פתיח
בעקבות ספרו של העיתונאי יצחק שתיל "כתבנו בבאר-שבע" ברצוננו לחזור לתופעה פוליטית מבישה שכונתה בראשית 1962 "פליישריזם" והתרחשה בבאר-שבע. הפרשה ידועה ברובה וגונתה בזמנו על-ידי כל המפלגות ודעת הקהל. בכוונתנו לתאר את התגלגלות הפרשה צעד אחר צעד ולשאול בכנות את עצמנו, לאחר יותר מ-55 שנה האם היו "לפרשה" רק אפקטים שליליים על באר-שבע והפוליטיקה הארצית?
עד כמה שישמע מוזר, בתום קריאת הכתבה, קרוב לוודאי שהקורא יגיע למסקנה כי התפוצצות הפרשה גרמה לכך שבבאר-שבע עלו כוחות פוליטיים חדשים, נציגי העדות הגדולות (העירקים, יוצאי צפון אפריקה והרומנים) והביאו עמם סדר יום חדש. הללו דחפו את טוביהו וזריזי (האשכנזים) כנציגי הממסד הישן - החוצה. זאת ועוד בעקבות "הפרשה" התנהלו דיונים רציניים בכנסת ואף חוקקו חוקים שנועדו למנוע את "רכישת היריב הפוליטי" באמצעות הבטחות לתפקידים ולתקציבים. למרבה הצער, מצאו הפוליטיקאים הישראלים, במהלך שנות השבעים והלאה, דרכים "לפיתוי" יריבים פוליטיים בדרך שהחוק לא חזה זאת ובכך להגיע להישגים בכנסת.