חסויים ומוגנים

הדס שטייף בצרות, עו"ד אפי נוה, מתכוון לתבוע אותה בתביעה אזרחית בסכום של חמישה מיליון שקלים. העיתונאי נתן זהבי כבר תבע אותה. תת-ניצב גיא ניר, בעבר קצין המודיעין הראשי של משטרת ישראל, מצטרף לרשימה, ועכשיו גם עו"ד גיא אופיר לא מוותר. כתבת המשטרה של גלי צה"ל צריכה ללכת הביתה יחד עם מפקד גלי צה"ל, שמעון אלקבץ, שהיה שותף לפארסה שביזתה את תחנת השידור הצבאית גלי צה"ל, והוכיחה לעשרות חיילים שמשרתים בתחנה הצבאית, איך נרמס שלטון החוק ע"י אזרחית עובדת צה"ל, בידיעתו של מפקד התחנה וייתכן שגם בגיבויו לכאורה. לשמעון אלקבץ אין הרבה שיקול דעת, וכנראה גם לא ניסיון עיתונאי שיכול היה לסייע לו לנהוג כפי שעורך ראשי אמיתי ורציני היה נוהג. אלקבץ, שנוצר הרושם שהתפקיד גדול מאוד על מידותיו, הוא מינוי של שר הביטחון היוצא אביגדור ליברמן, שתמך בו לתפקיד לבקשת שר האוצר משה כחלון. לא תאמינו, אלקבץ מצא נתיבות גם אליו, כפי שהוא יודע לעשות וכפי שהוא מצטיין בחנפנותו המוכרת. לו היה אלקבץ עיתונאי חדשות אמיתי שלא מתעלם מאתיקה עיתונאית ומשלטון החוק, הוא היה מבהיר כבר בשלב ראשון לשטייף, שהוא לא מוכן לפעול לביצוע עיתונות עבריינית, ולא היה נוקט שום צעד שיגרום לכך ששטייף תזכה לחסינות על מעשה עברייני חמור שביצעה לכאורה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא גם שר הביטחון, חייב להתערב מיד במתרחש בגלי צה"ל. בכל שנותיה של התחנה הצבאית לא קרה ולו אפילו פעם אחת, ששלטון החוק נרמס בתחנה הצבאית ברגל כה גסה, כאשר עיתונאות עבריינית משתלטת על תחנה צבאית ומפקד תחנת השידור מתגלה במלוא עליבותו. למען הגילוי הנאות, עשיתי את שירותי הצבאי ואת שירות המילואים שלי בגלי צה"ל. אני מכיר היטב את התחנה הצבאית, וקשה לי להעלות על הדעת לאיזה שפל של רמה מוסרית הידרדרה התחנה בניהולו של אלקבץ, שבחר להעניק גיבוי להדס שטייף, ועזר לה לזכות בחסינות דוגמת זו שניתנת לעדי מדינה. ידוע לכל, שעד מדינה שהוא חשוד, נאשם, או מורשע בפלילים, ונאלץ להעיד נגד עמיתיו או שותפיו לעבירה, בעקבות הסכם עם הפרקליטות. גם אם במקרה זה לא נחתם הסכם עד מדינה עם הדס שטייף, הרי שניתנה לה חסינות דומה, ויתכן מאוד שהיא תידרש לגלות את המקור או המקורות שהעבירו לידיה את הטלפון הסלולרי של נוה. לא ברור איך היא תעשה את זה, כאשר כללי האתיקה אוסרים על עיתונאי לגלות את מקורותיו. עו"ד אפי נוה, דורש משטייף ומגלי צה"ל לא רק התנצלות, אלא מתכוון לתבוע משטייף חמישה מיליון שקלים, בעקבות הפריצה לטלפון הנייד שלו. נוה כבר שלח באמצעות פרקליטו מכתב התראה לפני תביעה, ובו הוא הוא טוען באמצעות עו"ד בועז בן ציון, ששטייף וגורמים אחרים בתחנה ביצעו שורה של עבירות פליליות. אין מחלוקת שהמעשה המיוחס לשטייף, כאשר לכאורה, על-פי הנחייתה נפרץ מכשיר הטלפון הנייד של עו"ד אפי נוה, הוא מעשה פלילי חמור. העונש על פגיעה בפרטיות במקרה כזה הוא חמש שנות מאסר, ויש בו לשקף את החומרה שבו רואה החוק את המעשה החמור. ראש הממשלה שהוא שר הביטחון, הרמטכ"ל, וקצין חינוך ראשי חייבים לבדוק את התנהלות מפקד גלי צה"ל, בצורה יסודית, ולהביא לפרישתם המידית של שטייף ושל אלקבץ מגלי צה"ל. אלקבץ המוכר כטפלון ינסה כנראה לגלגל מעצמו את האחריות, כפי שעשה במקרים אחרים בעת ששימש תקופה קצרה מנהל קול ישראל, אבל שר הביטחון והרמטכ"ל חייבים להראות לו את הדרך החוצה. לראשי מערכת הביטחון יש בעיה לא פשוטה. המעשים שבהם נקשר שמם של שטייף ואלקבץ, הביאו לדרישה להעמיד את שטייף לדין משמעתי. עו"ד גיא אופיר, כתב למפקד גלי צה"ל, כי "יש צורך לנקוט צעדים משמעתיים נגד מי שלכאורה, אגב עבודתה בתחנה, ביצעה לכאורה עבירות פליליות חמורות, ונכון לרגעים אלה עודנה מועסקת בתחנה". לראשי מערכת הביטחון לא תהיה ברירה אלא לנקוט צעדים חמורים. עו"ד גיא אופיר, שהתייחס להסדר שנעשה עם שטייף, כותב במכתב ששלח לאלקבץ לפני פנייה לבג"ץ, כי "ההסדר יצר מדרון חלקלק, שכן מה ימנע מהעיתונאי הבא, הצופה בקנאה ב"זכייתה" של הגב' שטייף מהפרשה, לפרוץ לביתו של מושא התחקיר כ"גנב בלילה", למצוא חומר מפליל, למסור אותו לפרקליטות בתמורה לחסינות ואחר כך להתהדר בחשיפה עיתונאית על בסיס פשע". במצב שנוצר גם שטייף וגם אלקבץ חייבים ללכת הביתה ומיד.

