בית הספר התיכון הדתי בבני ברק הוקם בשנת 1951. מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק שלפני עלייתו ארצה היה רב קהילה בשטוטגרט בגרמניה. על שמו נקרא בית התרבות "בית במברגר ברחוב יהודה הלוי בבני ברק. בראשיתו שכן בית הספר במתחם בניין בית הספר העממי "מזרחי" ברחוב מימון בבני ברק (לימים בי"ס "מעלות"). חיה מיכלסון שעבדה בבית הספר התיכון כאמור מראשיתו, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר. בשנת 1960 לערך עבר בית הספר למשכנו החדש במבנה חדש ומרווח על גבעת כורכר ברחוב אבטליון בבני ברק, לא הרחק ממקומו הישן. טכס חנוכת המבנה החדש נערך בפברואר 1959.עיתון הצפה בגיליונו מיום 2 במרס 1959 מדווח בזו הלשון: "טכס חנוכת בית הספר התיכון עירוני דתי בבני ברק, נערך בהשתתפות ראש העיר מ.בגנו, המפקח הרב ד"ר אוקס, חברי הנהלת העיר, אישי ציבור והתנועה, הורים ותלמידים. המנהל ד"ר י.צ מושקוביץ, ציין את זכותם של ראש העיר וחבר העסקנים בהקמת המפעל". מבנה בית הספר החדש היה בן 3 קומות מוקף חצר מאחורי בית הספר הוקם מגרש כדורסל ששימש לשיעורי התעמלות. בקומתו הראשונה בכניסה למבנה שכנו חדרי הנהלת בית הספר, מנהל, מזכירות וכיו"ב. בבית הספר למדו בנים ובנות בכיתות נפרדות. לאורך שנות קיומו מספר הבנות שלמדו בו היה גדול פי כמה מאשר מספרם של הבנים. היו אלה לימודי תיכון רגילים עם שילוב מוגבר של לימודי קודש, דינים, מחשבת ישראל ועוד. הלימודים נמשכו עד שעה 3-4 אחר-הצהריים. מלבד הפעילות הלימודית הייתה בבית הספר פעילות חברתית ותרבותית שכללה טיולים, יציאה להצגות ועוד. רבים מבוגרי בית הספר מספרים על חוויות וזיכרונות נעימים מבית הספר. תלמידי בית הספר הגיעו מבתי ספר יסודיים ברחבי העיר בני ברק ובהם משואות, שאר ישוב ועוד והיו מספר תלמידים שהתגוררו בישובים מחוץ לבני ברק.

אי-שם בשנות ה-60 עם התמנותו של מנהל בית הספר ד"ר י. צבי מושקוביץ למפקח במשרד החינוך והתרבות. מונה במקומו לתפקיד המנהל, ישראל ינאי. ינאי, תושב בני ברק, היה מהמנהלים הבולטים של בית הספר תע"ד בני ברק וכיהן בתפקיד זה שנים רבות. הוא התאפיין בהקפדה על משמעת וסדר אך בצד זה היה מנהל מוערך ואהוב. לידו כמנהל בית הספר כיהן במשך שנים רבות מנהל פדגוגי ד"ר מ. שתיל שהיה מורה מוערך למדעי הפיזיקה ומתמטיקה .ינאי איש חינוך ידוע בבני ברק היה לפני כן מורה ומחנך בבית הספר "מעלות" בעיר. במשך שנים רבות עוד משנת 1949 השתתף בקביעות בתוכניות "קבלת שבת" שם קרא בקולו הערב פרקי תורה והפטרה. תוכניות "קבלת שבת" בעריכת בנימין צביאלי ואחר כך בעריכת ברוך שיין ונוספים זכו אז להאזנה רבה כמו-כן נהג ינאי לקרא את קריאת המגילה בפורים שהועברה ושודרה ברדיו בקול ישראל. חיה מיכלסון, "אנציקלופדיה מהלכת" לגבי תולדות בית הספר תע"ד בני ברק, מספרת לי כי ב-1984 לערך מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר לאה לנגנטל. לאה גדלה והתחנכה בבני ברק בת למשפחת דימשטין. להוריה היה מפעל וחנות למוצרי בשר ברחוב הרצל בבני ברק. לאה היא אמו של חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל ואמה של יפי גליק ז"ל רעייתו של חבר הכנסת יהודה גליק שנפטרה לפני מספר שבועות והיא בשנות ה-50 לחיה. לאה לנגנטל מספרת לי כי עבדה בבית הספר כ-40 שנה. "עברתי בבית הספר את כל השלבים החל מתלמידה, מורה, מחנכת כיתה, עד תפקיד מנהלת בית הספר". עם הקמת הישיבה התיכונית בבני ברק והגידול במספר האולפנות והאולפניות שצצו בכל פינה בארץ התמעט מספר הנרשמים לבית ספר תע"ד בני ברק .במבנה בית הספר בשנותיו האחרונות למדו בנות אולפנה ולאחר שעזבו, הפך להיות ב"יס לבנים של הממ"ד. מספרת אחת מבוגרות בית הספר: "החרדים שחמדו את הבניין, לא הפסיקו לחבל במבנה של ביה"ס. כדי לסלק משם את הנערים".

