X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
גן אליצור בבני ברק .כאן במקום זה שכן מגרש הכדורגל אליצור [צילום: אלי אלון]
סיפורו של "מגרש אליצור" ברח' השומר בב"ב
עד שנות ה-90 שכן ברחוב השומר בבני ברק "מגרש אליצור" -מגרש כדורגל ענק בשטחו ששימש למשחקי אליצור בני ברק שהייתה אז קבוצת הכדורגל הדתית היחידה בארץ וכן לאירועים המוניים שנערכו בעיר. בשנות ה-90 נהרס המגרש ועל שטחו הוקם בית ספר חרדי לבנות וגן ציבורי
בשנות ה-80 ואילך התגברה באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן, כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה. לעומת זאת האוכלוסייה החרדית בבני ברק החלה בשנים אלה לגדול ולהתרחב. במקום ראש העיר ישראל גוטליב מהמפד"ל נבחר ראש עיר חרדי והחרדים עברו לשלוט בצורה מוחלטת בעירייה וברוב מוסדותיה. אחת מתוצאות תהליך זה הייתה סגירה, הריסה אם תירצו "מחיקה" של סמלים ומוסדות "ציוניים" או כאלה המזוהים עם הציבור הדתי לאומי. רחובות "ציוניים" כמו השומר, הרצל, ועוד הוסבו לשמות רבנים, מועדון התרבות "בית במברגר" שזוהה עם המפד"ל הפך לישיבה, בתי ספר ממלכתיים דתיים ובניהם "מעלות" "עוזיאל", נסגרו. ולא מכבר נהרס גם בית הספר התיכון דתי העירוני המיתולוגי ברחוב אבטליון. אחד מ"הקורבנות" הראשונים של "מחיקת" מוסדות ציוניים דתיים לאומיים בבני ברק, היה מגרש הכדורגל "אליצור" המיתולוגי, ששכן בצמוד לרחוב השומר בפאתיו המערביים של שיכון ה' בבני ברק.
הקמתו של "מגרש אליצור"
בסוף שנות ה-50, החליטה עיריית בני ברק בתמיכת חברי מועצת העיר אנשי "הפועל המזרחי" ומפא"י להכשיר ולפתח ברחוב השומר בבני ברק מגרש כדורגל מסודר, לבקשת מרכז אליצור לשימוש קבוצת אליצור בני ברק לקראת משחקיה בליגה לכדורגל קודם לכן שימש המגרש שטח משחקים כללי שכונתי. ההחלטה עוררה סערה בעיר. אנשי אגודת ישראל במועצת העיר רבנים וראשי ישיבות, הביעו התנגדות לפיתוחו של מגרש הכדורגל והקצאתו לאליצור, מחשש שגם חילונים בעיר יבקשו לשחק בו או יבקשו להקצות להם מגרש כדורגל משלהם ועלול להיגרם חילול שבת בעיר הקודש בני ברק.
במדור "מכתבים למערכת" בעיתון "הצפה" מתאריך, 20 באפריל 1959 מתפרסם מכתב החתום בשם "אליהו משה גנחובסקי, תושב בני ברק" (אני מעריך שמדובר באליהו-משה גנחובסקי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי והיה תושב בני ברק א.א) וכךותב במכתבו אליהו משה גנחובסקי: "הריני רואה חובה נפשית להביע באופן אישי את הסתייגותי מהחלטת עירית בני־ ברק ביזמת נציגי "הפועל המזרחי" לקבוע מגרש ספורט בתוך בני ברק... וזאת מתוך התנגדות גמורה לדעתם של כל רבני המקום וכל ראשי הישיבות שמפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים. בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים יש מגרשי התעמלות וספורט. כמו-כן במרחק לא רב קיים האצטדיון הסגור בשבת, וכמו-כן מגרשי ספורט ליד אוניברסיטה בר־ אילן. להקים מגרשי ספורט לראווה בתוך בני ברק- יש בזה משום פגם גדול ומשום התגרות ברוב התושבים הדתיים שבמקום".
