אילי גורליצקי נולד בשנת 1935 בתל אביב. הוריו שהיו חברים בתנועה הקומוניסטית, קראו לו אילי על שם מנהיגה הראשון של ברית המועצות, מייסד המהפכה ולדימיר איליץ' לנין.
אילי למד בתיכון עירוני א' בתל אביב ובגיל 17 החל ללמוד בבית-הספר הדרמתי שליד התיאטרון הקאמרי, אשר הכשיר את שחקני העתיד של התיאטרון. בתקופה הזאת שיחק בתפקידים קטנים, בין השאר בהצגות "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955) ו"הוא הלך בשדות" (1956). בשירותו בצבא היה חבר בלהקת פיקוד מרכז ובה ביצע כסולן בין השאר את השיר: "חמסינים במשלט" שהפך ללהיט.
עם שחרורו מהצבא שב אל תאטרון "הקאמרי" ונחשב לאחד מהבולטים שבשחקניו הצעירים. אילי הופיע בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות 60 בהצגות "הלילה ה-12" של שקספיר ובמחזהו של
נתן אלתרמן - "כנרת כנרת", אולם התפרסם במיוחד בזכות הופעתו הבלתי נשכחת בתפקיד הראשי במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בו כיכב לצד "בת זוגו הנצחית", יונה עטרי ולצד רחל אטאס.
המחזר אותו כתב נתן אלתרמן הוצג לראשונה ב-1964 וזכה חיש מהר להצלחה מרשימה. הוא הוצג במשך למעלה מ-1,000 פעמים בישראל וברחבי העולם ועד היום נחשב לאחת ההצגות המצליחות ביותר בתולדות התיאטרון בישראל.
אילי גורליצקי מספר סיפור נחמד הקשור באלתרמן: "יום אחד נכנס אלתרמן אלי והוא שמע אותי שאני אומר טקסט כזה לירי, 'שמעתי אותך אומר את הטקס בצורה מופלאה תאמין לי אתה תשחק את המלט'. אמר לי אלתרמן. אמרתי בליבי נו טוב אם אלתרמן הגדול אומר שאני אשחק את המלט, אז אני אשחק את המלט. הרגע מגיע איש לא מסתכל עלי איש לא שואל אותי ואז יום אחד נכנס אליי אלתרמן ואומר, 'אל תצטער, ואם ישאלו אותך כואב לך שלא שיחקת את המלט? תגיד להם אני מעדיף לא לשחק את המלט ושאנשים ישאלו למה מאשר מלשחק את המלט ושאנשים ישאלו למה'".