דין אחד כנראה לא לכולם. אחרת קשה להסביר איך קיבלה הדס שטייף, חסינות על מעשה פלילי שביצעה לכאורה, בעוד שעם תת-ניצב גיא ניר, שמחזיק במידע כמוס שהוא חומר נפץ, מסרבת הפרקליטות להגיע להסדר דומה. תנ"צ ניר היה עד לאחרונה קצין המודיעין של משטרת ישראל. מי שנושא בתפקיד כזה אוצר בתוכו חומר מודיעיני רב, שהוא ללא ספק אוצר בלום עבור כל מי שרוצה להילחם בפשיעה, ובעיקר בזו שקיימת לכאורה גם בתוך המשטרה. ניר, שיושב כבר קרוב לשלוש שנים בבית, אבל לובש מדים. רוצה להעביר למשטרה את כל מה שהוא יודע - והוא יודע כנראה הרבה. יש לו סרטים, הקלטות, מעקבים, ומכל טוב הארץ, שיזעזעו כנראה את משטרת ישראל. כדי להעביר את החומר הנפיץ, מבקש תנ"צ ניר את אותה חסינות שקיבלה הדס שטייף. ההבדל הוא רק ששטייף עברה לכאורה עבירה פלילית חמורה על חוק הגנת הפרטיות, שדינה חמש שנים, ותנ"צ ניר לא עבר על שום חוק, אבל הוא מבקש את הגנת הפרקליטות, כדי שיוכל להעביר לידי מערכת המשפט את כל מה שיש לו. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לא מוכן להסדר ודורש שתת-ניצב ניר יעביר את כל החומרים לרשותו ללא הסדר. למה לא דין אחד לכולם? מה גם שתנ"צ ניר לא חטא בשום עבירה פלילית, וראוי היה לכבד את בקשתו. מעניין מה דעתו של היועץ מנדלבליט על הסכם החסינות שקיבלה שטייף, שחטפה תביעת לשון הרע גם מתנ"צ ניר. כמי ששימש כראש מערך המודיעין של משטרת ישראל, טוען ניר בכתב התביעה כי שטייף "נמצאת בקשר פסול ותוך ניגוד עניינים עם גורמי מודיעין במשטרת ישראל. באופן שהופך את הנתבעת לכלי שרת בידי אותם גורמים, שעלולים להפעיל את הנתבעת בין אם ביודעין ובין שאם שלא ביודעין כעט להשכיר למטרה פסולה". ואם לא די בכל זאת, תת-ניצב ניר חושף בתביעה שהגיש כי "כך ניזונים אותם גורמי מודיעין, ממידע אשר מספקת להם הנתבעת, שאותו היא משיגה במסגרת היותה עיתונאית, וכך מזינים אותה באותו מידע שהיא מפרסמת, כאילו היה מידע מוסמך ואמיתי". לקרוא ולא להאמין. על-פי כתב התביעה של קצין המודיעין של משטרת ישראל, הדס שטייף "מספקת למשטרה מידע שאותו היא משיגה במסגרת היותה עיתונאית". שמעתם טוב? עיתונאית מספקת מידע למשטרה. ומה אומר על זה מגלגל העיניים שמעון אלקבץ, שדאג לשטייף לחסינות מפני העמדה לדין וממשיך להעסיק אותה ככתבת משטרה בגלי צה"ל. צריך לקוות שהפרקליטות הצבאית, לא תייצג את שטייף. ראוי שתעשה זאת מכספה הפרטי ועל חשבונה.

