את אירוע "עיתון העיתונאים", ייסדה, ערכה והפיקה אגודת העיתונאים בארץ ישראל, שנוסדה זה לא מכבר (1935). הרוח החיה מאחורי האירוע היה יוסף הפטמן (על שמו רחוב בת"א) מראשי אגודת העיתונאים, שערך והנחה לאורך שנים רבות חלק ניכר מאירועי "עיתון העיתונאים". האירוע היה פתוח לקהל הרחב (בתשלום). בפרסומים שונים מצוין, כי אגודת העיתונאים ייסדה את האירוע כחלק ממאמציה של האגודה לקרב ולהדק הקשר עם הציבור, אולם לא מן הנמנע, כי מאחורי קיום האירוע הייתה גם מטרה נוספת - להכניס לקופת האגודה הכנסות ממכירת כרטיסים לאירוע, שהיה, כאמור, פתוח לקהל הרחב בתשלום. הפופולריות של אירוע השבועי "עיתון העיתונאים" הדאיגה, כך מסתבר, את השלטונות הבריטים בארץ. הם חששו שבאירוע יושמעו דברי ביקורת והסתה כנגד השלטון הבריטי בארץ ודרשו מאגודת העיתונאים מארגנת האירוע, להציג ולמסור למשטרה הבריטית לבדיקה עוד לפני קיום אירוע "עיתון העיתונאים" את רשימת נושאי משתתפי ותכני האירוע. אירוע "עיתון העיתונאים" נערך באופן סדיר מתחילת שנת 1940 עד 1953-2 עם הפסקות לחופשות ופגרות למיניהן. לאחר שנת 1953 עד שנות ה-60, נערכו פה ושם אירועי "עיתון עיתונאים", אבל לא בצורה סדירה ולרוב לרגל אירועים מיוחדים. כך למשל ב-14 בדצמבר 1956 נערך "עיתון עיתונאים" מיוחד באולם קולנוע מוגרבי ובו נשא דברים הרמטכ"ל משה דיין שסקר וניתח את תוצאות מלחמת סיני.

