נתן ריגלר, מנהל אגף החינוך במועצה האזורית "חבל מודיעין", ששהה בשדה החינוך ארבעים שנה, גם כמנהל בית ספר בלוד בו למדו אצלו תלמידים מאחיסמך, מספר לי כי היכרותו עם התושבים טובה מאד. לדבריו "הייחודיות של תושבי אחיסמך באה לידי ביטוי בחום ובאהבה לזולת. הם שומרים על המסורת הטריפוליטאית ומאד קשורים לעבר ולדעות שמרניות. יש היום התפלגות גדולה בין התושבים אשר מורכבת מחרדים, דתיים ודתיים שחזרו בתשובה וחילוניים. הדבר מורגש בעיקר בשש השנים האחרונות. כמו שהחברה מפולגת, כך תפיסות החינוך שונות ומפולגות וההורים בוחרים במסגרות חינוך רבות, דבר שמקשה מאוד על גיבוש חברתי וערכי. יוסי בן-שחר, אותו הכרתי במהלך עבודתי, הינו אדם חכם ונמרץ עם רצון עז להשפיע ולשנות, איש של מורשת ומסורת - המנסה לחבר בין הפלגים. הוא משקיע מזמנו לילות כימים להשגת המטרה".

יוסי בן-שחר בן 46 מכהן כיו"ר הוועד המקומי של מושב אחיסמך בתפקיד התנדבותי עם עוד 6 חברים הפועלים אתו בשיתוף פעולה. ארבע שנים קודם לכן, שימש כחבר מליאת המועצה האזורית "חבל מודיעין" כנציג מטעם המושב. בתפקידו הביצועי הנוכחי הוא דואג לביצוע כל המשימות המוניציפליות במושב. לפרנסתו הוא מכהן במקום עבודתו ברשות שדות התעופה כמנהל מחלקתשרות פנים מטוסי וכחבר בוועד העובדים מזה עשרים שנה. במחלקת שרות פנים מטוסי הוא ממונה על כ-200-250 עובדים (בהתאם לעונה). תפקיד המחלקה הוא להכשיר את המטוס להמראה מרגע נחיתתו בתוך זמן קצר בכל הקשור לפנימיותו. פעולה זו נמשכת לרוב כשעה. הוא נשוי ליפית, מנהלת גביה בחברה פרטית, אותה הכיר אצל חברים משותפים. לזוג שלושה בנים; אביב בן 19 חייל, יותם בן 12 ויפתח בן 8 לומדים בבן שמן בבית הספר האזורי.

את יוסי בן-שחר פגשתי בביתו כשכלבו גוצ'י מגזע יורקשייר נתון בחיקו. הוא נולד במושב אחיסמך ב-1971 ולמד בבית הספר האזורי של המועצה. האב אברהם, שהגיע למושב מלוב כתינוק, היה חקלאי ונהג משאית, שנהרג בתאונת דרכים, כשיוסי היה בן חמש, אחיו שמעיה ("במושב קוראים לו מנו") היה בן שלוש ואחותו סימה בת ארבעה חודשים. האם ג'ינה, שנולדה במושב כבת ליוצאי לוב, נשאה בעול המשפחה וניהלה את המשק החקלאי שהתבסס על רפת וייצור חלב. לאם עשרה אחים ולאב שבעה. היא נעזרה בהם רבות והקשר בין ילדיה לדודים הוא קשר אמיץ וחם. "בילדותנו", אומר היום יוסי, "לא חשנו בחסרון של דמות אב בגלל הקשר המצוין, האהבה הגדולה והביטחון שהעניקו לנו אימא והדודים. בבית, היינו ממושמעים והקלנו על תפקוד אמי. כחלק מהזמן, כבן בכור, סייעתי לה במטלות המשק השוטפות בטיפול ברפת ובחליבה, למרות שלא הכריחה אותי ואת אחיי לעשות זאת ונתנה לנו חופש בחירה במימוש רצונותינו. אמי לימדה אותנו להתמודד מול קשיים, להאמין בעצמנו, לא לוותר ולהיות עסוקים בנתינה ועזרה לזולת תמיד ורצוי שהעזרה תהיה בסתר. היא לא נישאה מחדש ומתגוררת במשק בו גדלנו יחד עם אחי. הרפת חוסלה לפני 18 שנים לאחר החלטה משפחתית לא להמשיך בענף החקלאי זאת לאחר שאני, אחי ואחותי נישאנו והתבססנו במקום עבודה. המושב בילדותי נראה לי קטן, שקט ומשפחתי. היום - המושב גדל אבל האווירה בו נשארה משפחתית וכולם מכירים את כולם. זה הוא ביתי, בו גדלתי, פה התחנכתי ופה אני מגדל את ילדיי".

