מת כתב הטלוויזיה איתן אורן בגיל 74

בשנות ה-70 השתתף איתן אורן בתוכנית בטלוויזיה הלימודית (לימים הטלוויזיה החינוכית) בשם "רונו שיר" במסגרתה לימד את הצופים מילים של שיר עברי וכיצד לשיר אותו נכון כשהוא מנגן בעצמו באקורדיון (בצורה נהדרת). איתן היה בעל כשרון מוסיקלי וניגן על מספר כלי נגינה ובהם אקורדיון, פסנתר ועוד. אל הטלוויזיה הישראלית הגיע איתן אורן אי-שם בשנות ה-70. הוא היה כתב לענייני חינוך וכתב לענייני משטרה ופלילים, אולם יותר מכל, זכור אורן בזכות סרטי תעודה וכתבות עומק בנושאים חברתיים ואנושיים שהכין, כתב וביים עבור כמה מתוכניות הדגל של הטלוויזיה הישראלית ובהן "יומן השבוע" (היומן) ששודרה מידי ליל שבת, והתוכנית "מבט שני". תוכניות אלה זכו בזמנו לשיעור צפייה גבוה. בכתבותיו ששודרו לאורך שנים רבות בטלוויזיה תיעד אורן בכישרון ובאופן ייחודי ונוגע סיפורים חברתיים ואנושיים מרגשים ובגובה העיניים. היו לא מעט צופים שחיכו מדי שבוע בציפייה דרוכה ובכיליון עיניים לכתבותיו של אורן. אורן זכה להערכה רבה גם בקרב חבריו העיתונאיים. העיתונאי ובמאי סרטי התעודה צבי גיל, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית מספר לי, כי איתן אורן כבר בהגיעו לטלוויזיה הישראלית היה מהכתבים הבולטים, היוזמים וזכה להערכה מקצועית רבה".

אחד מסרטי התעודה הידועים שכתב (תסריט) וביים אורן היה הסרט התיעודי "להיות קצין", שהוקרן בערוץ 1 ב-1991. הסרט עוקב אחר מספר צוערים מתחילת קורס קציני חי"ר ועד להצבתם בתפקידי פיקוד בשטח. הסרט מתחיל בשלב המיון הראשוני של הצוערים, וסוקר את פחדיהם. בהמשך עוקב הסרט אחריהם ביציאות הביתה, בדילמות משפחתיות, ובדילמות חברתיות. הסרט הוקרן פעמים רבות בכנסים ובסמינרים וזכה להצלחה רבה. את שיר הנושא של הסרט "בדרך הזאת לבד" - שיר נפלא לטעמי - כתב (מילים ולחן) במאי הסרט איתן אורן ומבצעת אותו הזמרת סימה עמיאל. אחד מהקצינים שהשתתף בסרט היה מיכאל ביטון' לימים ראש המועצה המקומית ירוחם. בפוסט שהעלה ושיתף בפיסבוק לאחר שנודע לו על מותו של איתן אורן, כותב ביטון: "איתן חשף אותי לתקשורת עוד בצעירותי כשאני די טירון ומבולבל בגיל 20' אך עשה זאת בעדינות' רגישות ועין טובה. נפגשנו כמה פעמים אך לא זכיתי להודות לו על שהנציח את הוריי. איתן העניק לי את תיעוד הוuידאו האיכותי והיחיד של הורי האהובים מסעודה ואליהו ביטון - ההנצחה החיה היחידה שלהם בסרט". איתן סבל בשנותיו האחרונות ואני לא ראיתיו לצערי. אלך להלוויה ביום ראשון להוקיר ולהודות לגיבור תרבות אשר היה ביננו ולהודות על העין הטובה והמעמיקה שלו שליוותה אותי בגיל כל כך צעיר".

סרט תיעודי מרגש נוסף של איתן אורן היה, "הן אפשר" - עם חיים חפר בשביל הזיכרונות-הסיפורים שמאחורי השירים שכתב חיים חפר במלחמת העצמאות. בסרט, ששודר במסגרת התוכנית "מבט שני" בטלוויזיה הישראלית, מלווה הבמאי איתן אורן את המשורר חיים חפר למקומות שעליהם כתב את השירים המפורסמים כמו: "הן אפשר", "היו זמנים", "יצאנו אט", "רותי", דודו" ועוד. בסרט מספר חפר אודות הרקע לכתיבת השירים ועובר עם הבמאי במקומות עליהם נכתבו השירים. הם מסיירים במצודת כוח בנבי-יושע, בחוף קיסריה, בבית הקברות בקריית-ענבים ובמקומות נוספים. חיים חפר מספר על הקשר שלו לאותם מקומות ואישים, אליהם התחבר במיוחד. בכול נקודה ממתינים לו מגיבורי אותם ימים, יחד עם זמר או זמרת השרים בפניו את השיר המקושר למקום. למשל: השיר "דודו" מושר מפי ישראל גוריון, ליד האנדרטה במצודת כוח. או "רותי" המושר בחוף קיסריה. בין המשתתפים:, ישראל גוריון, דיתה פרח, גיל אלדמע, מרינה מקסמיליאן בלומין, אברהם אדן, לוליק, אחינועם ניני ועוד.

אחד מסרטיו התיעודיים של איתן אורן היה "לקחי לטרון"' ששודר בטלוויזיה הישראלית ועסק בקרב בלטרון ב-1948 במלחמת העצמאות, בו נפצע אריק שרון ששירת אז כמפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני. שרון חולץ על-ידי אחד הלוחמים, ופונה לקבלת טיפול רפואי, ושרד את הפציעה רק בקושי. כוחותינו הופתעו ממארב של כוחות הלגיון הירדני. רבים מלוחמינו נהרגו בקרב זה. הסרט בוחן כיצד עיצב והשפיע קרב כושל זה על אריאל שרון, חייו, דרכו וחשיבתו הצבאית.

בספטמבר 1995, חודשים ספורים לפני רצח יצחק רבין, שודרה בטלוויזיה הישראלית כתבה של איתן אורן על טקס השבעה של חברים חדשים לארגון אי"ל שבה נראים צעירים עומדים סמוך לקברו של לוחם הלח"י אליהו חכים בהר הרצל, ובהדרכת והנחית מנהיגם אבישי רביב נשבעים לארגון אי"ל כשאקדח צמוד לחזם ומצהירים שאם יהיה צורך יהרגו גם יהודים. הכתבה עוררה סערה ציבורית והזדעזעות נרחבת. לאחר שנחשפו קשריו של אבישי רביב עם השב"כ ונטען כי רביב שימש סוכן השב"כ, הוטחה ביקורת קשה כנגד איתן אורן ורשות השידור, הם הואשמו ששיתפו פעולה עם השב"כ וכי שידרו את הטקס על-אף שידעו כי הוא פיקטיבי ומבוים. אורן דחה טענות והאשמות אלו. גם לאחר שפרש לגמלאות אי-שם בתחילת שנות ה-2000 המשיך איתן להפיק ולביים סרטי תעודה. הלוויתו של איתן אורן התקיימה ביום א' (13.01.19), בבית עלמין ירקון.