במרכזה של תל אביב, מול "גינת נחום צמח" (גינת חיסין) כמה מאות מטרים מערבית לבית תיאטרון "הבימה", נמצא רחוב קטן ואלמוני שרק מתי מעט יודעים על קיומו. נא להכיר: רחוב אברהם לב. אורכו כ-50-40 מטרים בלבד ורוחבו כ-15 מטרים. בכל צד ברחוב יש שלושה בניינים בלבד. תוואי הרחוב הוא מדרום לצפון. הרחוב מתחיל בדרומו ברחוב שד' שמחה בן ציון בין הבתים 15-13 ומסתיים בצפונו ברחוב חיסין בין הבתים 16-14. רח' אברהם לב הוא למען הדיוק שדרה המהווה גם מעין גינה ציבורית. הוא רחוב ללא מדרכות וכל שטחו הוא למעשה גינה ציבורית. יש לאורכו מספר ספסלי ישיבה. הרחוב משמש מעבר "קיצור" בין הרחובות שד' בין ציון וחיסין ורבים הולכי הרגל העוברים דרכו, אך סביר להניח כי רוב רובם אינם יודעים את שמו של הרחוב ומן הסתם גם אינם יודעים מיהו אותו אברהם לב שעל שמו נקרא הרחוב. חשוב לציין כי מדובר ברחוב רשמי המופיע במדריך רחובות עיריית תל אביב-יפו.

אברהם לב-מראשוני בוני תל אביב

ודאי מסתקרנים אתם לדעת מיהו אותו אברהם לב, שעל שמו נקרא שם הרחוב. ובכן, על שלט הרחוב נכתב בזו הלשון: "רח' אברהם לב תרמ"ו-תרפ"א 1921.1986 מראשוני בוני ת"א". בעיון בארכיוני עיתונים ישנים אני למד שנפטר בחג שמחת תורה באוקטובר 1920. לא ברור לי מדוע נכתב על שלט הרחוב שנפטר ב-1921 (הנושא דורש בירור וליבון). אברהם לב נולד ברוסיה בשנת 1886 לערך. הוא קיבל חינוך תורני. בגיל צעיר מאוד נשא לאשה את רחל פייגא לבית משפחת הכהן קפלן, שהייתה אז בת 16 (נתון זה מופיע בעיתונות דאז). בשנת 1873 נולדה בתם שרה. אברהם לב עסק ברוסיה בסחר נפט ונחשב לסוחר גדול בתחום הנפט. בהיותה בת 24 בשנת 1897 לערך, נישאה בתו שרה לישראל בנימין רוזוב (1869 - 1948), תעשיין ובנקאי מראשוני המפלגה הרוויזיוניסטית (הצה"ר), מעוזריו של זאב ז'בוטינסקי. הזוג הצעיר התגורר תחילה באסטראחן ובמקומות נוספים ברוסיה ואחר כך עבר להתגורר בפטרבורג. ביתם של שרה וישראל רוזוב בפטרבורג היה בית ועד ומוקד פעילות ציונית. אברהם לב היה פעיל ציוני וחובב ציון. בשנת 1911, והוא בן למעלה מ-60, עלה אברהם לב לארץ ישראל והשתקע בה. הוא רכש מגרש ב"תל אביב הקטנה", ברחוב רוטשילד 1 ועליו בנה ביתו. היה זה בית רחב ממדים ומרשים בעיצובו אותו בנה הקבלן שמואל (סם) וילסון (וישינצקי), שבנה רבים מבתיה הראשונים של שכונת אחוזת בית ו"תל אביב הקטנה". אי-שם בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה בשנת 1919 לערך עלו לארץ ישראל גם בתו של אברהם לב שרה ובעלה ישראל רוזוב. תקופה התגוררו בבית אברהם לב בשדרות רוטשילד 1 בתל אביב ובהמשך עברו להתגורר עד מותם ברחוב חיסין 21 בתל אביב. שרה נפטרה ב-1945 וישראל רוזוב נפטר ב1948. אברהם לב עסק בפעילות ציבורית ענפה ומגוונת. דומה כי לא היה תחום בחיים הציבוריים בתל אביב של פעם שבו לא נגע אברהם לב. הוא היה חבר בוועד הקהילה - ועד תל אביב - שניהל למעשה את חיי העיר תל אביב בשנותיה הראשונות, היה חבר בוועד המפקח של הגימנסיה העברית בתל אביב וחבר ועד המפקח של בית ספר תחכמוני. חבר בית המשפט העליון העברי, חבר באגודת הסוחרים, ואף חבר בוועד אגודת "חברה חדשה" שרכשה קרקעות והקימה את שכונת חברה חדשה (רחוב אלנבי). ב-1917 לאחר שהשלטונות העות'מאניים הוציאו צו גירוש לתושבי העיר יפו ולשכונה תל אביב (גירוש תל אביב) היה אברהם לב חבר ב"ועד ההגירה" בראשותם של מאיר דיזנגוף ומנחם יצחק קליונר. לב וחבריו ב"ועד ההגירה", ליוו וסייעו למפונים מתל אביב בין השאר במציאת מקומות מגורים במושבות הגליל וצפון הארץ ובמקומות נוספים. בשנות חייו האחרונות היה חבר בוועד הסתדרות המזרחי.