יוסי בן שחר מסיים את בית הספר התיכון ברמלה ולאחר שירותו הצבאי מתחיל לעבוד ברשות שדות התעופה בו מועסקים כ-4,000 עובדים. כעבור חמש שנים נבחר כאמור לוועד העובדים. הוא נדבק בחיידק הפוליטי של דודו פנחס עידן המכהן כיום כיו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה. מטבע הדברים לא אחת יש ביניהם חילוקי דעות מקצועיים. לדברי יוסי "יו"ר ועד העובדים, מטבע הדברים, הינו דמות דומיננטית וחזקה. כל ויכוח ביני לבינו מתפרש על-ידי עובדים מסוימים כוויכוח אישי. יש ויכוחים על תוספות שכר, על תנאים מסוימים שלפעמים מגיעים לחילוקי דעות. כל ניסיון ליצור מציאות מדומה או לשייך לכך מניעים נוספים הם ברמה של רכילות בלבד ואני משתדל לא להתייחס אליה. מבחינתי הוא מנטור, למדתי ואני לומד ממנו המון. האהבה בינינו בלתי ניתנת לערעור. המחויבות שלי כלפיו גדולה מאוד ושנינו יודעים זאת".

מאז שיוסי בן-שחר נטל על עצמו, לפני ארבע שנים, את מושכות יו"ר הוועד המקומי של אחיסמך - מתבצעת במושב עשייה ענפה עם שימת דגש על כל תחומי החיים כגון חינוך וקידום כל שכבות האוכלוסייה מגני הילדים ועד הגיל השלישי, תרבות, איכות הסביבה פיתוח תוכניות ועוד. תוכנית הפיתוח של מושב אחיסמך מסתכמת במספר לא מבוטל של מיליוני שקלים כאשר השאיפה לבצע גם את השלבים הבאים בתוכנית. הדבר אמור לגבי יצירת צמתים וכיכרות אשר יתנו מענה להתרחבות המושב, תאורת רחוב, הקצאת מפרצי חניה, פתרונות ניקוז, וביצוע תוכנית גינון מפורטת ומותאמת. בשנתיים האחרונות, הושקעו, בין היתר, כספים בשיפוץ וחידוש בית הכנסת הישן והוקם "גן המייסדים" כאות הוקרה והערכה לתרומתם של מייסדי הישוב. כ-350 ילדים נמצאים במושב. ועל-מנת לתת מענה לצרכים שופצו כיתות לימוד וניתנים תגבורים במקצועות שונים לתלמידים ולמבוגרים. בנוסף לכך שודרגו גני הילדים, נפתחו שעורי עזר לתלמידים במקצועות הליבה ולאלה שהיו מעוניינים - נפתחו קורסי הכנה לבגרות, להכנת תלמידים לכיתות א' וקורסים במחשבים ובאנגלית למבוגרים. "כל ילד שירצה מענה לימודי יקבל אותו. בנושא הזה אני לא אעשה לעצמנו הנחות", אומר בן-שחר. דגש מיוחד הושם על קבוצת צעירים שהופעלה יחד עם עמותת "אחריי" המכינה את בני הנוער לשרות קרבי ומשמעותי בצה"ל. בשלוש השנים האחרונות הוכשרו במושב כ-40 בנים ובנות לשרות משמעותי בצה"ל. "חלק מתפקידי במושב", מציין בן-שחר, "יוצר לעיתים קונפליקטים עם תושבים מסוימים אך הדבר לעיתים נחוץ לניהול שוטף של המושב. בעבודתי הציבורית הדברים לעולם לא נעשו על-רקע אישי. תמיד אני מחויב לשליחות