כותב אחר במדור "מכתבים למערכת" ב"הצפה" באותו גיליון, המכנה עצמו "תושב בני ברק ותיק"(שמו המלא שמור במערכת) כותב: "הופתעתי לקרוא ה"ויצעקו" של אנשי ה"אגודה" בבני ברק נגד החלטת העירייה להקצות מגרש ספורט ל"אליצור". דומני, כי כל הצעקנות הזאת ריח בחירות נודף הימנה. אחרת אין להבין את ההתנגדות העיקשת. כאב לילדים בגיל בית הספר וכאחד התושבים הוותיקים של העיר. הריני מברך את הנהלת העירייה שסוף-סוף הבינה לרוחו ולצרכיו של הנוער הדתי והחליטה להקצות בשבילו מגרש ספורט. העדר מגרש ספורט בעיר הביא לידי כך שילדים שלנו יצאו לרעות בשדות זרים. הם לא ישבו בבית. הם כיתתו את רגליהם למגרשי, הפועל" ו"מכבי" שבסביבה ואין ספק שהפגישות עם החילוניים לא הוסיפו להם יראת שמיים...
למרות המחאות וההתנגדות מצד חוגים שונים בעיר, הוחלט להקים את מגרש הכדורגל ולהקצתו לשימוש קבוצת אליצור בני ברק. עבודות פיתוח המגרש כללו: הקמת "שערים חוקיים" סימון המגרש בסימנים הנדרשים ממגרש כדורגל חוקי ובהמשך הוקם יציע מושבים מאולתר בצד המערבי של המגרש.
המגרש הענק גבל במערבו ברחוב השומר, בדרומו –בחצר בית ספר "סגולה" בצפונו נשק לתחנת מכבאי אש ובמזרחו גבל עם בתי מגורים בשיכון ה'. סמוך אליו שכן סניף תנועת הנוער" עזרא, ובצדו הצפוני מזרחי שכנה משחטת עופות פעילה. כמובן שהנוכחים במגרש חשו לא פעם בריחות החריפים שדלפו מבית חרושת אסם הסמוך ששכן כ-100 מטרים מערבית למגרש מעבר לרחוב השומר.
היה המגרש הביתי של אליצור בני ברק
המגרש כונה בשם "מגרש אליצור" שכן שימש "מגרשה הביתי" של קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק. כאן קיימה היא את משחקיה הביתיים וכאן ערכה אימוניה. הקבוצה הוקמה אי-שם בסוף שנות ה-50, אולי אף קצת לפני כן. היא הייתה בזמנו הקבוצה הדתית היחידה בארץ המשחקת כדורגל בליגה כלשהי, ואת כל משחקיה קיימה בימי שישי. האימונים נערכו לרוב ב"מגרש אליצור", לרוב פעמיים בשבוע. מאמן הקבוצה בתחילת שנות השישים היה עמנואל ספקור-גלילי, בהמשך אימנו את הקבוצה אריה רדלר ועוד. בין שחקניה באותן השנים, ואני מסתמך על ארכיון העיתונות הישראלית היו: יהודה שפיצר (שוער) צביקה הרשקוביץ, מרדכי אהרוני, שמעון גרינברג, מיכה פרקש, קלמן יוסטמן, רוטשטיין, שמואל חיימיאן, נתן צוקר אברהם דהן(שוער) אביגדור גוטסמן, ירמיהו בן דוד, ועוד (יתכנו שיבושים בשמות השחקנים שכן נסמכים על דיווחי עיתונות ישנה שלא תמיד דייקה בשמות)
המגרש נחנך רשמית באוגוסט 1960 במשחק אליצור בני ברק מול אליצור תל אביב. התוצאה במשחק זה שחנך כאמור את המגרש הייתה "חגיגית" עבור שחקני בני ברק הם הביסו את התל אביבים בתוצאה 0:4.