מותו והלוויתו של אברהם לב

בקיץ 1920. גיסו וחברו הטוב של אברהם לב, אליהו הכהן קפלן, אחיה של רעייתו רחל פייגה לב, הלך לעולמו ולא חלפו ימים ספורים וגם רחל פייגה לב, אחותו של אליהו ורעייתו של אברהם לב נפטרה אף היא. מותם של השניים תוך ימים ספורים, ציער את אברהם לב צער רב. מכריו מספרים כי לקח קשה מאוד את מותם. הוא חלה ונחלש ותוך חודשים ספורים הלך אף הוא לעולמו, יש אומרים משברון לב על מות רעייתו וגיסו האהובים. ב-5-4 באוקטובר 1920 חג שמחת תורה בחצות הלילה בשובו מבית הכנסת, מת פתע. בן 75 לערך היה במותו. מותו השרה אבל כבד על תושבי יפו תל אביב ועל מכריו הרבים, שכן היה איש אהוב על הכל, צנוע ומוערך מאד. הלוויתו נערכה במוצאי החג ב-5 באוקטובר 1920. קהל רב השתתף בהלוויתו. וכך דיווח עיתון דואר היום (6.10.1920) על מותו והלוויתו: "מקרה מעציב דיכא כל הלבבות ביפו בשמיני לעצרת כי אומנם פתאום נודע בעיר שר' אברהם לב, אחד מהמצוינים שבעסקניה, מת בחצות הלילה בשובו מבית הכנסת. הוא הספיק להשתתף בחגיגות בית הכנסת ולקחת חלק במחול. מיתתו הייתה פתאומית. אשתו הישישה מתה רק לפני חודשים אחדים. במוצאי החג הייתה לוויתו של ר' אברהם לב. לוויה כזו לא נראתה עדיין ביפו. למחרת מתאר "דואר היום" בגיליונו מיום ה' 7 באוקטובר 1920 את מהלך ההלוויה: "בשורת המוות של ר' אריה לב נתפשטה תכף בכל העיר ובמושבות הקרובות והמונים המונים התאסף הקהל לפני ביתו. באו גם מהמושבות הקרובות.ובשעה 8 בערב (במוצאי החג) התחילה ההלוויה. כשהוציאו את מיטתו מהבית הספידוהו הרב יוסף הלוי, והרב י. לייב פישמן. הביאהו לבית הכנסת שם הספידוהו הרב החכם באשי והר' שניאור סלונים. משם הביאו לבית ועד תל אביב שם ספדו לו מאיר דיזנגוף ושמחה בן ציון. משם הובא הארון לגימנסיה "הרצליה" וכאן ספדו לו בשם הגימנסיה הד"ר בן ציון מוסינזון ומנחם שינקין.

היה אמור להשתתף כציר ב"אסיפת הנבחרים"

אברהם לב היה בשנותיו האחרונות פעיל בהסתדרות "המזרחי" והיה אמור להשתתף כציר מטעמה באסיפת הנבחרים הראשונה, שכמה ימים לפני התכנסותה, ממש בבוקר יום מותו, כתב אברהם לב מכתב לראש הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל ולרב פישמן מראשי "המזרחי" וזה לשונו: "א.נ מפני המחלה אשר תקפה אותי זה כמה לא אוכל לצערי ולדאבון ליבי להשתתף באסיפת הנבחרים. הנני שולח בזה את התפטרותי ומבקש להזמין במקומי חבר אחר לפי חוקי הבחירות הקיימות. יחד עם זה אני מתכבד לשלוח לאסיפה היסטורית זו את ברכתי ולאחל לה עבודה פורייה ומוצלחה. בכבוד גמור (חתום) אברהם לב". מנחם אוסישקין פרסם הודעת אבל בעיתון הארץ (7.10.1920) בזו הלשון: "הנני משתתף בצערן של משפחות לב ורוזוב על מות אביהן ר' אברהם לב ז"ל. על החתום אוסישקין. יומים לאחר מותו של אברהם לב הספיד אותו ד"ר יעקב טהון מראשי הישוב היהודי בארץ, בדברים שהתפרסמו בעיתון הארץ לפני כ-100 שנה (7.10.1920) וכך כותב ד"ר טהון: "אברהם לב בהיותו כבר זקן למעלה מ-60 בא לארץ ישראל והשתקע בה ומיד נכנס בתור עובד ציבור בלתי רגיל במקצועות חיינו השונים. הוא הפליא את כולנו ברעננותו הרבה. צעירים יכלו ללמוד ממנו התמדה בעבודה, מסירות בלי גבול והבנה יפה ובהירה. לא היה מוסד ביפו שלב לא נמנה בין חבריו הפעילים. ברבים מהמוסדות האלה היה עמוד התווך והם התקיימו כל זמן שמר לב השקיע בהם את עבודתו. מהשכמת הבוקר עד שעה מאוחרת בלילה נמצא בתנועה ובעבודה, בכל עבודה שעשה הכניס אצילות לב והשפיע באופן מרומם את הרוח על כל המשתתפים".

אזכרה ללב במלאת 30 למותו

במלאת 30 יום למותו של אברהם לב ערך ועד תל אביב בהשתתפות יתר המוסדות שבהם עבד אזכרה פומבית באולם הגימנסיה "הרצליה" בתל אביב בנוכחות בני משפחתו וקהל רב מבני יפו ותל אביב. פתח את האזכרה בקריאת פרקי תהילים אליעזר פפר, אחריו דיבר ר עוזיאל על המנוח והזכיר את מידותיו היפות והשתתפותו בכל עבודות הישוב. דיברו עוד ד"ר חיים בוגרצוב (אשר הציג את המנוח לסמל הדור העברי והיהדות הטהורה אשר הייתה נר לרגליו). עוד נשאו דברים הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) ובשם ועד תל אביב ש. בן ציון. חתם האירוע אליעזר פפר באמירת תפילת "אל מלא רחמים". הסופר נחום גוטמן מזכיר את "אברהם לב" בספרו ב"שביל קליפות התפוזים".