את מסיבת העיתונאים פתח המנכ"ל הצעיר (43) עטור הנסיון ועתיר בהצלחותיו בניהול תיאטרון,
רן גואטה. לדבריו, עוד כשהיה שחקן צעיר בסיום לימודיו, חלם להתקבל לאודישן אצל
עמרי ניצן, המנהל האמנותי של הקאמרי. והנה, החלום התגשם, והשניים תואמים זה לזה כמו נועדו לכך מאז ומתמיד. את הרוח שהפיח רן בעת ניהולו את תיאטרון
אורנה פורת לילדים ולנוער, רוח המשפחתיות החמה, הביא עמו לקאמרי, וכשבהמשך נשאו דברים שחקני כל ההצגות החדשות שעולות ותעלינה בקרוב, מסתבר למשל שבהצגה
"רומיאו ואמא" שכתבו
גור קורן ו
גלעד קמחי שאף מביים, מספר השחקן הצעיר והמחונן
דוד שאול המתולתל, שהגיע לפני 3 שנים לקאמרי, "שמרגע שקראתי את המחזה - דמעתי. יש המון טוהר ולב בקרב בקאסט. וזה עובר לקהל. מערבולת של כאב וצחוק". בדף העלון של המחזה מצוי צילום של אמו של גלעד קמחי עמו כעולל. מה שמרמז על הקשר האישי העמוק של קמחי לאמו, הנמסך במחזה.
ההצגה, שלבטח תהיה אחד ממסמרי העונה, היא
"אל נקמות" מאת שלום אש מ-1907. שנראה שאחד מענקי התרבות היהודית של מזרח אירופה,
שלום אש, מצליח גם לאחר יותר ממאה שנים להלהיב את הקהל ולעוררו בדרמה עזה נוקבת, הנוגעת בעומק המהות היהודית. זאת, בבימויו של
איתי טיראן ובכיכובם של
הלנה ירלובה,
אלון דהן ו
ג'וי ריגר. המאבק בין ההיצמדות להלכות הנוקשות של החרדים לבין ההומניסטים והחילונים כיום, היה אז וסוער גם כיום, ומכאן הרלוונטיות של המחזה. הקהל בארץ ראה אותו כבר ב-1920, אך בברודווי הוא לא רק עלה אז וכעת עולה שוב, אלא שהוא היה הגורם לכתיבת מחזה בשם
"INDISCENT" המתאר את קורות קבוצת השחקנים שהעלתה את מחזהו של שלום אש בשנות מלחמת העולם ה-2, וכיצד תגובת הקהל אז גרמה להעמדתם לדין ומאסרם. והכל - בגלל נשיקת שתי נשים. הצגה בתוך הצגה. גם הצגה זו, בשמה העברי
"מעשיה מגונה" שכתבו
פאולה פוגל ו
רבקה טייכמן, ויביים
יאיר שרמן הצעיר, מקבלת רלוונטיות נוספת על-רקע תנועת "me too" ורצון הנשים בחופש לבחור את נשואי/נשואות אהבתן. ובהפקת הקאמרי ההצגה תקבל טויסט בעזרת השירים שישובצו בה ברוח הקלילה של הבידור האמריקני. בניגוד לדרמה המקורית העזה שאני לא אוכל לשכוח מאז ראיתיה לפני כמה שנים בסטודיו
יורם לוינשטיין. מעניין לצפות לשתי ההצגות.
מה שכה מרענן בלוח ההצגות החדשות לעונה הבאה הוא נבחרת הבימאים הצעירים והמחוננים ביותר של ישראל שלוקחים חלק בעשיה של תוכנית זו. מלבד גלעד קמחי, שהיה לבימאי הבית של הקאמרי, לאחר נסיונו הזה בת' בית לסין נוטל חלק בעשיה
עירד רובינשטיין, שכוכבו זוהר לאחרונה עם הצלחותיו בבימוי הצגות משובחות ביותר. כעת שמו רשום כבימאי הצגת
"אותלו" מאת שייקספיר, בה מככבים מיטב כוכבי הקאמרי -
עמוס תמם כאותלו ו
רמי ברוך כיגו וכן
שרה פון שוורצה,
אביגיל הררי כדסדמונה ועוד.
הצגה שתרגש וודאי רבים, תהיה הצגת
"האחרים" שכתב ומביים
הלל מיטלפונקט. בזמן שלטון האנגלים בארצנו נחשבה כל בחורה שהתרועעה עמם לפרוצה ובוגדת. גבורת המחזה שנישאה לקצין ביון אנגלי והגיעה לאחר שנים לישראל, זוכה לקבלת פנים של הדרה משום ההתייחסות אליה כאל בוגדת. המחזה נוגע בבעית היחס לאחר, לדחויים, וראוי לשימת לב.
נטע גרטי, שהחלה בקאמרי כאופליה בבבימויו של עמרי ניצן את "המלט", ושובה כל לב בסידרה "פאודה", היא גיבורת המחזה. מאוד מבטיח.
מדוע הכותרת "דם חדש לקאמרי"?
לא רק משום הבימאים והשחקנים הצעירים החדשים המרעננים את רוח התיאטרון בעשייה נלהבת וחסרת פשרות, אלא גם ובעיקר ברוח המשפחתית והפירגון, היחס החם והחברי שבדרך כלל לא בדיוק מאפיין שחקנים. ללא קנאה וחשבונאות - נראה שהרוח הטובה שמביא עמו רן גואטה תביא לשדרוג התיאטרון שנעם סמל ועמרי ניצן גרמו לו להיות בחוד הפירמידה של התיאטרון הישראלי ולעוד יותר הצלחות, שתבאנה שמחה ללב כל השותפים לעשיה: ליוצרים הצעירים -מעצבי הבימה, התאורה והתנועה, שכבר זכו להצלחות גם בזמן הפעולה הקצר לכאורה שלהם. וזה לעדות מי שראתה את תוצאות עבודתם המעולה.
לסיכום, נראה שמסיבת העיתונאים הזו ריגשה ושימחה את הלב יותר מכל מסיבת עיתונאים של תיאטרון כלשהוא, משום החידושים שבה, ורשימת היוצרים, המבצעים וההצגות שרק את חלקן מנינו ורובן מהמחזאות העברית והיהודית. אך גם קלאסיקה ומחזות זמר, אפילו כאלו המקרבות את קהל אוהבי הזמר המזרחי לאולם התיאטרון..יש לישראל מה להתגאות בתחום התרבות, ועל משרד התרבות לתת יותר את עינו וכיסו להרבות ולהמריץ את הפעילות המבורכת הזו, המגיעה לכל חלקי הפריפריה.