השופט: איתן אמנו, בית משפט השלום בבאר שבע

המועד: יום רביעי, 8.6.2022, שעה 10:15

הנושא: תיקים פליליים

המדינה מבקשת לעצור עד תום ההליכים נאשם בפריצה לבית מגורים, בעוד ההגנה מבקשת לשלוח אותו לקבלת תסקיר של שירות המבחן לבחינת חלופת מעצר. השופט איתן אמנו מכיר היטב את הפרטים ומכתיב החלטה רהוטה ומנומקת: "מדובר במעשה שהפוטנציאל בו חמור. ניתן לשער מה היה קורה אילו בעלת הבית הייתה נכנסת לדירה בלי לשים לב שמשהו אינו כשורה והייתה נתקלת במשיב. התוצאות עלולות היו להיות קטלניות ביותר, כפי שאירע לא פעם בעבר, כאשר פריצה לבית הסתיימה בתוצאות טרגיות". אמנו מפרט את עברו הפלילי של הנאשם וממשיך: "מדובר בנאשם שביצע את העבירה בסמוך לשחרורו ממאסרו האחרון. הרישום הפלילי מעיד, כי מדובר בנאשם שלא ניתן לסמוך עליו ושאינו מורתע בכתבי אישום ומאסרים שהוטלו עליו, ולכן בית המשפט אינו יכול ליתן אמון בעושה המעשה. "כמו-כן, המשיב ניסה להימלט ממעצרו כאשר המאבטחים שהגיעו לבית ניסו לעצור אותו. העיון בתיק מעלה שהמשיב נותן תשובות מתחמקות בחקירתו", מוסיף אמנו תוך עיון בתיק. "לא אחת קרה, כי כאשר נסיבות המקרה מעידות על מסוכנות גבוהה ומוכחת, עשוי להתייתר הצורך בבחינה חלופה למעצר או בהזמנת תסקיר שירות המבחן". אמנו מצטט אסמכתאות לכך וממשיך: "מדובר בעבירות חמורות, אשר כפי שאמרתי עלולות היו להסתיים בצורה טרגית ובפוטנציאל גבוה לכך". השורה התחתונה: מעצר עד תום ההליכים. "אנחנו צריכים לבצע הקראה פה", מציין אמנו. הנאשם מתחיל להתפרץ מולו, למרות שסניגורו מנסה להשתיק אותו: "בושה, גועל נפש, הרסתם את החיים שלי בידיים שלכם. האוכל שאתם אוכלים, אני לא מבין איך אתם אוכלים אותו". אמנו מכתיב: "הערת בית המשפט: הנאשם סינן לבית המשפט" - והוא מצטט ופונה לנאשם: "אתה רוצה להוסיף עוד משהו?. הפרוטוקול פתוח". הוא בהחלט רוצה: "הרסתם לי את החיים בידיים שלכם". אמנו: "תנו לו לדבר. יש לו סניגור, שהסניגור יגיד לו". אלא שהסניגור כמעט ואינו מתערב והנאשם ממשיך, עד שלבסוף הוא מפסיק ומוצא מן האולם.

הקלדנית לסניגור: מה אתם רוצים?

