בעוד שאצל אנשים בריאים הכבד מצליח לייצר סוכר באופן תקין גם בצום, בקרב סוכרתיים אשר רמת הסוכר בדמם אינה מאוזנת, הצום עלול לגרום למצבי קיצון, למשל מחד היפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) מתפתח כתוצאה מחוסר יחסי באינסולין, שבגללו אין בקרה על ייצור הסוכר בכבד ואין דרך להכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים. ומאידך היפוגליקמיה (רמה נמוכה של סוכר בדם), נגרם עקב מתן תרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב או מתן אינסולין חיצוני בצורה לא מבוקרת. שני מצבים אלה עלולים להיות מסכני חיים כאשר ערכי הסוכר עולים או יורדים בצורה קיצונית.
היכולת לצום מבלי לגרום לנזק בריאותי, תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג הסוכרת, הטיפול שהמטופל מקבל ומצבו הרפואי הכללי. על-מנת לשמור על איזון הסוכר בדם, טרם הצום חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל ולוודא אם דרוש שינוי מסוים בטיפול התרופתי או במינון האינסולין לפני ואחרי הצום.
סוכרתיים מסוג 2 אשר מטופלים באמצעות דיאטה בלבד, יכולים לצום. סוכרתיים מסוג 2 הנוטלים תרופות או אשר מזריקים אינסולין, כמו-כן סוכרתיים מסוג 1, חייבים לקבל הדרכה אישית לגבי אופן השינוי בטיפולם. בכל מקרה, חשוב במהלך הצום לנטר את רמות הסוכר בדם לעיתים קרובות ולהפסיק לצום באופן מיידי כאשר מתרחש אירוע של היפוגליקמיה.