אותה אני אמור לבצע וההחלטות אותן אני מקבל הן מקצועיות בלבד. כך למשל, גם עם אחי התגלו חילוקי דעות בעבר במסגרת תפקידיי הציבוריים, אך גם הוא הבין שהייחוס המשפחתי לא נכלל במסגרת השיקולים שלי. אגב, היחסים בין התושבים מצוינים וקיימת ערבות ועזרה הדדית בכל התחומים. אם אתה נקלע לצרה - אחיסמך הוא המקום האידיאלי לכך משום שכולם מתגייסים להגשת עזרה". יוסי בן-שחר מתכנן לסיים את תוכניות הפיתוח של המושב ולהשלים את המלאכה בנושאי המפגעים הסביבתיים הכוללים שטחים פתוחים חקלאיים מזוהמים הדורשים טיפול. "הכנו תוכניות ל-10 השנים הקרובות ואנו צריכים רק תקציבים לכך" הוא מדגיש. יוסי מזוהה עם תנועת הליכוד אבל הוא אינו מעורב בה ביום יום. "אין לי זמן לזה אבל ניתן להם לעבוד, את הסיכומים נעשה בפריימריז" הוא מתרץ את חוסר מעורבותו. היחסים בין המועצה האזורית למושב אחיסמך מצוינים וקיים שיתוף פעולה מתמיד בין הוועד להנהלת המועצה והעומד בראשה. יוסי אלימלך, מנכ"ל המועצה האזורית "חבל מודיעין", מעיד על יוסי בן-שחר שהוא איש ציבור ברמ"ח אבריו, בעל שליחות ציבורית אמיתית המעורב בכל תחום הן במועצה והן במושב עצמו, מנהל מלחמת חורמה כנגד תופעות אנטי חברתיות בשטח הישוב, נלחם לשיפור איכות חיי התושבים ומצליח לנצל באופן מיטבי ביותר את תקציבי המועצה לטובת תושבי אחיסמך. צביקה זרביב, מנהל מתנ"ס בפתח תקוה "התאהב" ביוסי בן-שחר כשהגיע באחת הפעמים למושב למפגש מסיבת הפתעה לאחד התושבים ומאז נרתם בהתנדבות להפעיל במושב חוגים ותגבורים לתלמידים. "איש ישר והגון, מבין עניין שנתן לי גיבוי מלא וקידם מרכזי למידה", הוא מחמיא ליוסי. בשעה שש בוקר, מדי יום, יוסי בן-שחר כבר נמצא במשרדו ברשות שדות התעופה. יום עבודתו מסתיים ברוב המקרים בשעה ארבע אחה"צ אלא אם יש משימות מסוימות המחייבות להישאר שעות נוספות מתוקף התפקיד. שעות אחר-הצהריים והערב שלו מוקדשות לטיפול בנושאי המושב אם יש צורך בכך. ואחר כך מקדיש את זמנו למשפחה. "בתחילת דרכי", מספר יוסי, "רעייתי יפית לא אהבה את התעסקותי בכל הנושא הפוליטי הקשור לוועד העובדים ולניהול המושב. עם הזמן התרגלה לכך וכיום היא מסייעת לי המון במתן חופש פעולה וזמן". יוסי בן-שחר מקדיש מזמנו כשעה וחצי, פעם או פעמיים בשבוע, לרכיבה על אופניים באזור המושב והיערות הסמוכים אליו ורץ למרחק של 10 ק"מ פעמיים בשבוע. "אלו שעות ניקוי הראש שלי" הוא אומר. ומה תוכניותיך לעתיד? "נכון לעכשיו, אני ממוקד בלהצליח במה שאני עושה כיום. אין לי תוכניות מיוחדות .כל דבר יהיה בזמנו..." סתם ולא פירש.