנושא יועבר לבדיקת
מבקר המדינה לבחינת הנושא לעומק. אגב, היכן חברי הכנסת שלחמו נגד המאגר הביומטרי לכלל האוכלוסייה בישראל. נכון, חלק ניכר מדורשי העבודה בלשכות התעסוקה נמנים על אוכלוסייה "חלשה" ולא משכילה, מה שקרוי "שקופים" אבל גם להם ובעיקר להם מגיעה הגנה. גם אם אין להם לובי אמיתי בכנסת.