הפרופסור נועם שומרון וצוות המחקר שלו משלבים מספר תחומי מחקר לשם פיתוח פתרונות רפואיים עד למיטת החולה תוך כדי הבנת המדע הבסיסי. שיתוף פעולה עם רופאים מבתי החולים ברחבי הארץ, מסייע להם לכוון וליישם את תגליות המחקר בקליניקה.
שומרון: "הקמתי את המעבדה לגנומיקה יישומית לפני כ-11 שנים, כשחזרתי מהכשרה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT. אנו קוראים במעבדה את כל המטען הגנטי, הדנ"א והרנ"א מתחילתו ועד סופו ומנסים להשלים את התמונה המלאה שמתרחשת בתוך גוף האדם. אנחנו חוקרים מנגנונים בסיסיים בתוך התא, כשהמטרה היא להבין התפתחות של מחלות שונות. תוך כדי עבודה אנו כותבים כלים חישוביים, המאפשרים לנו לנתח מידע רפואי נרחב, ואז לצלול לעומקו ולנתח מה השתנה או השתבש במהלך הראשוני של המחלה".
כיצד התחלת את המסע האקדמי שלך בגנומיקה יישומית?
שומרון: "בכל פעם שסיימתי תואר ראשון, שני או שלישי, עצרתי וחשבתי 'מה הלאה' ושקלתי גם לימודי רפואה. אבא שלי שהיה רופא בעצמו, דווקא המליץ לי ללכת על תחומים שמאפשרים חופש יצירה ופיתוח, שכן בשל העומס הרב על הרופאים, זמן המחקר שלהם מוגבל. העבודה שלי כעת נושקת לתחומי הרפואה, בהיבט של החדשנות. בעשייה שלנו כאן, אנו מנגישים את הפיתוחים לקליניקה ומנסים להבין היכן אנחנו יכולים להשפיע בצורה מירבית על עולם הרפואה".
לאחר תואר ראשון באוסטרליה בביוטכנולוגיה ותואר שני בפקולטה לרפואה בהדסה עין כרם בתחום של ריפוי גנטי, המשיך שומרון לדוקטורט בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בתחום של רנ"א וביולוגיה חישובית. את הפוסט דוקטורט בחר לעשות במכון המחקר MIT, בגנומיקה וביולוגיה חישובית, במעבדה של מתמטיקאי שחקר ביולוגיה חישובית. ב-MIT, הוא מסביר, רואים ב'ערבוב' בין חוקרים ומחלקות, דרך יצירתית לפתח תגליות מחוץ לתחום. ב-2008 חזר מהפוסט דוקטורט לאוניברסיטת תל אביב והקים את המעבדה לגנומיקה יישומית.
המעבדה שלו משלבת סטודנטים מרקע שונה, כגון ביולוגים, רופאים, דוקטורנטים לקראת תואר רופא, סטודנטים מתחומי ההנדסה, הסטטיסטיקה, ואף סטודנטים שעבדו בחברות טכנולוגיה עילית. שומרון מסביר: 'אנו מגדירים יחדיו שאלה מחקרית העונה על אתגר רפואי. אני משתדל לשמור על סביבת עבודה ואווירה נוחים עבור הסטודנטים שלי במעבדה, ומקווה שנשמש אבן שואבת לסטודנטים יצירתיים, חכמים ובעלי מוטיבציה גבוהה להביא תגליות מהמעבדה לקליניקה'.
מהם תחומי המחקר העיקריים בהם אתם מתמקדים?
שומרון: "מחצית מהעבודה עוסקת בביו-אינפורמטיקה וגם בביולוגיה חישובית ומחציתה 'עבודה רטובה'. כלומר, עבודה על תאים חיים וניתוח הדנ"א והרנ"א. אנו מתמקדים כיום בסרטן השד, דיכאון כרוני ובריאות האישה. אלו נושאים רחבים מאוד אמנם, ולכאורה אינם קשורים ביניהם, אך הכלים שאנו בונים מאפשרים לנו לגשת אליהם בגישה מקבילה. לעיתים קרובות המחקר שלנו משלב רופאים מבתי החולים, המסייעים לנו לכוון וליישם את התגליות שלנו בקליניקה. לא בכדי המעבדה נקראת מעבדה לגנומיקה יישומית. אחת השאלות שאנו שואלים את הרופאים, היא 'כיצד פיתוחים שלנו יסייעו לכם לקבל החלטות נבונות יותר'?
"בפן אחד של המחקר, לאחר מציאת מולקולה שמשתנה במהלך התפתחותה של מחלה, אנו פונים לשאול, האם אותו ממצא הוא אכן חלק בלתי נפרד מהתהליך עצמו. באמצעות מודל בחיה, אנחנו מחזירים מולקולות כגון דנ"א ורנ"א למוח העכבר ובוחנים את ההשפעה על המחלה הנחקרת. בדיכאון, לדוגמה, מצאנו מולקולות רנ"א פוטנציאליות היכולות להקל על התאמת התרופה למטופל, כל זאת על בסיס הבנתנו את מנגנון הפעולה שלה".