שנית, החות'ים עשויים להחליט, כי מכיוון שאין באפשרותם לדאוג למשילות ראויה, לפטרונות חזקה להבטחת הנאמנות או לסיום המצור של הקואליציה, עליהם להחיות את סיבת קיומם. לכן ישאפו לחזק את הפופולריות המידרדרת שלהם באמצעות התקפה על נכסים ישראלים, או אף על ישראל עצמה. החות'ים לא הוכיחו עדיין, כי ברשותם נשק המסוגל להגיע לשטחה של ישראל (המרוחקת 1,800 קילומטרים מתימן), אף על-פי שפגעו בהצלחה בנמל התעופה של דובאי באמצעות מל"ט נפץ שהוכיח יכולת לפגוע במטרה במרחק כ-1,450 קילומטרים.
ניוזוויק דיווח לאחרונה, כי אירן סיפקה לחות'ים מטוסי נפץ ללא טייס בעלי כנפי דלתא, הדומים לאלה שבהם נעשה שימוש במתקפות האירניות על מתקני חברת ארמקו הסעודית בח'ורייס ובאבקאיק בספטמבר 2019, ובעלי טווח פעולה של 2,200-2,000 ק"מ; פרסום זה עלה בקנה אחד עם פריסתן של סוללות של טילי הגנה ליד אילת מפני מתקפות פוטנציאליות מצד החות'ים.
למרות שמתקפה נגד כלי שיט העושים דרכם אל ישראל או ממנה דרך מיצרי באב-אל-מנדב עשויה להיראות פשוטה יותר, פטרוניהם האירנים של החות'ים עשויים לרסן אותם מלעשות כן, משום שהתערבות מוגזמת בסחר הימי עלולה לסבך את יחסיה של טהרן עם בייג'ינג. אם ינסו החות'ים לצבור יכולות מתקדמות או אף ינסו להשתמש בהן נגד ישראל, תיאלץ ירושלים להתמודד עם שאלה קשה: כיצד לשבש את קו האספקה החסוי בין אירן לבין החות'ים, להרתיע את החות'ים ולהתגונן מפני תקיפות פוטנציאליות בלי להיגרר לתוך הבוץ התימני?
שלישית, הסכם ריאד, שנועד לחלק את הכוח במסגרת הקואליציה בין הממשלה המרכזית לבין הארגון הבדלני בדרום המוכר בשם "מועצת המעבר הדרומית", עלול להתמוטט, והתוצאה תהיה חזרת שני הצדדים לעימות מזוין. במקרה זה אפשר שיתפתח שינוי תצורה נזיל של רשת הבריתות והיריבויות בתוך תימן. אף על-פי שהיערכויות מחודשות מסוימות עשויות להיראות כבלתי מתקבלות על הדעת בשלב זה, הרי ניתן היה לומר זאת גם על שיתוף הפעולה בין הנשיא המודח עלי עבדאללה סאלח לבין החות'ים לאחר שאולץ להתפטר מתפקידו ב-2012, חרף העובדה ניהל נגדם שש מערכות בשנים 2010-2004.
רביעית, לאחר שרשמה הצלחות צבאיות ניכרות באמצעות השימוש האפקטיבי במל"טים, מלוב, דרך סוריה ועד לאזרבייג'ן, עשויה טורקיה להגיע למסקנה, כי מעורבות גוברת בתימן עשויה להעניק לה את אמצעי הלחץ לו היא זקוקה נגד מדינות המפרץ, לצד הזדמנויות להרחיב את נוכחותה באזור הים האדום וקרן אפריקה. הגברת המעורבות תהיה כרוכה בסיכון מינימלי, משום שטורקיה יכולה לספק תמיכה לשותפתה בתימן, מפלגת אל-אסלאח, במסווה של סיוע הומניטרי; כפי שניתן לראות ברשתות החברתיות, ארגוני צדקה טורקיים כבר פעילים למדי בתימן. התפתחות זו עשויה להפוך את הממשלה המרכזית בתימן, הכוללת דמויות הקשורות לקבוצה איסלאמיסטית בשם אל-אסלאח, דוגמת סגן הנשיא עלי מוחסן אל-אחמאר, למטרד משמעותי ביחסים בין איחוד האמירויות לסעודיה.