המעילה והגניבה - פרשת הבנק למסחר

אתי אלון ששימשה סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות, נכנסה, ביוזמתה, ב-25 אפריל 2002 למחלק ההונאה בתל אביב וסיפרה לחוקרי המשטרה על מעילת הענק שביצעה; וזאת, על-מנת לעזור לאחיה עופר מקסימוב שהיה נתון לאיומי עבריינים כתוצאה מחובות עתק שהפסיד בהימורים. הבנק נסגר תוך מספר ימים, וכל המערכת הכלכלית, פוליטית כמו גם התקשורת רעשה וגעשה. החקירה עברה מהונאה תל אביב ליחידה הארצית היחב"ל, ביחד עם רשות המיסים. על תיק החקירה הופקדו רפ"ק (דאז) כורש ברנור קרימינולוג בהכשרתו (כיום תנ"ץ, מפקד המכללה לשוטרים), וסנ"ץ עו"ד יאיר רגב .(כיום גמלאי וסנגור פלילי מצליח). במשך שעות רבות תיארה אלון לחוקרים בפרוטרוט, כיצד הצליחה לבצע את המעילה הענקית הזאת לאורך שנים, מחודש מרס 1997 עד היום שהגיעה למשטרה, מבלי שאף אחד חשד בה. היא פתחה 206 חשבונות פיקטיביים - כביכול לצורכי הלוואות " גב אל גב" - והכספים שהועברו אליהם נגנבו על ידה. מ-202 חשבנות גנבה אלון את הכספים במישרין, תוך שבירת הפיקדונות של בעליהם (לברטוב, 2018). בתחילה העבירה אלון את הכספים במישרין לאביה ולאחיה, ולאחר מכן לאנשי 'השוק האפור' ולעבריינים.

בפרשית הבנק למסחר היו שני מעגלי עבריינים:

• הראשון, אלו שהלוו לעופר את הכסף לצורך ההימורים, ובראשם מלך השוק "האפור" של אותם ימים בני רביזדה.

• והמעגל השני, מפעילי בתי הקזינו, שמתפקידם היה לוודא שהחובות ישולמו. במעגל זה בלטה "החבורה הירושלמית בראשות גבי בן הרוש, אהרון אוהב ציון, יוסי מלכה, איציק בר מוחא וששון בראשי.

סנ"צ יאיר רגב - שחקר את רביזדה - מספר ללברטוב (2018): "רביזדה נתגלה כאדם מוכשר ביותר, אדם נטול השכלה אקדמית, מחשבונים פיננסים או גיליונות אקסל, שמנהל מיליארדי שקלים בעזרת כישוריו האישיים בלבד: זיכרון פנומנלי, שכל ישר, אינטליגנציה רגשית גבוהה, ובעיקר: "אף שמריח אנשים". למעגל העברייני היו שותפים גם האחים יצחק ומאיר אברג'יל וריקו שירזי. הפיקוח על תנועותיו והחזרי הכספים שהפסיד עופר בהימורים הוטלו על "החבורה הירושלמית". בחלק מהזמן הם החזיקו בעופר בבתי מלון בירושלים ובתל אביב. לאחר שאתי אלון התייצבה במשטרה, בכירי העבריינים נמלטו מהארץ, כאשר הם מצליחים להוציא מישראל סכומי עתק של מאות אלפי שקלים. שנים מהעבריינים, יוסי מלכה ובר-מוחא נעצרו בנתב"ג.

המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו אישר לסנ"ץ חיים איפרגן (כיום תנ"ץ בגימלאות לאחר ששימש כסגן ראש אגף החקירות) - שהיה ראש מפלג האיסוף ביחב"ל וראש צוות החקירה - לטוס לרומניה יחד עם לוני ארדיטי שהיה בעבר נציג המשטרה באזור, אליהם חבר גם יום טוב צוריאנו נציג המשטרה באזור, באותה תקופה. בבוקרשט הם נפגשים עם ניצב בגמלאות סנדו מזור, שגריר ישראל, שהיה סגן המפכ"ל ויצא לגמלאות בדרגת ניצב. סנדו, מיודד עם המפכ"ל הרומני יוצר את הקשר, ומתקיימת פגישה משותפת עם הצוות הישראלי. הם החלו לפעול בשיתוף פעולה עם השוטרים המקומיים. לצוות הגיע מידע שעופר אמור להגיע לדירה מסוימת, לצפות במשחק כדור רגל. למקום נשלחה יחידת העלית של המשטרה הרומנית, "עוטי המסכות" Mascatii - יחידה משטרתית הפועלת כשאנשיה פועלים כשפניהם מכוסים במסכות. עופר מקסימוב נעצר בדירה ומי שהיה המום מהמקצועיות של השוטרים הישראלים היה המפכ"ל הרומני, שהיה סקפטי לגבי איתור ומעצר מקסימוב (לברטוב, 2018). אז התחיל הליך הסגרה (תוך שיתוף פעולה הדוק בין המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ומשטרת ישראל), כשלרומניה מגיעים עו"ד קרן נהרי שייצגה את עופר מקסימוב, ועמיתנו סנ"ץ רגב, שמגיע על-מנת לחקור את מקסימוב, בעיקר על קשריו עם העבריינים (זאת, כחלק מתהליך ההסגרה שחייב הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים), החקירה התנהלה עם תרגום לרומנית, כל שאלה וכל תשובה של מקסימוב. עופר מקסימוב שמר על זכות השתיקה (לברטוב, 2018) ההליך המשפטי בישראל התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כאשר הדיון בעניינה של אתי אלון ואביה התנהל בפני השופטת ד"ר עדנה קפלן-הגלר; והדיון בעניינו של עופר מקסימוב התקיים באולמו של השופט שלי טימן, כשהתביעה מנוהלת על-ידי פרקליטות המדינה.