עברתי בשקדנות על מודעות, ידיעות ודיווחים שפורסמו בעיתונות על אירועי "עיתון העיתונאים" לאורך כל שנות קיומו. מהם ניתן ללמוד על אופיו של אירוע עיתון העיתונאים - מפעל תרבותי חשוב בתולדות היישוב. האירוע הראשון של "עיתון העיתונאים", בתחילת שנות ה-40, זכה להצלחה רבה. למעלה מ-1,000 הכרטיסים לאירוע באולם קולנוע מוגרבי אזלו חיש. גם בהמשך עורר האירוע עניין רב והיה ביקוש רב לכרטיסים מצד הקהל הרחב. במודעה שפורסמה בעיתונות בשנת 1940, אני קורא כי מחיר כרטיס לאירוע "עיתון העיתונאים" בקולנוע מוגרבי הוא 30-15 מא"י (מייל ארץ ישראלי) וכי ניתן "להשיג כרטיסים אצל: האחים אליהו, הרצל 15, משרד "אורביס" ברחוב מונטפיורי 32, צלמנייה בליקוב באלנבי 23 ובקופת תיאטרון מוגרבי". כל אירוע "עיתון העיתונאים" צוין במספר סידורי לפי סדר כרונולוגי. האירוע הראשון צוין במספר 1, וכך הלאה לפי הסדר. כך למשל, בליל שבת 7 ביוני 1940, נערך באולם מוגרבי בשעה 9 בערב "עיתון העיתונאים" מס' 12. באירוע זה למשל, הופיע חיים אלפרין, המפקד הראשי של המשמר האזרחי בתל אביב והרצה על תוכנית התגוננות של העיר העברית במקרה התקפה מן האוויר, ב. וינשטיין הרצה על מצבו של העם היהודי בימי המלחמה הקודמת וכיום, וגבריאל זוכוביצקי סקר את מערכות הקרב בארצות השפלה ובצפון צרפת. בליל שבת, 22 בנובמבר 1940, נערך: "עיתון העיתונאים" מס' 23. בתוכנית כפי שמתפרסמת במודעה בעיתונות: "ה. ברגר (הרצל ברגר א.א) על המדיניות בשעה זו, ד"ר א. גרונובסקי (אברהם גרנות א.א) יסקור את הרכוש הלאומי מדן ועד אילת, המלומד הערבי רבחי כמאל, ירצה בעברית על האיסלאם והנאצים. בחלק אמנותי - ארי קוטאי מ"הבימה" בתוכנית של דקלומים והרצאות. יוסף הפטמן הפותח ועורך". בליל שבת, 2 במאי 1941, נערך "עיתון העיתונאים" בהשתתפות העיתונאי ש. יצחקי "שהגיע זה עתה מיון", גדליהו זוכוביצקי נתן סקירה פוליטית על המאורעות האחרונים. בחלק האמנותי קריין הרדיו אפרים גולדשטיין (לימים די זהב) עורך האירוע יוסף הפטמן. כאמור, את אירועי "עיתון העיתונאים" באולם קולנוע מוגרבי ערך והנחה יוסף הפטמן. לעיתים קרובות היה הפטמן נוהג לפתוח את האירוע בדברי הספד לאישיות ציבורית או איש רוח שהלך לעולמו באותו שבוע. למשל, בליל שבת ה-23 באוקטובר 1942, פתח הפטמן את אירוע "עיתון העיתונאים" בדברי הספד לעיתונאי איש עיתון הארץ שמריהו גורליק, שנפטר באותו שבוע. באירוע זה הרצה משה מדיזיני "על המצב המדיני והצבאי בשעה זו". בחלק האמנותי השתתף אליהו גולדנברג (אבא של דודו טופז א.א) שהופיע במדים ו"הקריא יצירות אמנותיות שעשו רושם רב". לבסוף, קרא מ. גרוס צימרמן, פליטון מוצלח על הנושא "מפרעות על חשבון העתיד". בליל שבת, 4 בדצמבר 1942, נערך באולם קולנוע מוגרבי "עיתון העיתונאים" מס' 58 והוקדש ל"מלחמת הנקם והשחרור" בהשתתפות העיתונאי יצחק בן דור שהרצה בנושא "תביעת שיתופינו בחזית", גדליהו זוכוביצקי וז. לוינברג, סקרו את המצב המדיני. העיתונאי חיים שורר היה הפעם עורך "העיתון" במקומו של יוסף הפטמן העורך הקבוע. בחלק האמנותי הופיעו "חיילים אמנים".

חלק מאירועי "עיתון העיתונאים" הוקדש לנושאים ספציפיים מיוחדים. כך למשל, ב-6 בנובמבר 1942, הוקדש "עיתון העיתונאים" ל"חג 20 שנות השלטון המוניציפלי העצמאי של תל אביב" בהשתתפות ישראל רוקח ראש עיריית תל אביב, אליעזר פרלסון (פרי), סגן ראש העירייה ומשה שרתוק (שרת), אז מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בליל שבת, 3 בדצמבר 1943, עמד "עיתון העיתונאים" בסימן "ליכודו של היישוב". בדיון השתתפו ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח ועורכים בעיתונים העבריים ובהם: גרשון שוקן עורך הארץ, ד"ר עזריאל קרליבך עורך ידיעות אחרונות (לפני שעזב למעריב א.א), יעקב עמית מעורכי "המשמר". זלמן רובשוב (שז"ר) מעורכי עיתון דבר. ראש העיר, ישראל רוקח, ציין את "עמידתה הלאומית המאוחדת של העיתונות העברית כולה בקשר למאורעות רמת הכובש". אייזיק רמבה עורך "המשקיף", קרא לפתוח במערכה גדולה למען הצלת הגולה.‬ בליל שבת 12.5.44, הוקדש "עיתון העיתונאים" לפרשת העליות בארץ. נשאו דברים מ. מאירוביץ איש ביל"ו - "כי העליתנו לארץ", אברהם הרצפלד - "עתידה ארץ ישראל להתפשט" אליעזר פרלסון סגן ראש עיריית תל אביב, י. ריטוב יו"ר הנהלת קרן היסוד הרצה בנושא, "מעולי ביל"ו עד פליטי הגטאות" ערך והנחה את "העיתון" יוסף הפטמן. בחלק האמנותי הופיע יהושע ברטונוב. ב-4 במאי 1945 הוקדש "עיתון העיתונאים" להריסת ברלין וגרמניה בהשתתפות ד"ר ז. רנוביץ מעסקני ההסתדרות הציונית בגרמניה, גרשון סוויט וברוך קרופניק. בליל שבת 8 ביוני 1945 הוקדש "עיתון העיתונאים" לנושא "המדיניות הבריטית על פרשת דרכים" בהשתתפות אריה גלבלום נ.וילנסקי וד"ר בנימין בנו לובוצקי (אליאב). ב-1 בנובמבר 1946 נערך "עיתון העיתונאים" בהשתתפות ראש העיר תל אביב ישראל רוקח ששרטט בדברים שנשא קווים לתוכניתה של תל אביב העתידה במדינה העברית. תל אביב אמר, "תשתרע עד להרצליה בצפון ועד ללוד בדרום. נמל תל אביב יהפוך נמל גדול וליד רציפיו יעגנו אניות גדולות. האניות הקטנות יוכלו להיכנס לנהר הירקון שיורחב ויועמק ויוכלו לטעון ולפרוק במרכזי התעשיה שליד גדות הנחל." (חלומות לפעמים לא מתגשמים א.א).