קבוצת אליצור בני ברק שיחקה בליגות נמוכות בליגה ד' ובליגה ג' אולם הייתה גאווה עבור לא מעט תושבים, חובבי כדורגל. אלה עקבו בעניין אחר תוצאות משחקי הקבוצה והיו מבניהם שהגיעו למגרש אליצור ברחוב השומר, לצפות ולעודד קבוצתם. המשחקים נערכו בימי שישי אחר-הצהריים.
באוקטובר 1962, חול המועד סוכות יצאה קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק לקפריסין למחנה אימונים ונופש וקיימה באי זה שני משחק ידידות נגד קבוצות טורקיות. משלחת הקבוצה מלבד השחקנים והמאמן, כללה את הרכז הכללי של "אליצור" זאב ברוורמן, המורה הוותיק להתעמלות ראובן גרייסמן, ומספר אוהדים.
אי שם במחצית שנות ה-60 פורקה קבוצה אליצור בני ברק, אולם הוקמה מחדש תחת השם אס"א אליצור בר-אילן ורבים המשיכו לקרא לה אליצור בני ברק .הקבוצה החדשה שיחקה והתאמנה במגרש אליצור ברחוב השומר והתבססה על שלד השחקנים של אליצור בני ברק בתגבורת שחקנים סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן. בסוף שנות ה-60 אימן את הקבוצה זאב זלצר שחקן נבחרת ישראל. מספרים לי כי בין מאמני הקבוצה היה אף לפרק זמן מה השחקן הכדורגל המיתולוגי בעל "ראש הזהב", נחום סטלמך.
במרץ 1975 גברה אס"א (אליצור)בר-אילן במסגרת משחקי ליגה ד' מחוז שרון על המובילה בטבלה בית"ר כפר סבא בתוצאה 1:2,את שני השערים לאליצור כבש יוסי סיטון. כעבור שבוע גברה אליצור בר-אילן 0:3 על קאונטרי קלוב משערים של אשר בהרב (2) ואשר קרני והבטיחה עלייתה לליגה ג'.
בין שחקני הקבוצה באותה תקופה, שנות ה-70 היו: סוסקין (שוער), שמילה, איציק זונגלר, אהרוני, יוסי סיטון(חלוץ), קודאי (חלוץ) אוהדי הקבוצה מזכירים רבות שחקן בולט בשם זבידה, והיו עוד שחקנים רבים וטובים.
"מגרש אליצור" - לא רק כדורגל
מגרש הכדורגל "אליצור", ברחוב השומר, שימש לא רק למשחקי ואימוני כדורגל התקיימו בו מגוון רחב של פעילויות ואירועים. יעל טמבור תושבת שיכון ה' בבני ברק והתגוררה ברחוב בר-אילן בסמוך למגרש מספרת: מידי פעם, לקראת חג הפסח נערכו במגרש מתקני לונה פארק עם יריד של דוכנים מגוונים.
משה כהן, בוגר בית הספר התיכון דתי עירוני בבני ברק, שהתגורר אף הוא בסמוך למגרש, נזכר בתקופה בה פעל המגרש בערגה: "היו שנים שהיה מתמקם שם קרקס. אני זוכר היטב את האופנוענים על קיר המוות ואת הגלגל הענק וגם את מטבעות הכסף שהיינו מוצאים בשטח קיר המוות, לאחר שפרקו אותו, המטבעות שזרקו בהתלהבות לאופנוענים... "בימי העצמאות נערכו במגרש טקסים ומצעדים של יחידות צה"ל כפי שהיה נהוג אז בישובים שונים בארץ, כמו-כן שימש המגרש כמגרש משחקים והתכנסות של ילדי שיכון ה' והסביבה.
בתיה הירשוביץ מספרת כי ב"מגרש אליצור" נערך מדי שנה מפקד הסיום ב"שבת הארגון" של חניכי סניף בני עקיבא בבני ברק "מנינו אז בין 850 ל-1000 חניכים" היא כותבת. במוצאי "שבת הארגון" קיימו המוני החניכים תהלוכה מלווה בקולות תופים שיצאה מסניף בני עקיבא במרכז העיר דרך רחוב רבי עקיבא ורחובות נוספים ב עד למגרש אליצור ברחוב השומר. את התהלוכה ליוותה משטרה ומכבי-אש. במגרש הודלקה כתובת האש ונערך מפקד חגיגי שבסיומו הוכרז שם השבט החדש של אותה שנה.
