על סדר היום האמריקני-סעודי סוגיות רבות וספק אם ניתן יהיה לפתור את כולן במהלך הביקור. בין יעדי הביקור: • השגת ירידה במחירי הנפט באמצעות התחייבות ברורה של סעודיה להגדיל את התפוקה לאורך זמן. בראיית הממשל, מחויבות כזו, גם אם לא תהיה לה השפעה מיידית על המחירים, תשדר יציבות שתהיה לה השפעה לטווח הארוך.

• שיקום מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון והטמעת המסר בקרב המדינות הערביות, ובעיקר המפרציות, כי ניתן לסמוך עליה כבעלת בריתן המרכזית. זאת, על-רקע התפיסה שהתחזקה בשנה האחרונה,לפיה היא מתנתקת מהמזרח התיכון וכוונתן של מדינות באזור לפנות למזרח ובעיקר החיזור אחרי סין.

• מיסוד מתווה להרחבת שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ ויתר המדינות הערביות בסוגיית אירן, ובמידת האפשר בתאום עם ישראל. לממשל ברור, כי גם אם יהיה הסכם (והסיכויים לכך נמוכים), מדינות האזור מצפות מארה"ב להציג תוכנית פעולה שתבטיח את האינטרסים שלהן. נראה, כי גם לממשל עניין בחלוקת נטל ההתמודדות עם אירן עם מדינות האזור ובמניעת פנייתן לכיוונים שאינם מתיישבים עם האינטרסים האמריקנים.

• קידום צעדי נורמליזציה אזוריים, בעיקר בין סעודיה לישראל. גורמים אמריקנים מסרו לתקשורת, כי הממשל עובד על "מפת דרכים לנורמליזציה" בין שתי המדינות. בתקשורת אף דווח, כי גורמי צבא בכירים מישראל וסעודיה נועדו לאחרונה במצרים בחסות ארה"ב. כן נמסר, כי במהלך ביקורו ידון ביידן עם מארחיו ב"חזון להקמת מערכת הגנה משולבת מפני טילים וכלי שיט". לביידן חשוב, כי לקראת בחירות האמצע יירשם לזכותו קידום הסוגיה כמהלך מדיני מוצלח.

ביקורו של ביידן בישראל מהווה ציון דרך, הצפוי לתרום משמעותית להבנה באזור ומעבר לו, כי ארה"ב ממשיכה לעמוד לצד ישראל וההנהגה האמריקנית מחויבת לביטחון ישראל ורווחתה. למסר זה חשיבות רבה במיוחד בעת הנוכחית, על-רקע התפיסה הרווחת לפיה הממשל האמריקני מקדם הינתקות מהאזור. גם אם הביקור סמלי בעיקרו, הוא ושורה ארוכה של מגעים שנערכו בשנה האחרונה מסמלים את הכיוון שהממשל מתווה ואת החשיבות שהוא מייחס לשיח השוטף בינו לבין ממשלת ישראל, בכל הדרגים. לישראל עניין ברור להמשיך ולשמור על הענייניות והאינטימיות המאפיינות את הקשרים הנוכחיים, בעוד הממשל מקפיד לא לנצל חילוקי דעות כדי לנגח אותה. על ישראל מצידה להקפיד על התנהלות ברוח זו. השיח הדיסקרטי שהתנהל בין ישראל לארה"ב בשנה האחרונה מאפשר להציג בחופשיות עמדות, גם אם הן מנוגדות. לשתי המדינות צריכים להיות ברורים האינטרסים המשותפים והשונים, כאשר היכולת לגשר על חילוקי דעות ולגבש מדיניות משותפת הנה אינטרס עליון מבחינת ישראל. בהקשר זה מומלץ, כי למקבלי ההחלטות בישראל תהיה תמונה ברורה של האינטרסים וסדרי העדיפות של הממשל האמריקני, בעיקר בהקשר התחרות מול סין והמלחמה באוקראינה. על המדיניות הישראלית לקחת בחשבון אינטרסים אלה במידת האפשר כדי לחזק בקרב הממשל, ולא פחות מכך בקונגרס, את ההבנה, כי ישראל היא בעלת ברית של ארה"ב לא פחות מהיות ארה"ב בעלת ברית של ישראל. במוקד ביקורו של ביידן באזור תעמוד סוגיית אירן. הממשל מודע לכך שיש להיערך למציאות של היעדר הסכם והמשכה של תוכנית גרעינית פעילה באירן. תיאום הדוק בין ישראל לארה"ב הוא הכרח ועל ישראל לשאוף להגדיר עם הממשל קווים אדומים, ובמקביל להסכים מראש על צעדי תגובה מדיניים, כלכליים וצבאיים במקרה של חצייתם. מצד שני, יש הכרח גם לנתח את הסיכונים וההזדמנויות אם ההסכם יחודש. חשוב שהביקור יבטא נכונות של שני הצדדים לקדם תכנון משותף של מערכה מול אירן. גם אם ישראל יכולה לפתח יכולת פעולה עצמאית, להידוק התיאום עם ארה"ב בתחום המבצעי ולגיבוי אמריקני למהלכים ישראלים יש חשיבות רבה, בין היתר כמנוף לחץ על אירן. המערכה באוקראינה הוכיחה, כי בזירה הבינלאומית קיים חוסר סובלנות לתוקפנות צבאית חד-צדדית (וכך ייראה למתבונן מהצד כל מבצע צבאי באירן).

בכל מקרה, בין שיחודש הסכם הגרעין ובין אם לאו, ביקורו של ביידן אמור להיות מנוצל גם לחיזוק התיאום האזורי מול מאמציה הנמשכים של אירן להתבסס ברחבי האזור ולהרחיב את השימוש בטילים וכטב"מים. בעניין זה חשוב להבטיח את המשך הגיבוי האמריקני למב"מ הישראלי, ובתיאום עם המדינות הערביות להדגיש בפני הנשיא את החשיבות של המשך הנוכחות האמריקנית בעירק ובסוריה. לביקור יש פוטנציאל להעמיק את מגמת הנורמליזציה בין ישראל לבין המדינות הערביות בכלל וסעודיה בפרט. גם אם הסיכויים להקים ברית נאט"ו אזורית הם נמוכים, לגיבוש "מפת דרכים" להידוק הקשרים בין ישראל לבין סעודיה משמעות אסטרטגית לכל הצדדים. מומלץ שישראל תתמקד בהעלאת רעיונות לצעדים חשאיים ופומביים מצידה, שיסייעו להקל על הסעודים לחצות את הרוביקון ולקדם את הקשרים הבילטראליים בקצב שמתאים להם. פריצת דרך ביחסי ישראל סעודיה תיחשב תמורה נאותה למאמציו של ביידן. בשורה התחתונה: ביקורו של ביידן בישראל ובאזור הוא הזדמנות לחזק את הביטחון הלאומי של ישראל על בסיס הפגנה ברורה וחדה של המחויבות האמריקנית לו. השינוי בגישת הממשל לסעודיה – אומנם כפועל יוצא של נסיבות בינלאומיות משתנות – מקפל בחובו הזדמנות לישראל להפגין את הנכסיות שלה וליהנות מהאפשרויות ששינוי זה פותח בפניה.