בשנה האחרונה חל שיפור ניכר בקשרי החוץ של קטר, באופן המעצים את מעמדה והשפעתה. ברקע, בין השאר, הסכם הפיוס שנחתם ב-2021 בינה לבין כמה משכנותיה במפרץ; הסיוע שמגישה קטר לארצות הברית בסוגיית אפגניסטן ובתיווך בינה לבין אירן; המלחמה באוקראינה, הממחישה את מרכזיותה בשוק האנרגיה העולמי; היותה המדינה הערבית הראשונה שתארח השנה את טורניר גביע העולם בכדורגל. התפתחויות אלו צפויות להקרין גם על אינטרסים ישראלים.
כנסיכות זעירה בת 300,000 אזרחים ובעלת התוצר (לנפש) הגבוה בעולם, קטר רואה במעורבותה בשלל זירות ומגרשים מעין פוליסת ביטוח לעצם קיומה ושגשוגה במרחב עוין. לכן חשוב לה, בנוסף על הקשר הישיר המתחזק עם ארצות הברית, להיתפס כחיונית בעיני שחקנים אזוריים משמעותיים ובכללם ישראל, וזאת כדי לזכות בנקודות זכות נוספות בזירה הבינלאומית בכלל ובוושינגטון בפרט.
ואכן, השנה החולפת עמדה בסימן התחזקות מעמדה של קטר, במיוחד ביחסיה עם ארצות הברית. תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטר, היה הראשון מבין מנהיגי מדינות המפרץ הערביות שפגש את הנשיא
ג'ו ביידן. בפגישה שנערכה בינואר השנה שיבח ביידן את תפקידה המרכזי של קטר בקידום "האינטרסים החיוניים ביותר של ארצות הברית". ביידן הדגיש את הסיוע שהגישה קטר בפינוי הכוחות האמריקנים מאפגניסטן, בשמירה על היציבות ברצועת עזה וכן הודיע על הגדרתה כבעלת ברית ראשית שאינה חברה בנאט"ו (major non-NATO ally).
כדי להגביר עוד את נכסיותה, קטר הודיעה ערב ביקורו של האמיר בוושינגטון, כי תרכוש מטוסים מחברת בואינג בסך של כ-20 מיליארד דולר - צעד שזכה לשבחי ביידן בשל תרומתו לתעסוקת אמריקנים. להידוק יחסים זה בין וושינגטון לדוחה, שבמסגרתו זכתה קטר במגוון הטבות ביטחוניות - גישה לטכנולוגיה אמריקנית ויוקרה - לא זכו סעודיה ואיחוד האמירויות, שהיו קרובות לממשל האמריקני הקודם.