המשפט "מגן ולא ייראה" הוא הסיסמה והמשפט שמופיעים בראש נייר המכתבים של שירות הביטחון הכללי שחוגג 70 שנה וזאת גם סיסמת הארגון. כאשר ארגון ביון מציין 70 שנה לקיומו, מותר לו לציין זאת באירוע מושקע וזה מה שעשה השבוע השב"כ. אורי אבנרי ז"ל, שהיה עורך "העולם הזה", נהג לכנות את השב"כ, שבמשך שנים היה מוכר בכינויי ש"ב בשם מנגנון החושך. אני מכנה את שירות ביטחון כללי מנגנון האור, בזכות מאות סיכולים שלא מתפרסמים, שהצילו את חייהם של אלפי אנשים, ומנעו ממאות אנשים אחרים להישאר נכים או פגועים לכל ימי חייהם. בשעה שאתם קוראים את הדברים נפגש בלילה קר וגשום מפעיל של השב"כ עם סוכן בליבו של כפר ערבי חשוך, כדי לשמוע ממנו על הפיגוע הבא. בשעה הזאת ממש מקבל איש שב"כ חומר ממודיע אלמוני, כשהוא מסכן את חייו. בשעה זאת ייתכן שאיש שירות אחר מקבל מידע ממודיע בעזה, שימנע את החדירה והפיגוע הבאים בשטח ישראל. לאנשי השירות שמונעים כניסה לארץ של גורמים עוינים, ולאלה שבמסגרת היחידה לאבטחת אישים, מגנים על ראשי המדינה וסמלי השלטון - תודה! שירות ביטחון במדינה דמוקרטית, שנמצא בפיקוח ראוי של הכנסת, הוא אחת מאבני היסוד שמאפשרות את שמירתה של הדמוקרטיה. כל עוד ימשיך השירות להתנהל מבלי לחצות את הקווים האדומים, תוך המשך פיקוח הדוק של הכנסת, נוכל לחיות בשקט, ללא פיגועים וללא מעשי טרור, כפי שהיו בלב המדינה לפני שנים לא רבות. אנשי השירות עלומי השם הם לא רק מלח הארץ. הם חומת מגן, שנדרשת מהמציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים.

עברתי השבוע על יד מה שהיה עד לפני שנתיים מתחם רשות השידור בתל אביב, שבו היו אולפני הרדיו והטלוויזיה של קול ישראל. להוציא בניינים ספורים שנועדו לשימור, מרבית המתחם שבו הייתה הטלוויזיה נהרס, ובמקום הבתים בעלי הגגות האדומים, שהיו סמלו המוכר של המקום, נשארו רק ערימות גדולות של קורות בניינים הרוסים. אחד הבניינים הבודדים שלא נהרס ונותר לשימור הוא הבניין שבו שכן המשרד שלי. בין גלי ההריסות שהפכו לערימות, הצלחתי להשקיף על המקום שהיה ביתי המקצועי, מאז עברה מערכת החדשות של הטלוויזיה בתל אביב למבנים שצמודים לאולפני הרדיו. הצילון הירוק שמנע מהשמש לחמם את החדר בימי הקיץ החמים, עדיין תלוי על החלון. מרבית המשקופים של הבניין נעקרו והבניין ממתין עכשיו לימים טובים יותר, שבהם הוא ישופץ ויהפוך לחלק מאתר תיירות שיוקם במתחם שרונה, לצדם של שלושה בנייני מגורים גבוהים. בחצר הרדיו הסמוכה, במקום שבו שכנה מערכת החדשות של קול ישראל בתל אביב, נמצאת באר מים עתיקה - מתקופת הטמפלרים - שגם היא תשוחזר ותשופץ. התמונות האלה מוקדשות לשר גלעד ארדן, האיש שעשה כל מאמץ כדי להביא לסגירתה של רשות השידור, כנראה משום שלא נתנו לו במה חופשית להשמיע את דעותיו. ארדן, שהיה השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, האמין כנראה שהאחריות הציבורית על השידור הציבורי כרוכה גם בכך שיקבל זמן מסך ללא הגבלה, בעיקר לפני הבחירות המקדימות שהיו בליכוד באותה תקופה. אנחנו לא חשבנו כמוהו ודאגנו שלא יזכה בשום עדיפות על פני שרים אחרים. זאת התוצאה שלה אחראי ארדן. האיש שהחליט על רפורמה שהתגלתה כבדיחה. ארדן הוא האיש שכרת את מטה לחמם של קרוב לאלף עובדי רשות השידור, והוא גם זה שהגיש לראש הממשלה תאגיד שידור ציבורי, שעושה לו בית ספר כל יום מחדש, ומוכיח את תרומתו הגדולה של ארדן גם לראש הממשלה. ארדן הוא שר שבכל מקום שבו מורגש מגע ידו לא יצמח דשא. בפריימריז הקרובים אני משוכנע שחברי הליכוד, לא ישכחו את תרומתו של ארדן, גם לראש הממשלה, גם לתדמיתו של הליכוד, וכמובן את התנהלותו בבחירת המפכ"ל של משטרת ישראל. כדאי שבליכוד יבינו סוף-סוף שארדן הוא נטל על הליכוד ולא נכס.