יומיים לאחר האסון דווח כי מונתה "ועדה חקירה" לבדיקת האסון. הוועדה גבתה כמה עדויות מהמעורבים בפרשה. הוועדה הורכבה מיוסף עזריהו המפקח על בית הספר, י.עבאדי מטעם ועד ההורים והעו"ד ח.גרינוולד. לא ראיתי בעיתונות דיווח על מסקנות הוועדה ואם כן ראוי לחשוף אותן. לא ברור אם ננקטו צעדים כלשהם כנגד מורים שליוו את הטיול או האחראים לטיול וגם לא ברור אם נחקרו כלל.
גם בחלוף 76 שנה מאז האסון דומה כי לא הכל סופר וידוע על ההשתלשלות המדויקת של האירועים. לא ברור באיזה חומר נפץ מדובר ממנו נהרגו הילדים. האם היה זה פגז, רימון, אולי מוקש שנסחף? וכיצד בדיוק הגיע חומר הנפץ אל התלמידים ואיפה היו המורים בסיפור. העיתונות מיעטה לעסוק בעניין והפרשה נשכחה כמעט לגמרי כבר בימיה הראשונים.
לא מן הנמנע כי היו גורמים מקושרים לשלטונות הבריטים ולהנהגת הישוב באותה תקופה שניסו להצניע ולהשכיח את הפרשה. אבל איני יכול לקבוע זאת בוודאות. בעיתונות לא דווח כי המשטרה הבריטית פתחה בחקירה לברור נסיבות האסון, ואם כן מה היו מסקנות החקירה. רב הנסתר על הגלוי בפרשה זו. והדברים זועקים. מי היה אחראי לאסון?
בבית הספר גימנסיה העברית יש קיר הנצחה, כך מספר לי בוגר בית הספר, ועליו שמות בוגרי הגימנסיה שנפלו במערכות ישראל. ראוי ליד או בסמוך לקיר הנצחה זה, לציין גם את שמות וזכרם של ארבעת הנערים תלמידי בית הספר שנהרגו במסגרת טיול הגימנסיה שהייתה אחראית לשלומם ולבטיחותם, וכן לקיים להם אזכרה מכובדת. מדובר בבני נוער בגילאי 14 שכמעט ועוד לא החלו חייהם. אין להשכיח את זכרם ואת סיפור המקרה גם בשל "שמו הטוב של בית הספר". יש לפרסם את מה שידוע כי לא הכל כנראה פורסם ודווח.
תלמדים, מכרים, בני משפחה שמכירים וזוכרים את הפרשה שהוצנעה ונשכחה, ויש אומרים במכוון, מוזמנים להגיב במדור התגובות שליד הכתבה.