גזרי הדין

• אתי אלון: 17 שנות מאסר בפועל, קנס של 5 מיליון שקלים ועונש מאסר על תנאי.

• עופר מקסימוב: 17 שנות מאסר בפועל, קנס של 3 מיליון שקלים ומאסר על תנאי.

• אביגדור מקסימוב (האבא): 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ומיליון שקל קנס. (שוחרר ב 23.7.07 מהכלא)

• בני רביזדה: 7 שנות מאסר בפועל ו 2.5 מיליון שקל קנס.

• אהרון אוהב ציון: 3.5 שנות מאסר בפועל וחצי מיליון שקל קנס.

• יוסי מלכה ואיציק בר מוחא: 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל.

• ששון בראשי: 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל.

• גבי בן הרוש נמלט לארה"ב משם למרוקו שם חי עד היום כארץ מקלט.

מספר הערות והארות

• השותפות של המשטרה והפרקליטות - בפרשה זאת של הבנק למסחר - הייתה הדוקה ואפקטיבית.

• לא קיימנו במאמר זה דיון וניתוח קרימינולוגי על משפחת מקסימוב שהוא מרתק בפני עצמו. "משפחה פטריארכלית", שהאב הוא הדמות הדומיננטית והקובעת, שגם הוא היה מהמר. הבן עופר "נסיך המשפחה", דמות נערצת על-ידי כל המשפחה, בעל אישיות נרקיסיסטית, והבת אתי אלון - כנועה וצייתנית - שהייתה מחויבת למשפחתה ועזרה לאחיה, הנתון בקשיים ובצרה.

• האירועים התרחשו משנת 1997. בתקופה זאת הכחשה משטרת ישראל לקיומם של ארגוני פשע מאורגן. אז, התפרנסו סדרת הכתבות של אבי ולנטין בעיתון הארץ, ושנה לאחר מכן התמנתה "ועדת שימרון" לבירור נושא הפשיעה בישראל. לימוד הפרשיה הזאת מלמד, שאכן היו באותה עת ארגוני פשע מאורגן, "שגלגלו" הון עתק.

• מעניין ומרתק לקרוא ולעיין בפסקי הדין של כלל המעורבים בפרשה זאת, ומהם ניתן ללמוד רבות על שיטות הפעולה של העבריינים בישראל (למעוניינים ראו הפניות במקורות)

פרשת המעילה והגניבה ונפילת הבנק למסחר היה אירוע מכונן בהיבט הכלכלי ובהיבט הפשיעה המאורגנת במדינת ישראל. מהאירוע הופקו לקחים, וניתנו הנחיות מצד הרגולטור, המפקח על הבנקים - שמחייבים את כלל מערכת הבנקאות בישראל עד היום - על-מנת שלא ישנו מקרים כאלה. משטרת ישראל פעלה בפרשה זאת במקצועית רבה, תוך שהיא משתפת פעולה הדוקה עם הפרקליטות, ונציגות מערכת אכיפת החוק ברומניה. כלל המעורבים בפרשה עמדו לדין, הורשעו וקיבלו את עונשם. נשאלת השאלה, האם מקרה דומה יכול להתרחש? כמובן אין לדעת, נקווה שהלקח נלמד היטב ואכן המערכות הבנקאיות מוגנות כיום הרבה יותר. ושוב, תודות לעו"ד גל לברטוב שפתח בפנינו צוהר מרתק לעשייה המקצועית של מערכת אכיפת החוק.