הד"ר גלית חיים (48) נשואה ואם לשלושה בנים (10 וחצי, 13 ו-15), חברת סגל וסגנית הדקאן בפקולטה למדעי המחשב במכללה למנהל, החלה את הקריירה שלה במדעי המחשב עוד בתיכון בו למדה בחולון. היא הצטיינה כבר אז במתמטיקה ובמדעים, אך עדיין לא ידעה שזה יהיה תחום עיסוקה. בתום השירות הלאומי שלה ביחידת מודיעין ובילוש במשטרה במרחב איילון, רצתה להישאר. ענת מור, קצינה ששרתה בחסותה, אמרה לה 'אני אשמור לך את התקן, אבל את הולכת ללמוד'.
חיים: "זה היה רגע מכונן בשבילי, כי אני לא מגיעה מבית אקדמאי, למרות שערך הלימודים היה חשוב בו מאוד. בשבילי פסגת הלימודים הייתה ללמוד לתעודת הנדסאי בלימודי י"ג וי"ד. ראיתי מודעה בעיתון על כך שנפתחה שלוחה של מדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן במכללת אריאל, והתחלתי ללמוד שם. השנה הראשונה במסלול דו-חוגי של כלכלה ומדעי המחשב הייתה מדהימה עבורי, ולאחר שנה המשכתי במתמטיקה ומדעי המחשב - מסלול שהתחברתי אליו יותר. את התואר סיימתי כנדרש בבר-אילן ובשנה האחרונה של התואר כבר התחלתי לעבוד בענף ההייטק בחברת טלרד".
האם הכניסה למשרה מבטיחה בחברת טכנולוגיה עילית הייתה המשך טבעי עבורך?
חיים: "זה התאים לערכים שהושרשו בי מבית, כי אבי הוא איש צבא לשעבר, והנושא של עבודה יציבה וקביעות תמיד היה חשוב לו. טלרד הייתה אז מקום עבודה גדול שהציע המון השתלמויות וקורסים, מה שאפשר לי לקבל את כל ההכשרות. כסטודנטית התחלתי לעבוד בצוות מחלקה שמוגדרת כ'מומחיות של צד שלישי'. הרעיון הוא לקחת לחברה או לארגון הנבדק כל מיני כלים מבחוץ, לבדוק את התאמתם לארגון ולהטמיע אותם".
הד"ר גלית חיים טיפסה בסולם הקריירה בענף הטכנולוגיה העילית במקביל ללימודיה האקדמיים, כך התקדמה למחלקת מופ"ת - מחקר ופיתוח תשתיות של טלרד, שם עבדה כשבע שנים. בגיל 25, לאחר כשנתיים מסיום התואר הראשון, החלה ללמוד במקביל תואר שני בבר-אילן במסלול מדעי המחשב עם תזה בסיווג טקסטים, שהיום נקרא עיבוד שפה טבעית. לאחר כישלון של הזנק מבטיח בירושלים בו השתתפה, עברה חיים בגיל 30 לחברת רד ויז'ן, ולאחר כשנתיים נישאה וילדה את בנה הראשון.
האם נולדה דילמה עם הפיכתך לאם לצד העבודה התובענית בענף הטכנולוגיה העילית?
חיים: "שנתיים לאחר לידת בני השני, הרגשתי שאני לא מסוגלת להמשיך בהייטק, וחיפשתי משרה פחות תובענית, למרות שאהבתי מאוד לעבוד שם. גם את העבודה וגם את החיבור לצוות ולאנשים. חזרתי לחברת-הבת של טלרד בה עבדתי ועסקתי בתחום של תקשורת כשנתיים וחצי ואז ילדתי את בני השלישי. בחופשת הלידה עם בני הקטן, הייתי בדילמה וחשבתי איך אני חוזרת שוב לענף ההייטק כאם לשלושה ילדים קטנים. לעבוד בענף ההייטק, משמע להיות במעין 'כלוב זהב'. את נמצאת במקום מתגמל מאוד, גם מבחינת משכורת, גם מבחינת תנאים ואפשרויות ורכב חברה. אני תמיד משתעשעת במחשבה על כך, שהייתה לנו מישהי צמודה שדאגה לפירות, לקורנפלקס או לקפה ומה לא, העיקר 'אל תקומי, שבי ותעבדי'. לעשות את המעבר ולוותר על כל זה בשביל להיות זמן רב יותר בבית, היה ממש לא פשוט עבורי. עם זאת היה לי ברור שלא אהפוך לעקרת בית".