ביקשתי מתלמידים ובוגרי בית הספר שלמדו בתע"ד בני ברק, לספר על חוויותיהם וזיכרונותיהם מבית הספר ובמיוחד ביקשתי לספר אלה מנהלים ומורים הם זוכרים מבית הספר. מימי נוי (רוזנבלט), לימים אשת חינוך, גדלה והתחנכה בבני ברק, הייתה תלמידה בבית הספר תע"ד בני ברק בשנים 1961-1964. מימי נזכרת במורה לאנגלית גב' פיש. "היה לה מבטא אנגלי למהדרין. כשקראה לנו את יוליוס קיסר של שקספיר, ממש ראינו את הדמויות מול העיניים. אמרו שהייתה בעבר קריינית ב-BBC, יוסי שליט (שולץ) למד אף הוא בתע"ד בני ברק בשנות ה-60, מספר על המורה לספרות שלמה טל ... "(לא יודע מה איתו היום) - חיבב לשבת על השולחן ולהפליא בהוראת הספרות". שליט שאביו יהודה לייב שולץ היה מעובדי עירית בני ברק, נזכר גם במורה לתנ"ך ד"ר רובין ז"ל, "אביו של החזן והזמר אחיה רובין ושל חבר השכבה שלנו: שלמה רובין, העושה חיל בדרום אמריקה". שליט נזכר במורה לתלמוד הרב א. שולמן שהיה מעשן כבדדדד גם בשיעור וברב גרוזמן שהיה מורה מחנך כיתה מוערך . יוכי הראל מספרת: אני זוכרת לטובה מאוד את המורה לפיזיקה ד"ר שתיל ז"ל "הוא היה המורה הדגול ביותר שזכיתי ללמוד אצלו. זה כולל גם השוואה למרצים מעולים באוניברסיטה (כולל פרופ' אומן-חתן פרס נובל שזכיתי ללמוד אצלו)". אשת הפרסום ג.יפית שאז נקראה יפה מימון מספרת כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה" אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב". יהודית גדנקן ועוד מספר תלמידים נזכרים במורה לכימיה וביולוגיה צבי לפלר שהיה בעל מבטא הונגרי כבד ונהג להציג עצמו בפני התלמידים: "אני צבי, שם שלי לפלר" וכל זאת במבטא הונגרי כבד, דבר שעורר חיוכים וצחקוקים מצד התלמידים. יהודית נזכרת בעוד שני מורים "מיוחדים" שלימדו בבית הספר. אחת, הייתה מורה לספרות שגרה ברחוב מוהליבר ו"איזו שמחה אחזה בנו כשהגיעה לביה"ס נעולה בנעליים משני זוגות שונים...", והשני, מורה לתנ"ך" נדמה לי ששמו שלמה, מורה בעל ידע עצום שתמיד משך את המכנסיים עד שקנינו לו במתנה חגורה". נורית כהן מספרת על הרב שרמן שהיה מורה למשנה -כשאמרתי שכואב לי הראש ואני רוצה לצאת מהכיתה תמיד אמר "סימן שיש לך ראש". רחל שרון מספרת:"את אהבתי לצפייה בהצגות תאטרון אני חייבת למר ישראל ינאי ז"ל שהיה מנהל ביה"ס והוציא את כל ביה"ס מספר פעמים בשנה לצפייה בהצגות תאטרון".

בבית הספר תע"ד לימדו במהלך קיומו עשרות מורים חלק מהם צוינו כבר קודם לכן בכתבה זו על-ידי תלמידי ובוגרי בית הספר. חלק מהמורים לימדו גם במוסדות חינוך נוספים בבני ברק ברמת גן ועוד. אחד ממורי בית הספר תע"ד בני ברק היה המורה להיסטוריה ד"ר יהושע הורוביץ, אביו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מנחם הורוביץ. ד"ר הורביץ חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וחיבר ערכים בה, היה איש כחוש ועדין ומנומס שלא תמיד ידע להשליט משמעת בכיתה. ספק אם היה שורד במערכת החינוך הנוכחית, לנוכח חוצפתם ואלימותם של התלמידים כיום. מימי נוי, נזכרת במורים נוספים שלימדו בתע"ד בני ברק: הגב' אנגל-אנגלית, שולה אטלסוביץ-ספרות, הגב' ציגלמן,- צרפתית, הגב' זיידמן מתמטיקה, שושי שפירא-היסטוריה, ניצה-התעמלות. שמות מורים נוספים שמעלים בזיכרונם תלמידי תע"ד: ראובן גרייסמן, מורה יקה וקפדן להתעמלות (בנים), חנה דגני המכונה "חנלה ספרות", הגב' ש. ראוכברגר, מורה לאנגלית, הגב' ברוידא, אברהם ויסמן מורה למקצועות קודש שהיה גם מנהל בית ספר "מעלות", אלי קופר מתמטיקה, מר ע. חמאווי המורה לערבית. המורה למוזיקה בבית הספר היה המנצח והחזן הידוע מרדכי סובול. כמובן שהיו מורים נוספים שנשכחו עם השנים. תלמידי בית ספר תע"ד לא שוכחים את שרת בית הספר דוד ברגר ("עשינו לו הרבה צרות").שרתים נוספים בבית הספר היו: מר ריגלהופט צביקה ברייטר ונוספים. בין תלמידי בית הספר תע"ד בני ברק שנפלו במערכות ישראל היו שני טייסי חיל האוויר: סרן שלמה קרן שנפל ב-7.6.1967 במלחמת ששת הימים במהלך תקיפה מהאוויר על שדה תעופה בעירק וסרן יאיר נוימן טייס טייסת 101 שנפל במלחמת ששת הימים מעל שטח מצרים. הרס בית הספר תע"ד בני ברק הוא חלק מתהליך שמתרחש בעשורים האחרונים של "מחיקת" מוסדות חינוך ותרבות בעיר בני ברק המזוהים עם המגזר הדתי לאומי בבני ברק.