1. סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, הבטיח שוב ושוב שאחרי החקירה הנגדית של הדס קליין בתיק 1000 - התמונה תשתנה לחלוטין. הוא מדבר על שבע-עשר ישיבות, ולכן ודאי שאין מקום לבחון אחרי ישיבה אחת בלבד (12.7.22) האם עמד בהבטחתו. מה שכן אפשר להגיד אחריה, זה שהוא מתכוון להלום בקליין בכל הכוח - גם אם אמר שהוא מקווה שהחקירה תעבור בצורה נעימה ואף הציע שיפנו זה לזו בשמות פרטיים (התביעה התנגדה). בינתיים קליין עומדת בלחץ, אינה מבקשת הפסקות ואף הולמת בחזרה בדמות סיפורים על בנימין ושרה נתניהו (כאלו שכבר סיפרה וגם חדשים). ליבת החקירה עוד לפנינו: כמות המתנות, הסיבות בהן ניתנו והצורה בה ניתנו. חדד הקדיש זמן רב לתכתובות מלטפות, אוהדות ואפילו אוהבות של קליין לשרה נתניהו. הוא מבקש להראות, כי בני הזוג חשבו באמת ובתמים שהם זוכים ליחס חברי וחם לא רק מצד הבוסים של קליין - ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר - אלא גם מצד קליין. התשובה שלה הייתה פשוטה: רוב הדברים היו חנופה או אמירות של אין-ברירה כחלק מעבודתה, משום שמילצ'ן ציפה ממנה ליחס שכזה כלפי בני הזוג - גם אם הוא עצמו לגלג לא מעט עליהם ועל המתנות שדרשו. חוץ מזה, אמרה קליין, היא שמחה על נצחון הליכוד בבחירות 2015, משום שלדעתה נתניהו הוא מנהיג דגול; היא חיבבה את שרה נתניהו ולעיתים הזדהתה ברמה האנושית עם המצוקות בהן שיתפה אותה. השופט משה בר-עם, בשידור חוזר לחקירתו של אילן ישועה, שאל האם לאור זאת ניתן להאמין לקליין. בעוד ישועה לא הצליח להצביע על קו שיאבחן מדוע הוא כתב אמת ומתי לא, קליין הציעה כזה: לגבי רגשותיה היא לפעמים התנהגה בצביעות; כל מה שאמרה על מעשיה - הוא אמת. החלק השני של ההצהרה יעמוד למבחן בהמשך החקירה הנגדית.

2. חדד ביקש גם להראות, כי קליין הייתה עוינת מבחינה פוליטית לנתניהו. הוא עשה שימוש רב בחשבון הטוויטר שלה: היא עקבה אחרי עיתונאים המתויגים כמתנגדי נתניהו ואחרי פוליטיקאים המתנגדים לו בגלוי, ואף עשתה "לייק" לאמירות נגדו. קליין (שאמרה שהייתה בעבר חברה במפלגת העבודה) שבה ואמרה מה דעתה על נתניהו והצהירה שדעותיה הפוליטיות מעולם לא פגעו בעבודתה המקצועית. והערה שלנו: קצת מוזר, בלשון המעטה, לבקש מבית המשפט לקבל (בערבון מוגבל) את דבריו של שלמה פילבר שהצהיר על הערצתו לנתניהו, ובמקביל לטעון שאין להאמין למי שמתנגד לו. הצבת נייר הלקמוס הזה היא בעייתית, וזה שוב בלשון המעטה.

