"הגרזן הזה לא מוסיף לשלוות הנפש"

השופטת: שלומית בן-יצחק, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שלישי, 8.2.2022, שעה 09:15

הנושא: מעצרים

השופטת שלומית בן-יצחק מכתיבה ברהיטות החלטה בנושא מעצרו של חשוד בסחר בסמים, לאחר שהעירה בעדינות לסניגורית שדיברה תוך כדי ההכתבה. הטענה העיקרית של הסניגור היא, שהסם שמכר מרשו לשוטר הסמוי אינו נכלל ברשימת הסמים המסוכנים ולכן לא בוצעה עבירה. בן-יצחק אינה קונה טענה זו: הצדדים התייחסו לחומר כאל סם, כינו אותו "נייס גיי" וזה מה שקובע. הסניגור טען שיש לגזור דין שווה מהחלטה של בית המשפט העליון, אך בן-יצחק קולטת ומעבדת במהירות רבה ודוחה גם טענה זו. תשתית ראייתית יש, ממשיכה בן-יצחק, ועילת מעצר קיימת גם לנוכח עברו המכביד של החשוד. תוך כדי הכתבה היא בודקת עם התובעת על מה חל המאסר המותנה שלחובתו והאם הוא בר-הפעלה. בן-יצחק תורמת גם מן הידע השיפוטי שלה: "המציאות מלמדת על מקרים קשים בהם אנשים רכשו סם מסוג 'נייס גיי' והתברר שהוא רעל של ממש. זה אחד ממוקדי הסיכון בסם רחוב זה". מעורבותו של החשוד בעולם הסמים מחייבת שלכל הפחות יתייצב בבית המשפט ערב, כדי שניתן יהיה לשקול חלופה - אבל "פניתי בטרם קבלת ההחלטה לבא-כוח המשיב, אשר מסר, כי עדיין אין בידו להציע מנגנון בהתאם למתווה האמור לעיל. לשאלתי מסר גם כי אינו מעוניין בדיון נוסף לשם בדיקת שאלת החלופה". בן-יצחק מתקנת קצת את מה שהכתיבה, את ההקלדה ואת העימוד, ומוודאת אצל הסניגור שמרשו אינו מבקש לפגוש מישהו בבית המעצר. "מי עוד נמצא איתנו?" - סניגור מעדכן שמרשו נמצא במעלית וצריך להגיע כל רגע. בן-יצחק מכניסה זאת לפרוטוקול, וכעת - תיראו מופתעים - הסניגור אומר שקיבל את חומר החקירה רק אתמול ולכן הוא מבקש דחייה. בן-יצחק משיבה שתעניק דחייה של חמישה ימים, אבל "אני לא אחתום את זה עדיין, אני רוצה לראות שהוא התייצב, אז נחכה חמש דקות".

"לא מלמד על מידת השכרות?"