חנן גנץ שהיה תושב בני ברק מספר על פעילויות נוספות שנערכו ב"מגרש אליצור" : "במקום נערך שוק ארבעת המינים וגם...ריצות לילה."
מאחר שבית ספר הממ"ד סגולה היה צמוד ל"מגרש אליצור" נערכו בו שעורי פעילות הגופנית של בית הספר זה. התלמידים בהדרכת המורה לחינוך גופני צביקה הרשקוביץ שיחקו כדורגל ב"מגרש אליצור". צביקה הרשקוביץ' שהיה כדורגלן אליצור בני ברק והיה חובב ספורט נטל חלק פעיל במשחק הכדורגל יחד עם התלמידים. פעם היה שוער, פעם היה חלוץ. כמו-כן השתתפו תלמידי סגולה בריצות הקפת המגרש ועוד. במגרש נערכו תחרויות ספורט בין מוסדות חינוך בעיר כמו למשל, משחק כדורגל בין בית ספר סגולה לביס" מעלות.
סופו של מגרש אליצור
בשנות ה-90 נהרס המגרש ועל חלק משטחו הגדול הוקם בית ספר חרדי לבנות ועל חלק אחר הקרוב יותר לרחוב השומר, הוקמה גינה ציבורית שנקרא "גן אליצור". המקום השתנה ללא הכר. סוף עידן.
Author
עיתונאי | דוא"ל
עיתונאי. היה כתב עיתון "הארץ" ו"דבר". פייסבוק - ↗
תאריך:  04/02/2018   |   עודכן:  04/02/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  משה כהן   משה כהן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של "מגרש אליצור" ברח' השומר בב"ב
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
בשורות אחדות, כתובות בשפה פשוטה החודרת למעמקי הלב, קבע חיים גורי: ההתנגדות היהודית לנאצים הייתה הרבה יותר מאשר המרד בגטו. מעמדו והרקע ממנו צמח, הפכו מילים אלו לבעלות חשיבות עצומה - ומן הראוי להפיץ אותן בכל מקום ובכל שפה
עליס בליטנטל
ארתור מילר, מענקי המחזאים של המאה ה-20, הגיב במחזהו האלמותי "ציד המכשפות" על טראומת הפחד מהקומוניזם, שילד את ציד המכשפות באמריקה בזמנו. גלעד קמחי ביים הצגה גאונית של מחזאי גאוני עם קאסט שכל אחד שבו הוא מופלא. הצגה שמהווה סערה בסצינת התיאטרון הישראלי
ראובן לייב
במופע המוזיקלי "ווקה פיפל", העולה השבוע על הבימות ברחבי הארץ, יש עיבודים ווקאליים קצביים ומפתיעים, המהווים טעימות מלהיטים מכל הזמנים, בביצועים ייחודיים, עשירים בהרמוניה ובהעמדה ויזואלית מרתקת
איתמר לוין
הבולשת הפדרלית משקיעה יותר ויותר משאבים הן במאבק ישיר בשוחד ובהלבנות הון הנעשים בארה"ב או נגדה, והן ביצירת קשרים בינלאומיים המסייעים לנהל את החקירות במהירות וביעילות. במטה הבולשת בוושינגטון מדברים על רוח חדשה ברחבי העולם, כאשר עוד ועוד מדינות מבינות את חשיבותו של המאבק המשותף בשחיתות חוצת הגבולות
עליס בליטנטל
על-פי סיפוריו של ברונו שולץ (1892-1942,שכונה "קפקא הפולני") עיבדו לבמה הבימאי יפים קוצ'ר ובר פלד את המחזה "בית ההבראה של הזמן", שעולה בתיאטרון תמונע. מסע הזוי, אופטימי של אדם בערוב ימיו תוך מבט חיובי לאחור, אל החיים אותם חי, והאנשים שאהב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il