3. ייתכן שהאירוע החשוב ביותר בנוגע לתיק 1000 התחולל היום בכלל בבית המשפט העליון, שפרסם את נימוקיו בנוגע להרשעתו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, בעבירת שוחד במקום מרמה והפרת אמונים. המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, קבע שגם מתנות בין חברים יכולות להוות בסיס לעבירה - לא רק של מרמה והפרת אמונים (כפי שמואשם נתניהו) אלא גם של שוחד. יתרה מזאת: ניתן להרשיע בעבירות אלו אפילו כאשר המתת הוא בבחינת "שלח לחמך על פני המים", דהיינו מתוך ציפייה מעורפלת לתמורה כלשהי בעתיד. פוגלמן הציב שורה של מבחנים לקביעת המיקום המדויק של המתת בין כשרות, עבירה משמעתית ועבירה פלילית. בשלב הראשוני בו מצוי תיק 1000 נדמה, כי פסק הדין הזה עוזר לתביעה הרבה יותר מאשר להגנה.

4. בחזרה לאולם 315. חדד הצביע על עובדה שהיא לכל הפחות מטרידה: המשטרה לא בדקה את הטלפונים והמחשבים של קליין, למרות שהיה לה צו מתאים; היא אפילו לא ביקשה אותם ממנה, וקליין מצידה כלל לא הביאה את הטלפון שלה לחקירותיה. חדד טוען שהמשטרה חששה למצוא בטלפונים ראיות מזכות ואף הרחיק לכת עד כדי לייחס לקליין את השמדתם המכוונות - האשמה שהיא דחתה בכעס רב (ושלא נראה שיש דרך כלשהי להוכיח). על פני הדברים, קשה מאוד למצוא הסבר לרשלנות הקשה הזאת. הרי המשטרה לא ידעה מה יש בטלפונים וקליין ודאי לא התיימרה לזכור ולספר לחוקרים האם התכנים הללו יאוששו או יפריכו את גרסתה (וגם אין לכך רמז בתיעוד החקירות). הכיצד ייתכן שבחקירת שוחד נגד ראש הממשלה לא ייבדקו הראיות החפציות המובהקות ביותר מזמן אמת? והכיצד ייתכן שבחקירה כזאת, עליה מופקדים בכירי החוקרים ואותה מלווים בכירי הפרקליטים, איש אינו אומר שיש לבדוק את הטלפונים? עו"ד ז'ק חן, סניגורם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, מכנה את התנהלות החוקרים "תפיסת המנהרה", בה נמצאים בחשיכה ורואים רק נתיב אחד. זהו הסבר שקשה להלום אותו במקרה הזה, כאמור - משום שהחוקרים אינם נביאים ולא יכלו לדעת מה יש בטלפונים. מבחינת ההגנה, זהו אחד היסודות לטענה הצפויה של הגנה מן הצדק - הימנעות מבדיקת חומרי חקירה שעשויים היו להיות מזכים. במקרה כזה, בית המשפט בוחן האם אומנם מדובר במחדל חקירה, ואם כן - האם הוא פגע בצורה קשה במיוחד בהגנתו של הנאשם. חדד העלה רכיב נוסף של אותה טענה: לשיטתו, קליין נחקרה חודשיים לפני שאביחי מנדלבליט אישר לפתוח בחקירה נגד נתניהו בתיק המתנות; התביעה טוענת שהדברים אינם נכונים. יהיה צורך לשמוע עדים נוספים, בעיקר החוקרים, לפני שההגנה תוכל - אם תחליט לעשות זאת - לבקש רשמית לבטל את כתב האישום בשל עילה זו.

5. משהו בשולי הדיון, הראוי לאזכור של שתי שורות. כמה מתומכיו של נתניהו הגיעו לאולם, שזו כמובן זכותם המלאה, אך משמר בתי המשפט ביקש מהם לעבור לאולם הצפייה (בו מוקרן ההליך במלואו) ולהותיר מקום לעיתונאים הרבים שהגיעו. כולם צייתו למעט שניים, ולאחר דין ודברים המשמר ויתר להם. זוהי כניעה לבריונות ומן הראוי שלא תישנה.

ציטוט היום

עמית חדד: "אנחנו לפעמים ניזונים מהתקשורת ואנחנו יודעים רק שניים או שלישיים". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "אנחנו יודעים אחרונים".