יש לי רעיון כיצד להציל את חייהם של 400-350 בני האדם הנהרגים מדי שנה בדרכים: לאסור את השימוש במכוניות. את מותם של 60-40 עובדי בניין בשנה בתאונות ניתן למנוע אם נפסיק את הבנייה. את העלמות המס נעביר מן העולם אם נבטל את חובת תשלום מס הכנסה. מוגזם? טוב, אז נתפשר. נאסור את הנסיעה בכבישים אדומים, נגביל את הבנייה לגובה של שתי קומות ולא נגבה מס במקצועות כמו שיפוצניקים ומורים פרטיים.
לכל בר-דעת ברור שמדובר ברעיונות אבסורדיים, המענישים את כל הציבור בגלל עבירות או רשלנות של מקצת ממנו. אבל זה בדיוק מה שמתכוונת ממשלת ישראל לעשות בסוף השבוע הקרוב: להטיל עוצר על כולנו משום שהיא אינה מסוגלת או אינה רוצה להתמקד בעברייני הקורונה ובראשם רבנים ומארגני מסיבות. אז הפתרון שלה הוא להנחית על הראש של כולנו פטיש של חמישה ק"ג.
שיהיה ברור: אכיפת הקורונה היא כישלון אחד גדול. היינו אומרים שהיא בדיחה אחת גדולה, אבל אין שום דבר מצחיק ב-754,998 חולים ו-5,596 מתים. איך אנחנו יודעים שהיא כישלון אחד גדול? כי יש 754,998 מתים ו-5,596 חולים. איש אינו אומר שאכיפה ממשית הייתה מונעת את כל החולים והמתים, אולי אפילו לא את רובם; אבל אין ספק שהיא הייתה מצילה לא-מעטים מהם.
המשטרה מאוד גאה בזה שהיא מפזרת מסיבות טבע ומגלה חתונות המוניות. אלא שכמו תמיד בעבריינות, השאלה הגדולה היא מה שיעור החשיפה. זו כמובן שאלה שאין עליה תשובה הניתנת לכימות, כי היא מבקשת לדעת מה אנחנו לא יודעים. מה שכן ברור הוא, שאם כמה פעמים בשבוע יש מסיבת טבע וכמה פעמים בשבוע יש חתונה המונית - אזי איש איננו חושש מן האכיפה. וסביר לגמרי, שיש אירועים רבים אחרים שאינם מתגלים.
הגורם מספר אחת הוא שאמצעי האכיפה אינם יעילים, בלשון המעטה. נזכיר לכם, שבמשך חודשים המשטרה נהגה להגיע לאירועים בלתי חוקיים אלו, ופשוט לדרוש מן המתכנסים להתפזר. שזה בערך כמו למצוא מכונית בלי בלמים במורד הקסטל ולבקש מן הנהג שיסע הלאה עד המוסך. לפעמים, אחרי שקמה סערה ציבורית, המשטרה הודיעה שהיא פותחת בחקירה נגד המארגנים - כמו שהיה באותה חתונת ענק בחסידות בלז. מישהו מכם ראה כתב אישום אחד, אחד בלבד? אני אומר לכם במלוא האחריות שלא ראיתם, כי לא הוגש.
אחר כך המשטרה החלה לרשום דוחות של 500 שקל למשתתפים. שיעור תשלום הדוחות הוא בערך מחצית, ולאיש אין פתרון להתמודדות עם עשרות אלפים שמצפצפים. רק בחודשים האחרונים רושמים למארגנים דוחות של 5,000 שקל ולעיתים רחוקות של 10,000 שקל. ושוב: מותר להניח שרבים מהם לא יטרחו לשלם אותם. במקרים מאוד נדירים מזמנים את המארגנים לשימוע ואז מוציאים למקום צו סגירה מינהלי לשבוע. זה מרתיע מישהו? העובדות בשטח משיבות: לא, בא' רבתי.
זה לא שאין מה לעשות. חוק העונשין כולל סעיף של הפצת מחלה. אם הדבר נעשה ברשלנות, העונש המירבי הוא שלוש שנות מאסר - כמו מרמה והפרת אמונים. הפצה בזדון מעלה את העונש לשבע שנות מאסר - כמו מתן שוחד. המחוקק נתן לרשויות האכיפה כלי יעיל וזמין, והעונשים שקבע מלמדים שהוא רואה בחומרה עבירה זו. למיטב ידיעתי, עד היום הוגש בדיוק כתב אישום אחד בו הופעל אותו סעיף; במקרה או שלא במקרה, הוא נגד רופא ואחות מהמגזר הערבי. ומה עם כל מארגני אותם אירועים? ומה עם מפיצי השקרים על החיסונים? ומה עם "רבנים" שופכי דמים שקוראים לא להתחסן? כלום ושום דבר.
הכישלון הנורא והמוחלט הזה נובע משתי סיבות. הראשונה היא העדר מדיניות ממשלתית ברורה: הנחיה למשטרה לעצור את מארגני האירועים הבלתי-חוקיים, והנחיה לפרקליטות להעמיד אותם לדין במהירות על הפצת מחלה ולדרוש ענישה מחמירה. האימפוטנציה הזאת היא גם חלק מכל "ניהול" המשבר, המתאפיין בשליפות היסטריות מן המותן, וגם מסיבות פוליטיות ברורות - ודאי ערב הבחירות: בנימין נתניהו אינו רוצה להרגיז את החרדים בהם תלויה הישרדותו.
השנייה היא טיפשות וחוסר אונים נוראים של צמרת המשטרה. קחו למשל את ההלוויות בירושלים בחודש שעבר: כולם ידעו מתי והיכן יתרחשו, אבל איש במשטרה לא חשב לחסום את הדרכים אליהן. למשטרה אין אנשים בשטח, ולכן היא לא יודעת כאשר מתארגנות חתונות ומסיבות. היא שולחת את שוטריה לסייע בניקוי החופים (באמת!) ומתגאה במעצר של ציידי ציפורים (באמת!), כאשר אנחנו מצויים במצב חירום, בו מירב תשומת הלב והמשאבים צריכים להיות מופנים - לצד המאבק בפשיעה המשמעותית - למלחמה בקורונה.
לא משנה אם בסוף השבוע הקרוב יהיה עוצר מוחלט, או שהוא יהיה רק בלילות, או שהוא יהיה רק בערים האדומות. לא משנה - כי רבים-רבים יפרו אותו, והמעטים שייתפסו ייענשו בצורה מגוחכת ובלתי מרתיעה. לא משנה - כי הציות למגבלות הפך לוולונטרי, משום שהרוב המכריע של הציבור שומר חוק, אך מגלה שהוא משלם את מחיר העבריינות ואוזלת היד כלפי העבריינים. לא משנה - כי לממשלה הזאת, לפרקליטות הזאת ולמשטרה הזאת כבר יש דם על הידיים.