"כולם רוצים להוליווד" היא קומדיה שחורה ומרגשת על חלום ושברו, המתרחשת באי שכוח אל, לפני מלחמת העולם השנייה. שמו המקורי של המחזה הוא "הנכה מאינשמאן", יצירתו של המחזאי האירי הפורה והמצליח מרטין מק'דונה וההפקה העולה עתה בבית צבי ברמת גן היא קולחת, מבדחת ועם זאת מעניקה לצופים שעה קלה של תיאטרון מרגש ומהנה.
העלילה עוסקת בבילי, צעיר נכה ברגליו, החולם להגשים עצמו באמריקה ולהשתתף בסרט קולנוע. בילי גדל בבית של שתי תימהוניות כפריות, קייט ואיילין, המנהלות מעין מכולת, לאחר שהוריו נספו בים בנסיבות המתבהרות בהמשך ההצגה. אנו פוגשים את ג'וני בואהביתה, מעין הרכלן הכפרי, המנפק כל יום שלוש ידיעות חדשות, שאותן הוא דולה מעיתונים ישנים או מציתות לאנשי הכפר. ג'וני חי עם אמו הישישה הלוגמת בסיועו כמויות אדירות של אלכוהול, אך מתגלה כאישה יציבה מאוד. עוד משתתפים בהרפתקה האחים בארטלי והלן מקורמיק. בארטלי חולם רק על ממתקים אמריקניים ואחותו היא פרחחית קטנה שבסופו של דבר מסכימה לצאת עם בילי ומסייעת בכך בתיקון כוונותיו לאחר מפח הנפש שלו. רופא הכפר ובעל הסירה בייבי בובי סוגרים את מעגל המשתתפים, אך לא את נפתולי המחזה. מה מתרחש לאחר שצוות קולנוע אמריקני מהוליווד אכן מגיע לאי להסרטת סרט דוקומנטרי ובילי מוצא עצמו נוסע לאמריקה למבחן בד שמהווה בעצם מבחן לכניסתו לחיים הפרטיים שלו.
יהונתן רון ביים הצגה עמוסת אירועים, קולחת ומשובחת, בזכות השחקנים המוכשרים.
יאיר בלוך מגלם כראוי וברגישות את בילי שחידת חייו וקורות האסון שפקד את הוריו מלווה אותו לאורך ההצגה. נופר אליהו מגלמת נפלא את ה"דודה" קייט, הלוחשת לאבנים והבוחשת בחייו של בילי. נופר היא שחקנית מקצועית ובעלת פוטנציאל רב. הדר קרן מגלמת בהצלחה את ה"דודה" איילין והיא נעימה ומשחקת כראוי.
סולימאן חוסייסי גונב את ההצגה כג'וני בואהביתה, כאיש החדשות החטטן של הכפר ומשחקו ראוי לשבחים מיוחדים.
איציק מלמד כבארטלי טוב מאוד כצעיר הנכסף לתשוקה לממתקים אמריקניים. ארבל גיסר מפגינה משחק מצוין כהלן הפרחחית הכפרית, המנפצת ביצים על בני שיחה. ארבל היא כישרונית במיוחד. דור לוי מגיש משחק ראוי ומשובח כבעל הסירה וגל זילברמן מגלם באורח מעולה את הרופא, הנוצר את האמת על מטופליו. דנה עדיקא מגלמת את האימא הישישה של ג'וני ומשחקה הוא מוצלח מאוד ומעניק לצופים תענוג תיאטרלי.
בן בר שביט תרגם את המחזה והוא קולח ועכשווי. עיצוב התפאורה והתלבושות של זוהר אלמליח הוא נפלא. המרכול הכפרי המאכלס את הבמה הוא מוצלח במיוחד. נדב פרמינגר עיצב את התאורה שיש לה חלק נכבד בהפקה. יאן קוגן אחראי למוזיקה המקורית והנעימה.
הטיפוסים המאכלסים את ההצגה הם מרגשים ומעוררי חמלה והכמיהה של כולם אחר קצת נחת, מציפים את הקהל ומרווים את חוויית התיאטרון הסולידי והמעורר מחשבות הזה.