העצור הבא, כמו כל אלו שבפני בן-יצחק, מופיע בהיוועדות חזותית. הסניגורית טוענת שקשה לה מאוד לתקשר איתו ו"זועק לי שהוא לא כשיר". בן-יצחק בקיאה היטב בתיק ומשיבה לה: "ראית את חוות הדעת". הסניגורית: "ראיתי הכל, בצער רב"; הפסיכיאטר המחוזי קבע שהאיש כשיר לעמוד לדין. היא מבקשת תסקיר לבחינת חלופה, התובעת אינה מתנגדת ובן-יצחק ממשיכה להפגין תשומת לב יפה לפרטים: "הוא צריך תרגום לרוסית בתסקיר, נכון?"; הסניגורית לא ציינה זאת. בן-יצחק מכניסה זאת להחלטה, ושואלת את הסניגורית האם היא רוצה לבחון את העברת התיק לבית המשפט הקהילתי; אין לה מענה כרגע. בן-יצחק דוחה את הדיון ל-21.2.22. בתיק הבא נכנסת בן-יצחק עמוק לפרטים והוא גם מזכיר לה תיק אחר של סניגור אחר הנמצא במקרה באולם. "עצם העובדה שהוא [החשוד] נותן להם [לשוטרים] גרסה, לא מלמד על מידת השכרות?" - היא תוהה לנוכח הטענה לפיה האיש היה שיכור לחלוטין בעת ביצוע העבירה. הסניגור רואה זאת דווקא כהוכחה לכך שמרשו לא שלט בעצמו. היא מזכירה את התיק הדומה ומוסיפה: "גם הגרזן הזה [שהיה ברשותו של החשוד] לא מוסיף לשלוות הנפש". בן-יצחק ממשיכה לבדוק את הפרטים ופונה לסניגור: "אני כבר אתן החלטה. אני חושבת שיש ראיות לכאורה. מה אתה מציע?" - דחייה של חמישה ימים כדי לנסות לאתר חלופת מעצר. בן-יצחק מכתיבה החלטה, שוב ברהיטות ותוך כדי עיון בתיק, ומעירה: "אני כבר אעשה השוואה בין הגרזנים. זה מפחיד". היא נכנסת לשאלת מצבו הנפשי של החשוד: "אני סבורה, כי קיים סיכוי סביר שהמאשימה תוכיח את יסודות העבירה גם בנוגע לשאלת מצבו הנפשי של המשיב. הוא שיתף פעולה עם השוטרים וענה על שאלותיהם ואף הצביע על המקום בו הניח את הגרזן. הוא אף סיפר לשוטרים מדוע פעל כפי שפעל" - וזה מבלי לדון בשאלת אחריותו של מי שהשתכר מרצונו. בן-יצחק מבקשת מהתובעת לעזור לה לאתר בתיק את חוות הדעת הפסיכיאטרית, ולבסוף מעניקה את הארכה המבוקשת לקבלת תסקיר על אפשרות של חלופה. "יש לו שיחות [טלפון]? יש לו ערכת עציר?" שואלת בן-יצחק את הסניגור וכדרכה שמה לב לפרטים:"תשומת לב שירות המבחן להמלצת הפסיכיאטר לשילוב המשיב בתהליך גמילה". היא פונה לסניגור: "אתה רוצה לקבוע תאריך לתיק העיקרי? הוא צריך עוד משהו חוץ משיחות טלפון וציוד? הוא כנראה באמת נמנע מהרשעות פליליות במשך עשור, אולי זה אומר משהו".

"תראי לי את הקשר"

הלאה. בקשת המעצר הבאה מתבססת על מחקרי תקשורת ועל זיהויו של החשוד בצילום במערכת "עין הנץ". בן-יצחק לא עושה לתובעת חיים קלים: "נתפסו שני מכשירים. איפה הפענוח? איזה מספר קושר אותו לשיטתך? ראיתי שאחד המספרים לא פעיל. תראי לי את הקשר בינו לבין המספר. אם אין לכם דרך לקשור בין המספרים, אין לכם ראיות. את תצטרכי בטיעון להראות לי איך הוא נקשר". העצור טרם הועלה בהיוועדות החזותית, ובן-יצחק מבהירה לסניגור שהיא ממתינה: "חשבתי שאדוני רוצה לשלוח לתסקיר. חשבתי שהטיעון יותר קצר ופחות מהותי. אם אדוני רוצה לטעון לראיות, אז נחכה". בינתיים צוחקת עם איש שב"ס המופיע על המסך ואומרת שהוא עושה עבודת קודש. כאשר החשוד מופיע, בן-יצחק מקפידה על זכויותיו ומבהירה שתצא מן האולם לכמה דקות עד שיהיה תרגום עבורו. כאשר בן-יצחק חוזרת, הסניגור לא זז והיא מעירה לו בעדינות: "נכנסתי לאולם". המתורגמן היה באולם ויצא, בן-יצחק לא רוצה להתחיל בלעדיו, אבל הסניגור אומר שזה בסדר מבחינתו. "זה בסדר מבחינת מרשך?", היא מוודאת. רגע, צריך להפסיק. זוכרים את החשוד שהיה במעלית ומגיע בעוד חמש דקות? בפועל הוא נכנס רק ב-10:20 ובן-יצחק תוהה לפשר איחורו; הוא זומן ל-08:30. לאיש יש תשובה מקורית: הוא הגיע ב-10:00. בן-יצחק כמובן לא קונה את התשובה, ובינתיים גם שמה לב שיש באולם יותר מדי אנשים, כי אותו חשוד הביא איתו בני משפחה רבים. כאשר בן-יצחק מבקשת לוודא שמספר הנוכחים אינו עולה על 12, גם החשוד יוצא ועליה לקרוא לו: "שייכנס, כי אני רוצה לסיים את הדיון שלו". היא מורה לו לעטות מסיכה כנדרש ואומרת: "הגעת באיחור רב. לדיון הבא שקבוע ב-13 בפברואר ב-08:30 תגיע בזמן. יש לך חובה להתייצב". ולסניגור: "תבהיר לו את מה שצריך להבהיר".