כעת מתחיל בלגן, יוצא דופן אפילו בקני המידה של ימי מיקוד פליליים; הייחודי בו הוא שהשופט - ולא עורכי הדין - ממלא בו תפקיד מרכזי. סניגורית ניגשת לדוכן ואמנו אומר לה ש"יש בלגן בתיק הזה" ומדבר איתה. הוא פונה לסניגור אחר: "מה שלומך? יש לך תסקיר בתיק של האיומים? סתם אני תוהה לעצמי. הם לא הספיקו להכין את זה? אני חושב שאמרתי לנדב שבסוף אקבל תסקיר שהם לא ממליצים". כעת הקלדנית מצטרפת: "גלי, יש ראיות [לעונש]?", היא פונה לתובעת. "זה כתב אישום לא מתוקן?". אמנו מעיין בתיק בו מדובר ואז מתעוררת בעיה חריגה. התובעת מבקשת להגיש ראיות לעונש, אך הסניגור מתנגד בטענה שהוסכם שלא יוגשו ראיות בשלב הטיעונים. אמנו: "אצלי רשום אחרת". הסניגור טוען שאין להתייחס לרישום זה בפרוטוקול ("זה שטאנץ קבוע אצל השופט שטרית בכל ההסדרים") ומתנגד לכך שאמנו יפצה בסרטון האירוע. אמנו: "אדוני יכול לסמוך עליו שאני אצפה בדיסק". הסניגור: "אני סומך על אדוני, אני לא סומך על המחוזי". אמנו: "אני אצפה בהתאם לכתב האישום". הסניגור דורש לדחות את הטיעונים לעונש כך שיוכל להביא עדים. אמנו פונה לתובעת: "תתייעצי על זה? תתייעצי עם רומן [התובע בדיון הקודם] על מה שהסניגור אומר שהם דיברו אחר כך". בינתיים מתחדש הבלגן. אמנו מחכה שאנשי השב"ס יעלו את הנאשם. הוא פונה למתמחה של הפרקליטות ומברר לגבי תיק אחר, ולאחר מכן מחפש תיק למחר. אותה סניגורית חוזרת לדוכן. הקלדנית פונה לסניגורית אחרת: "ביקשת מהם להעלות?". סניגורים מדברים על מכוניות. הקלדנית מתקשרת לאנשי יחידת נחשון.

הסניגורית מדברת עם אמנו על התיק

התובעת מתיק הטיעונים לעונש חוזרת ואומרת שהמדינה עומדת על שמיעת הראיות. אמנו שואל את הסניגור האם לבטל את ההסדר ונענה בחיוב. כעת הקלדנית פונה אל הסניגור, כן - הקלדנית: "דחייה? מה אתם רוצים?". הסניגור והתובעת מתנצחים ואמנו אינו מתערב. לבסוף הוא פונה לסניגור: "אין צורך בוויכוח". הסניגור מסרב להחזיר לתובעת את הטיעונים בכתב שנתנה לו בתחילת הדיון ומסביר מדוע, ויש צורך בהתערבותו של אמנו: "את רוצה שיחזיר לך את זה? תחזיר לה בבקשה, לא נתנהג כמו [ילדים]". סניגור נוסף מתערב בסיפורים על הפרקליטות. כאן רשמתי: "אמנו הפך את האולם למועדון, בלי שום שליטה". אמנו מכתיב החלטה בנוגע לתיק שבמחלוקת, לאחר שהבין שהודעת הסניגור על חזרתו מן ההסדר הייתה רטורית בלבד: "לאור המחלוקת בין הצדדים יידחה הדיון פעם נוספת". הוא שואל את הסניגור לכמה זמן הוא זקוק ומפטיר: "עד שהצלחנו להתקבל באיזה תיק, נחזור אחורה?". הוא קובע את הדיון ל-22.9.22 ומבהיר שכל צד יוכל להביא ראיות, כפי שנקבע עם אישור ההסדר. אמנו שואל את הסניגור האם יוכל להגיש את הטיעונים בכתב, אך נענה בשלילה - ואמנו אינו מחייב אותו לעשות זאת. חזרנו למועדון. הסניגורית שניגשה קודם לדוכן מתיישבת כעת מתחת לדוכן, מדברת עם התובעת ולאחר מכן בטלפון. עוד סניגור נכנס תוך כדי שיחה טלפונית. הסניגורית סיימה את השיחה ומדברת עם אמנו - בנוגע לתיק; ספק רב אם הדבר תקין. נכון שאנו מצויים בין דיונים, אבל אין שום הצדקה לברדק המוחלט השורר באולם. בלתי אפשרי לתאר אותו בכתב; חבל שאסור לצלם באולם, משום שהיה צורך בסרטון כדי להעביר את שהתרחש.

השורה התחתונה: בדיוק ההפך מהדרך בה צריך להיראות בית משפט. גם כאשר לא מתקיים דיון פעיל וגם אם כולם מכירים את כולם, יש כללי יסוד של נוהל, כבוד המשפט ומראית עין. כל אלו הופרו בצורה שיטתית באולמו של אמנו ואף בהשתתפותו הפעילה ואפילו היוזמת. נכון שמדובר בשופט חדש מאוד - רק שלושה חודשים במערכת - אך עסקינן בכללי יסוד האמורים להיות ברורים לכל. מצב פסול ובעיקר עצוב.