בליל שבת 14.5.48 שעות ספורות לאחר הכרזת המדינה, נערך "עיתון העיתונאים" באולם מוגרבי כסדרו. באירוע נשא דברים מ. שפירא שאמר: "אנו זכינו להיות דור ראשון לגאולה מבין מניחי היסודות של מדינתנו מה שלא זכו אבותינו מדור דור שנפשם נכספה לפעמי הגאולה זכינו אנחנו". ב-18 בנובמבר 1949 נערך עיתון העיתונאים מס' 175 הרמטכ"ל החדש יגאל ידין ברך. מאקסה נורדאו בתו של המנהיג הציוני התקבלה בתשואות וסיפרה על פעולותיה של אביה כעיתונאי. צ. הרמן סיפר בהרצאתו כי במשך החודשים האחרונים עלו מתימן כ-30 אלף יהודים ותיאר דרך התלאות ברגל. מזכיר מפלגת הפועלים בקנדה פטריק קונרוי שהגיע ארצה לביקור לפני 10 ימים אמר שהתרשם בעיקר מהעובדה שזו הפעם הראשונה חיים יהודים, כאן כעם נורמלי וחופשי. לדעתו, מנהלים הערבים בעולם תעמולה טובה יותר מישראל דבריו תורגמו לעברית על-ידי ד"ר א. פויירשטיין. (כנראה הכוונה לד"ר אמיל פויירשטיין א.א ).

בליל שישי 30.1.1953, עיתון העיתונאים שנערך באולם קולנוע מוגרבי, הוקדש להצגה "זאן דארק" בתיאטרון הקאמרי. פתח העורך יוסף הפטמן בדברי אזכרה למנהיג הציוני ד"ר מקס נורדוי, במלאת 30 שנה למותו. מתרגם המחזה, המשורר יעקב אורלנד, הרצה על יצירתו של ברנרד שאו ו"דרכו המיוחדת בדראמאטורגיה שמלאכתו מלאכת מחשבת". מנהלו האמנותי של התיאטרון הקאמרי ובמאי ההצגה יוסף מילא, "שנתקבל בתשואות", סקר קצרות את דרכו של תיאטרון הקאמרי. אחרון המרצים המבקר דב בר מלכין ציין בדבריו, כי העלאת "זאן דארק" שהיא אחת ההצגות היפות ביותר בתיאטרון הישראלי. זה ניצחון גדול לתיאטרון הצעיר. ה"עיתון" ננעל בהעלאת קטעים מהצגת ז'אן דארק בהשתתפות ארנה פורת, טוביה גרינבאום, קוליה כגן וא.לביא.