"אז זה לא 'מספר', זה שניים"

אפשר לחזור לתיק שהופסק, גם המתורגמן נכנס והסניגור טוען שלא ניתן לדעת בוודאות שמרשו הוא זה שצולם ב"עין הנץ". לדבריו, "זיהוי של קצין מודיעין כזה או אחר אינו זיהוי". אבל כבר ראינו שבן-יצחק בקיאה בפרטים: "זה לא קצין כזה או אחר. הוא מכיר את המשיב". היא מאפשרת לסניגור לטעון באריכות יחסית ומעיינת בתיק, ואז חותכת: "אנחנו צריכים להתקדם. הטיעון בנקודה הזאת מובן. מה הנקודה השנייה?". לסניגור יש טענות כלפי מחקרי התקשורת, ושוב הוא נתקל בבקיאותה של בן-יצחק: "זה לא נקשר לבעלויות [במכשירי הטלפון], זה נקשר לכך שהטלפון היה ברשותו". היא מבקשת מן התובעת להשיב בתמצית, וכאשר זו מדברת על "מספר תזכירים של זיהוי" בן-יצחק מתקנת אותה: "אז זה לא 'מספר', זה שניים". בן-יצחק מתקדמת: "אני חושבת שיש ראיות לכאורה. אדוני רוצה להתייחס לחלופה? זו חלופת ערב צד ג'. זה לא מקרה שקורה כאן בתל אביב, שאין עבר פלילי ומישהו צעיר. זה דבר אחר כאן [שוהה בלתי חוקי]". כדרכה, בן-יצחק מכתיבה את ההחלטה ברהיטות וגם בסבלנות ובחיוך לקלדנית. ההחלטה מפורטת למדי ושוב מראה עד כמה היא קולטת במהירות את הפרטים: "מדובר בתמונה ברורה מאוד בה נראים פני המשיב באופן חזותי ומלא. הבטתי על פני המשיב במהלך הדיון ואני סבורה שמדובר בדמיון מובהק: קו השיער, הטיית האף וצורת השפתיים. מדובר בתמונה ברורה מאוד המאפשרת קבלת מסקנות. ראיה נסיבתית רבת משקל בדמות איכון הטלפון שלו. עילת המסוכנת נובעת מכך שזו עבירת רכוש והקושי להבטיח את התייצבותו להליך העיקרי בשל היותו תושב האזור [יהודה ושומרון]. העבר הפלילי סמוך ומכביד ואין מנוס ממעצר עד תום ההליכים".

השורה התחתונה: ניהול למופת של יום מעצרים: בקיאות רבה בפרטים, תשומת לב לזכויות החשודים, שילוב בין יעילות לבין מתן האפשרות לטעון, ואפילו יש שקט בין הדיונים. כרגיל יש בעיות עם חשודים שאינם מתייצבים כלל או מגיעים באיחור ועם סניגורים שאינם מוכנים לדיון, וכרגיל נשוב ונאמר שמדובר בבעיות מערכתיות. במצב הקיים, בן-יצחק עושה את המיטב.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.