ברית אחרי אלף שנה בסין? כן, אתם שומעים נכון. בעל השמחה הוא לא אחר מנכדו של הרב דוד גרוסמן, רב מגדל העמק ומייסד רשת מוסדות החינוך "מגדל אור". הנכד ורעייתו הם שליחי חב"ד באזור, אשר הקימו לתחייה את יהדות סין המפוארת.
ועכשיו הסכיתו ושימעו את הסיפור המרתק הבא, שבו יסופר איך גלגל ההשגחה האלוקית מסתובב. את הסיפור סיפר הרב עצמו, ואביא אותו כאן בקיצור.
אז ככה. הרב ביקר בסין אצל נכדו, מנהל בית חב"ד באזור, לרגל ברית נינו. במרחק אלפי קילומטרים ממנו, רועי, תרמילאי ישראלי, שירד מרכב מקומי, תעה בדרך וּמצא עצמו בלב יער עבות ריק ושומם מאדם. לרוע מזלו גם קליטה סלולרית לא הייתה ולא היה אפוא בידו כל אמצעי ליצירת קשר אנושי לחילוצו מהאזור המסוכן, ששרץ חיות טורפות.
רועי התיישב על אבן ונח מעמל הדרך, והחל לבכות. במוחו התרוצצו תסריטי בלהות, כשהוא מתכונן לגרוע מכל. בעודו משחזר את מסלול חייו, נזכר כי בנערותו נסע עם תלמידי בית ספרו למגדל העמק וביקר עימם את הרב. לפתע הבליח במוחו שיר מְלֵא אמונה, שלימד אותם הרב לפני למעלה מעשוֹר בפנייה לאבינו שבשמיים: "
אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה. מה שהיה - היה, העיקר להתחיל מהתחלה".
וכך, כמו במטה קסם, רועי נסחף אחר מילות השיר, והחל בלב האפלה ביער לשיר בקול ולרקוד לצלילן המתוק, כשהוא מתמלא שמחה ותקווה רעננה. מתברר כי ריקודו חולל פלאות. בדיוק באותו זמן עבר באזור מנהל עבודה באתר בנייה, שמיהר לבדוק מי נמצא שם. הוא הלך בעקבות הקול, וגילה את הצעיר הישראלי המוּתש. כששאל את רועי לפשר מעשיו כאן, סיפר לו רועי את קורותיו.
האיש חמל עליו והסיע אותו לבית חב"ד. היה זה בערב שבת קודש. כשנכנס לא האמין למראה עיניו. עשרות צעירים גדשו את הבית, וּלפתע ראה את הרב בכבודו וּבעצמו בראש השולח, כששירו בחסדי ההשגחה העליונה הביא את הצעיר עד הלום.
זהו סיפור אמיתי מדהים. תִּראו איך אמונה, ושיר אחד של רב דגול, סוג של גירסא דינקותא, וּברית קדוֹשה חברו יחדיו כדי להציל בהשגחה פרטית את הצעיר התועה ממוות.
אין כמו אווירת חודש אלול, שבו על-פי החסידות המלך הקב"ה נמצא בשדה, וּבו מזמרים בתפילה את נְעים זמירות ישראל: "לדוד ה' אורי וישעי, ממי אירא, ה' מעוז חיי ממי אפחד" וּבמרכזו של המזמור הוא מייחל לבורא "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש - שִבתי בבית ה' כל ימי חיי
לחזות בנועם ה', וּלבקר בהיכלו" . לזכות לגור תמיד בהיכל ה', אך להתרגש בו כל יום מחדש כאורח.
ומסיים דוד בתקווה: "קוֵה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוֵה אל ה'". להתחזק באמונה וּבתקווה תמיד. כמה יפה, כמה נכון, כמה פרקטי! - ככה מרומֵם!
שבת שלום והמשך חודש טוב!
