עם העלייה במודעות להשפעות שינויי האקלים, מתרחבת בקצב מואץ יישומה של התפיסה (שאינה חדשה אך כמעט לא יושמה), כי על מחיר השוק לגלם את המחיר האמיתי של אופן הייצור והצריכה של מוצרים ושירותים, ולכלול גם את העלויות החיצוניות. לכן, מבחינה כלכלית, ההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית כרוכה, בין היתר, בשינוי במחיר היחסי של השימוש במקורות הפולטים גזי חממה. יש לעשות זאת באמצעות אימוץ כלי מדיניות כלכלית, אשר יביאו להפנמת המחיר הריאלי של העלות הסביבתית החיצונית של מוצרים ושירותים למיניהם מחד-גיסא, ולפיתוח חלופות בעלות טביעת רגל סביבתית פחותה מאידך. ואין האחד מוצדק ויעיל בלא השני.
בהקשר זה נכנסת לפעולה מדיניות המיסוי "הסביבתי" או המיסוי "הירוק". הכוונה למדיניות מיסוי, במסגרתה מופעלים על השחקנים הכלכליים מגוון רחב של כלים מיסויים שנועדו לעצב את התנהגותם, באופן שיוביל לשיפור איכות הסביבה ולהפחתת הפגיעה הסביבתית בכדור-הארץ.
המיסים הסביבתיים מבוססים, בדרך כלל, על עיקרון פשוט: "המזהם משלם". על-פי תיאורית המס הפיגוביאנית של הכלכלן הבריטי ארתור פיגו, המס שמטילים הרגולטורים יתקן את כשל השוק. התיקון יתבצע על-ידי הטלת עלות נוספת על הגורמים הכלכליים המעורבים בפעילות המסחרית המזהמת, בגובה העלות החיצונית של הנזקים הסביבתיים והעברתו לאלו שנפגעים מהפעילות, ובכך ניתן יהיה לדמות "שוק משוכלל". מס זה אמור גם לגרום לכך, שהגורמים הכלכליים המזהמים יסיטו את פעילות הייצור שלהם, לשיטות ייצור אחרות שאינן פוגעניות וכנגזרת מכך להורדת המס המוטל עליהם.
דוגמה לשימוש מעשי בישראל בשיטת המס הפיגוביאנית, הוא החלטת הממשלה מס' 261 בנושא הפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק מ-1 באוגוסט 2021. כלים אלו הופכים במהירות לפסולת הגורמת נזק רב לסביבה. מלבד הגדלת נפח הפסולת, הפלסטיק החד-פעמי מגיע לשטחים פתוחים, שם הוא מתפורר למיקרו-פלסטיק הפוגע במערכות האקולוגיות ומגיע גם לבני האדם אשר צורכים אותו בעקיפין. ההחלטה קובעת, כי מס קנייה יוטל על כלים חד-פעמיים מפלסטיק ועל ייצור וייבוא של כלים אלו, במטרה להכפיל את המחיר הסופי לצרכן ובכך להביא בסופו של דבר להפחתה בצריכה ובייצור.
3
מחקר של המשרד להגנת הסביבה, עליו התבססה החלטת הממשלה, צפה, כי הטלת המס תפחית את צריכת כלי הפלסטיק החד-פעמיים ב-40%.
4 בפועל, מספר חודשים לאחר הטלת המס, נרשמה ירידה מסוימת בצריכה הכללית (כ-15%), אך נמצא כי עדיין יש מי שעקפו את המס באמצעות הצטיידות מראש,
5 או באמצעות רכישה מיצרנים שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.
מכאן ברור, כי הטיפול בהפחתת ההשפעה הסביבתית של הפעילות האנושית הוא מורכב יותר מאשר הטיפול בהפחתת הצריכה של מוצר זה או אחר, ועיקרון "המזהם משלם" אינו משוכלל ויעיל דיו כדי להתמודד עם משבר האקלים ולכוון את השוק להתנהגות יעילה ובת קיימא.
אמנם, קיים קונצנזוס בקרב המומחים בתחום, לפיו תמחור הפחמן הוא הפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה, ולמעשה רובן המוחלט
6 של מדינות OECD מפעילות מנגנון של תמחור פחמן בדרך של מיסוי פחמן
7 או באמצעות מנגנון של סחר בפליטות
8 או שילוב של השניים.
9 זאת ועוד: על-פי דוח מבקר המדינה, הניתוחים הכלכליים שבוצעו ב-15 השנים האחרונות מראים, כי למדיניות של הפחתת גזי חממה ישנן תועלות מובהקות; כי המשק הישראלי יכול להגיע לירידה ניכרת בפליטות גזי חממה בלי לפגוע ביעדי צמיחה ארוכי טווח; וכי בניתוח עלות-תועלת כוללני המעבר לכלכלה דלת פחמן יוכל להביא לעלייה בתוצר וברווחה החברתית.