השופטת: מיטל פרי, בית משפט השלום באשדוד

המועד: יום חמישי, 16.6.2022, שעה 09:45

הנושא: תביעות קטנות

"אני אחייב אותו בהוצאות משום שלא התייצב לדיון היום, ואם לא יתייצב בפעם הבאה - נוציא צו הבאה", אומרת השופטת מיטל פרי לתובע ולנציג חברת הביטוח; הנהג הנתבע לא טרח להתייצב, למרות שההזמנה לדיון נמסרה לו - כפי שבדקה ומצאה פרי. התובע אומר שהנתבע הודה באחריותו לתאונה, "אבל אני צריכה שהוא יתייצב ויאמר את זה", מסבירה לו פרי. פרי עושה עוד ניסיון: "אולי אתה רוצה להרים לו טלפון, לומר שבית המשפט עומד לדחות את הדיון ולחייב אותו בהוצאות", היא מציעה לנציג חברת הביטוח. "תגיד לו שאם הוא לוקח את האחריות, אתם תשלמו לתובע". אין טעם, משיב הנציג: הנתבע הודיע מראש שאין לו שום כוונה להתייצב לדיון. התובע מבקש הוצאות ופרי מסבירה לו: "הנתבע 1 אומר שהוא לא אשם והוא לא התייצב. אם ייקבע שהוא אשם, הם [חברת הביטוח] ישלמו לך. עכשיו הוא ישלם הוצאות משום שלא התייצב. אם בסוף ייקבע שהם ישלמו, תקבל גם הוצאות". היא מכתיבה החלטה: "נתבע 1 הודיע שלא יתייצב. מעיון בתיק עולה שכתב התביעה נמסר לנתבע 1 ב-28 במאי בהדבקה" - סימן ברור להתחמקות שלו אפילו מקבלת כתב התביעה - "ומשום כך טרם חלפו 30 יום מהמועד בו נמסר לתובע כתב התביעה". פרי קובעת דיון נוסף ל-18 ביולי ומוסיפה: "מובהר לנתבע 1 שאם לא יתייצב למועד הנדחה, אפשר שאורה על הבאתו בצו הבאה". היא מחייבת את הנתבע בהוצאות בסך 500 שקל ומבהירה לתובע: "אם הוא לא משלם לך, אתה יכול לפעול לאכיפה של הסכום הזה. הוא תפקידו לשלם לך". הנתבע של 10:00 נכנס לאולם ב-10:06 ופרי שואלת: "ראית במקרה את [התובע] בחוץ? אתה יודע אם הוא מודע לדיון? אז אדוני יוכל לומר בוודאות שהוא יודע על הדיון היום? הדיון אמור היה להתקיים בספטמבר והוקדם. אני חושבת שאני פשוט אקבע לכם מועד אחר, כי למועד שנקבע היום אין אישור מסירה לתובע. אני אאפשר לו להגיע לדיון, אני אדחה למועד אחר. לפי הנתונים אצלנו הוא לא מודע לדיון. נקבע את זה ל-18 ביולי. הנתבע מבקש מועד מאוחר יותר ופרי משיבה: "למה? כדאי לברר את זה בהקדם". היא מכתיבה החלטה ולפיה לכאורה ההזמנה לדיון לא נמסרה לתובע, ובנסיבות אלה אין מנוס מדחיית הדיון. פרי כן מתחשבת בבקשת הנתבע לגבי השעה וקובעת ל-11:00. "אדוני יודע מה הכתובת המדויקת של התובע?" - לא. "המזכירות מתבקשת לנסות לאתר את התובע טלפונית ולקבל מען מדויק".

השורה התחתונה: גם באולמו של ירון פנש, בו היה המדור לפני אולמה של פרי, היו בעיות בהגעת צדדים. דומה שתחום התביעות הקטנות ממש זועק להפעלתה של מזכירות פרו-אקטיבית, כזו שפיילוט שלה הופעל במחוז הצפון של בתי המשפט: מתקשרים יום קודם לצדדים ומוודאים את הגעתם. נזכיר שבתביעות קטנות מדובר בצדדים שאינם מיוצגים ושאינם מורגלים בהליכים משפטיים, וכפי שראינו אצל פרי - גם יש בעיות לא מעטות בזימונם (אגב, אולי הגיע הזמן להשתמש גם בדוא"ל במקום בהדבקה על הדלת?).

תביעות קטנות אמורות להתברר במהירות ותוך דיון אחד; דחיות בהן עומדות בניגוד להיגיון הניצב בבסיסן. זהו בזבוז של משאבים וגם מסר שלילי העלול להרחיק את הציבור משימוש בכלי זה. הפעלת כלים מזכירותיים פשוטים תייתר חלק ניכר מן הדחיות מחד-גיסא, ותאפשר להודיע מראש על ביטול דיונים מאידך. לתשומת לב הנהלת בתי המשפט.