ב-27 בפברואר 1953 פרצה באירוע "עיתון העיתונאים" באולם מוגרבי סערה שכמעט והגיעה לכדי תגרות ידיים. ה"עיתון" הוקדש להצגת "מעשה בנסיך" שכתב אברהם גולדפאדן. השחקן יהושע ברטונוב שהיה אחד מהנואמים באירוע, עלה לבמה ומתח ביקורת חריפה על המבקרים האמנותיים ד"ר חיים גמזו ודב בר מלכין, על ששללו את ההצגה. ברטונוב טען "שביקורתם אינה אלא דברי לעג וקנטור ללא שמץ של יראת כבוד לעבודת קודש של האמנים המבצעים את ההצגה". ד"ר גמזו שישב בקהל, עלה לבמה ומחה על נוסח זה של הביקורת כלפי המבקרים "העושים עבודתם נאמנה" והמשיך לטעון כי ההצגה "מעשה בנסיך", היא הצגה כושלת. דבריו הופסקו בקריאות ביניים של הקהל על-ידי אוהדי הצגת "מעשה הנסיך", אך היו בקהל שתמכו בדברי ד"ר חיים גמזו ומחאו על נוסח הביקורת של ברטונוב. באולם פרצה מהומה וחילופי דברים קולניים וסוערים בין חלקי הקהל והדברים הגיעו אף כמעט לתגרות ידיים. רק לאחר מאמץ רב, הצליח עורך ומנחה ה"עיתון" יוסף הפטמן, להרגיע הרוחות.

ביום העצמאות השני של המדינה ב-1950, נערכו "עיתוני עיתונאים" בכ-10 ישובים ברחבי הארץ. ב-22 באפריל 1955, נערכו בישובים שונים ברחבי הארץ לרגל חגיגות יום העצמאות השביעי של מדינת ישראל, 21 "עיתוני עיתונאים" בהם נטלו חלק 12 אלף איש. אירועי "עיתון העיתונאים" נערכו במקומות הבאים: ירושלים, תל אביב, חיפה, רמת-גן, נתניה, חדרה רחובות, באר שבע, אבן יהודה בת ים, קריית מוצקין נהריה, גדרה, קריית חיים, כפר ויתקין, כרכור, ראשון לציון, עפולה, טבריה, זכרון יעקב ועוד. האירועים נערכו בשיתוף מנהל ההסברה, אגודת העיתונאים והרשויות המקומיות והשתתפו בהם שרים, חברי כנסת, אלופי צה"ל, חברי הנהלת הסוכנות, עסקני ציבור ועיתונאים.

במקביל לעיתון העיתונאים באולם מוגרבי, נערכו בשנות ה-40 וה-50 אירועי "עיתון העיתונאים" גם בקולנוע "חוף" בחדרה, בקולנוע "אסתר" בנתניה, ברחובות, בבאר שבע ועוד. אירועים אלה אורגנו בשיתוף אגודת העיתונאים, ואם הבנתי נכון מחומרי הארכיון, השתתפו בארגונם והפקתם גם גורמים נוספים. כך למשל בליל שבת 15 בנובמבר 1940, נערך במושבה רחובות "עיתון העיתונאים", בהשתתפות יו"ר המועצה המקומית, יהודה גרודיסקי, מ,סמילנסקי, ד"ר משה קליינבאום (משה סנה), בחלק האמנותי הופיע ארי קוטאי. בליל שבת 24 ביולי 1942, נערך באולם קולנוע חוף בחדרה "עיתון העיתונאים" בעריכת והנחיית יוסף הפטמן. גדליהו זוכובוביץ סקר את המצב המדיני .מ.גרוס צימרמן הרצה בנושא "דרך חיינו במלחמה" בחלק האמנותי הופיע שמואל רודנסקי. בליל שישי במרץ 1943 נערך "עיתון העיתונאים" בקולנוע "אסתר" בנתניה. בין משתתפיו: השופט ד"ר ש. ז. חשין שהרצה ושוחח על הווי בית המשפט, וד"ר עזריאל קרליבך שהרצה בנושא גאולת אפריקה הצפונית. בחלק האמנותי הופיע יהושע ברטונוב. ב-21.5.52 נערך באולם קולנוע "חוף" בחדרה "עיתון העיתונאים" בהשתתפות שר המשטרה בכור שטרית, סגן שר החקלאות יוסף אפרתי והאלוף יוסף אבידר. בחלק האמנותי הופיע נחום בוכמן ש"הקריא כמה קטעים מענייני דיומא".