ספר צנום זה יצא במסגרת מפעל התרגום לספרות מופת וטוב שנוספה לו אחרית דבר: "מעבר להומניזם או לקראת האנושיות של המתנה", מאת דרור פימנטל, התורמת ללא ספק להבנת קונטקסט המאמר שבמרכז הספר, כמו גם את הוויכוח של היידגר עם סארטר, שלא לדבר על הטקסט עצמו.
הטקסט שכתב היידגר זכה בצדק להערות שוליים רבות ומבהירות אולם גם הן מצויות בספרה שונה מזו של הקורא הממוצע. לדוגמה, המשפט הראשון בספר הוא: "אנו רחוקים מלבחון את מהות הפעולה באופן החלטי מספיק" (עמ' 21) כשליד המילה "מהות", מופיע סימן להערת שוליים מס' 1. וכך נכתב בהערת השוליים "גרמנית: Wesen. בהקשרים פילוסופים רגילים, מילה זו משמשת לתרגום המילה "essential", שהיא התרגום ללטינית של המילים היווניות "אוסייה" ו"אידיאה". שתי מילים אלו משמשת בפילוסופיה היוונית לציון הנוכחות במובנה המטפיזי, הינו כהתמדת היסוד האיידטי של כל דבר ודבר בשינויים שעובר מופעו החושי. למילה הגרמנית "Wesen" יש אכן מובן של תכונה יסודית לא משתנה, ובמובן זה היא מקבילה ל-ssential . אך יש לה מובן נוסף, שקשור בערכים של חיות ודינמיות, וכן מובן של בריאה והיצור החי (Lebenswesen). יתרה מכך, המילה גם קשורה אטימולוגית למילה " Anwesenheit", שבה משתמש היידגר לציון הנוכחות במובנה הקדם -מטפיזי..."(עמ' 3).
מכאן ברור מדוע הספר מיועד לתלמידי ובעלי השכלה בפילוסופיה על מושגיה והתפתחותה ועל כך גם יעידו דברי ההסבר באחרית הדבר של פימנטל המסביר ש"עיקר טענתו של היידגר הוא שההומניזם נתון לשלטון המטפיזיקה של הסובייקטיביות, המזהה את האנושיות עם התבונה. עמדה זו היא בעייתית מכיוון שאין היא שואלת את שאלת ההוויה" (עמ' 62).
כן יאמר לזכות ההוצאה והמחבר שבסוף הספר מובאים הפניות לטקסטים של היידגר בעברית, ואחר כך לטקסטים על היידגר בעברית (ספרים כתבי עת ומאמרים), מה שהופך את הספר לספר עזר ללימודי הפילוסופיה, הלא קלים, של מרטין היידגר.